כש
נפתלי בנט ירכיב את הממשלה הבאה ישתנו דברים רבים על פני האדמה. ראשית, כבר מדובר ב"שיטפון" של קולות הנוהרים לעבר מחנהו ויש חשש להצפה. הנה, הגשמים מציפים את תוואי איילון, מכוניות נסחפות בזרם ואין כניסה לעיר תל אביב, בירתה של מגדלי אקירוב.
מנגד הכנרת גואה ומתרוממת במהירות טיל בליסטי ויש חשש שנצטרך לפנות את טבריה לעבר פוריה. חברים חוששים שאדמה פוריה תגלוש לתוך מי הכנרת. אם כל הגליל העליון יהפוך לתחתון תחת שמי הירדן עדיין נותרה לנו רמת הגולן צפה מעל...
מים וגשמים הם סימן לברכה וזכור היטב מצב האומה כשהנביאים אליהו ואלישע קיללו את המלכים החוטאים ואת אי הזבל שסימל אותם. האם המצב משתנה עכשיו לטובה? כל אחד רשאי לשאול את עצמו במה זכינו.
שפע, כידוע, הוא גם סימן לאסון מתקרב. כי אנחנו עדיין לא מסוגלים להתמודד איתו או בו. סימן מובהק לכך הוא העוני העוטף אותנו מכל עבר, גם מעבר לגבולות. המדינה התעשרה להפליא בשישים וחמש שנות קיומה. את ההתעשרות האדירה (עכשיו נוסף גם גז, ומי יודע מה יביא העתיד) ניתן בנקל להשוות לגשמים של השבוע החולף. עלינו ללמוד להכיל את המים, להפוך את המדינה הזאת לכלי קבלה זך וראוי.
באשר לנפתלי בנט, כשהוא יגיע לממשלה ישתנה השיח הציבורי. ביטויים כמו כרוב כבוש, סורי דפוק, פרץ רגשות ומרץ רב ייעלמו מהלקסיקון. חג המולד יתהפך לחג המולדת. מתנחל - לשומרוני טוב, והשמיים יהפכו לגבול. הגדה המערבית תהפוך לאגדה ערבית. שעטנז – ליברמן וסגנו
דני איילון. שמו של נשיא ונצואלה יעוברת - הוגו שאבעס. אובמה – רואה שחורות בבית הלבן. הסיסמה שלו בכנסת תהיה: נפתלי יוריד את אחוז החסימה ביהודה ושומרון.
מיהו עשיר? השמח בחלקו מידת סדום – השמח בחלקי
מידת טייקון – השמח בחלקנו
מידת חברה קדישא – השמח בחלקתו
מידת נדל"ן – השמח בחלקותינו
מידת שכטר – השמח בחלקיקיו
מידת שאהיד – השמח בחלקיו
מידת מרצ – השמח בחלוקה
מידת רפואה - השמח בחלוקו
מידת דוד המלך - השמח בחלוקיו
מידת אולמרט – השמח בחלקלקיו
מידת פרץ - השמח במחלקותיו
שמעתי במעלית איך אנשים מגיעים לגיל תשעים?
במהירות.
שמעת את
נתן זהבי ברדיו?
נו?
ממש S.O.S, באיזה בית אבות יושב המסכן? אני מוכן לבוא ולהוציא אותו לטיול.
אתמול ראיתי קטע נורא בטלוויזיה.
מה נורא?
הייתה שם אישה, שלמה ובריאה לדעתי, עם משקפיים ומבט נבון, והיא הביטה בי ואמרה ברצינות שקטה: שמי
נחמה דואק ואתם צופים בחיידק פוליטי...
נשיא ורוח הנשיא הכריז שוב כי "שלושת רבעי העם רוצים שלום". מה רוצה הרבע, מלחמה? זה מבלבל, לאן הנשיא משייך אותי? האם ייתכן שרק שלושת רבעי העם רוצים שלום?
ההכרזה הזאת מעוררת ספק גדול בהגדרה המדעית של המושג שלום. האם ייתכן שאנשים אומרים שלום ומתכוונים בעצם למלחמה? האם יש אפשרות שאנשים אומרים שלום ומתכוונים לכניעה? לבריחה?
גם ההצהרה של פוליטיקאים רבים בשמאל, כי "שלום עושים עם אויבים", מעוררת סימני שאלה. אם מרצ מאמינה במרץ בסיסמה הזאת, למה אינה עושה שלום עם החרדים? למה היא ממשיכה לבזות אותם? למי היא נותנת דוגמה במעשיה, לרבע או לשלושת הרבעים?
אני סבור שהצהרתו של הנשיא, כי רק שלושת רבעי עם רוצים שלום, גורמת לאו"ם להאמין שהוא, הנשיא, יושב בבונקר באיזה כפר נידח ונלחם כל עוד נפשו בו בכוחות הממשלה המייצגים, כמו בסוריה ובשאר ארצות ערב, רבע מכלל האזרחים.
ועוד שאלה - איזה חלק מייצג ה"שלושת רבעי" הזה, מהראש עד לבטן, או את אזור הביצים ומטה? בקיצור, היכן נמצא הרבע העכור והדלוח?
כבוד הנשיא, יש להזכיר, היה בצד שלושת רבעי המלחמות שהתחוללו בהיסטוריה שלנו. הוא גם ישב באהבה בקן ממשלתו של אריק שרון שאותו האשים, יחד עם שרת החינוך לשעבר ו
יוסי שריד, ברצח-עם בבירות...
הסיפור של
שמעון פרס מזכיר לי סיפור גלותי מיושן על עיירה יהודית קטנה, שהתגוררו בתוכה גם כמה צדיקים נורמטיביים. והנה הגיע לעיירה תלמיד חכם צעיר ומדקדק בעניות הדקדוקים עד כדי דלות מופגנת. הצעיר החל לקבל את השבת ביום שישי בשעות הבוקר. אשתו הדליקה נרות עם הנץ החמה. הצדיקים בעיירה התאספו בבית המדרש הקטן והחלו לרגון ולרטון חרש.
כעבור חודש החל הצעיר לקבל את השבת ביום חמישי לעת ערב. היה חשש סביר שהוא מתקדם במהירות לעבר תחילת השבוע או אולי אפילו לראש השנה. נו, אמרו הנורמטיביים שבעיירה, מה יהיה עלינו, הגיעו ימות משיח? הלכו אליו הביתה ואמרו לאשתו, האיש הזה הופך אותנו בלהט הבל מעשיו לחוטאים וסוררים...
טקס חתונה ונישואין מרצ קיימה ביום ה' טקס חתונה גאה ואזרחית מול הרבנות ובית הדין הרבני בתל אביב, בתגובה לדבריו של מספר 4 ברשימת הבית היהודי, הרב אלי בן דהן, שאמר כי נישואין גאים הם "מתכון לחיסול העם היהודי".
מה השלב הבא, לדעתכם? מרצ תקיים את טקס ברית המילה של הוולד המאושר מול המשחטה של תנובה "אדום-אדום"?
