הגיגים - אחרי הבחירות

ראש-השנה לאהבת הדקלים

שמעון מנדס, עמיתי, כתב לי לקראת ט"ו בשבט, הבא עלינו לטובה ולברכה:

עם ישראל חוגג את ראש-השנה לאילנות - חג, המציין את הקשר בין האדם לאדמה.

השורה, "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה", מוכרת בציבור הישראלי משירו של המשורר נתן זך, יותר מאשר המקור, שממנו שאב המשורר את הביטוי הנפלא הזה. הביטוי, המשווה את האדם לעץ השדה, נכתב במקור בספר דברים. שם מצוּוה היהודי, כי במקרה של מלחמה לבל יכרות עץ, כי העץ דומה לו, וממנו יאכל. הנביא ירמיהו מתאר את האדם המאמין "כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם", במובן שחייו יהיו משגשגים ויציבים, ודבר לא יחסר לו. ישעיהו הנביא מציין את עם ישראל, כתזכורת הנצח בדומה לעץ: "כִּימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי".

ארבעה מועדים לראש-שנה מכירה היהדות. האחד באלול הוא ראש-השנה לקיום מצוות מעשר הבהמה. האחד בתשרי, הוא ראש-השנה לשמיטה וליובל ולנטיעת הירקות. האחד בניסן הוא ראש-השנה למלכים, המתחילים את מלוכתם, ולרְגָלִים. כידוע, שלושת החגים הגדולים של עם ישראל, שבהם הוא מצוּוה לעלות לירושלים - סוכות, פסח ושבועות - נקראים שלושת הרגלים. ראש-השנה, החשוב ביותר, ועולה על כולם בחשיבותו, הוא ראש-השנה לאילנות - אחד בשבט: כי עד לחודש הזה תמו ימי החורף העיקריים, ומתחילה התחדשות הטבע, שהאדם הוא חלק ממנו.

בית הלל ובית שמאי נחלקו האם לחוג את המועד באחד בחודש, או בחמישה-עשר (ט"ו) בו. דעת בית הלל גברה, ומאז אנו חוגגים בט"ו בשבט את ראש-השנה לאילן. יש האומרים שבט: ראשי-תיבות שמועות ובשורות טובות.

לא הרבה יודעים, כי גם בעולם הדומם יש זכר ונקבה בדיוק כמו בעולם החי. כאשר עבדתי בערבה כמה שנים, למדתי כי בין עצי הדקל יש עצי זכר ועצי נקבה. בניגוד לעצי הנקבה, עצי הזכר אינם נותנים פרי. אבל עצי הנקבה אינם יכולים להרות את הפרי ללא עץ זכר בקרבתם. וכך, בכל מטע דקלים המורכב משורות שורות, בכל שורה יש עץ זכר אחד. פרפרים, דבורים וחרקים למיניהם נוחתים על פרחי הזכר, ואחר כך הם מבצעים הפריה בנחיתתם על פרחי הנקבה.

ובאותו ההקשר, צירף שמעון את השיר, אהבת דקלים, שכתב בשנת 1998:

בָּאֲדָמָה הַתְּחוּחָה שָׁרַשֵּׁינוּ הִתְגָּפְפוּ
וְהָרוּחַ הֵנִיעָה כַּפּוֹתֵינוּ לָגַעַת
דִּקְלָה גַּם דֶּקֶל יַחְדַּו הִסְתּוֹפְפוּ
בְּהוֹד זְקִיפוּתָם אַהֲבָה מְלֹא-קֻבָּעָת

בְִּנאוֹת הַשְּׁמָמָה פַּת-מַיִם נַחֲלֹק
וְחֻפּוֹתֵינוּ שִׁמְשִׁיָּה לַשֶּׁמֶשׁ הַקּוֹפָחָת
בְּעִתּוֹת סוּפָה אֵיתָנִים נַעֲמֹד
וּבַשַּׁלְוָה עֲנָפֵינוּ יִתְלַטְּפוּ בְּיַחַד

מַשָּׁק אֲמִירֵינוּ כִּנְשִׁיקַת הַשְׂפָתַיִם
מִשְׂחַק הָאַהֲבָה הַמַּקְדִּים לַתָּמָר
אַך יוֹצֵא חֲלָצֵינוּ הַפּוֹרֵחַ שִׁבְעָתַיִם
בָּא לָעוֹלָם רַק בִּזְכוּת הַפַּרְפַּר.


קלוריות

דיאטניות המרכז לרפואה ספורטיווית בבית-החולים מאיר בכפר-סבא דאגו להתריע לקראת ט"ו בשבט, כי פירות יבשים עתירים גם בקלוריות, ומי שלא יספרו את השקדים, שהם גורסים ייאלצו לספור קלוריות שהתוספו.

שקדים טעימים, עשירים בחלבון, בסיבים תזונתיים, בסידן, בחומצות שומן חד-בלתי-רוויות ובוויטמין E וטובים להרבה מטרות - בין השאר, להפחתת כולסטרול ולמניעת אוסטיאו פורוזיס, אך בעשרה שקדים יש תשעים קלוריות.

אגוזים עשירים באשלגן (וחלקם גם בסלניום), באומגה 3 ממקור צמחי ובחומצות שומן חד-בלתי-רוויות. אגוזי מלך עשירים בחומצת שומן אלפא לינולית. אולם במאה גרם אגוזים יש יותר משש מאות קלוריות.

מנה של פרי טרי מומלצת על-ידי ארגון הבריאות העולמי. במנה כזו יש כשמונים קלוריות, והיא שוות-ערך לשני פירות יבשים, או לכף וחצי של צימוקים. הייבוש מוציא מהפירות את המים; וכך, מאה גרם שזיפים מיובשים שווים בערכם הקלורי לחצי ק"ג פרי טרי. - ועדיין זה עדיף על זלילת ממתקים, חטיפים ומאפים, המכילים שומן ושומן טראנס.

והנה דוגמה לתכולת הקלוריות בפירות יבשים:

חצי אגס מיובש - 40 קלוריות
אננס מסוכר - 150 קלוריות
עשר יחידות בננה מיובשת - 140 קלוריות
שתי יחידות זנגוויל מסוכר - 30 קלוריות
שתי יחידות משמש מיובש - 100 קלוריות
עשרה ערמונים - 150 קלוריות
פפאיה מיובשת - 130 קלוריות
כף גדושה צימוקים - 60 קלוריות
שזיף שחור מיובש - 30 קלוריות
תאנה מיובשת - 50 קלוריות
תמר מג'הול מיובש - 60 קלוריות
שמונה בוטנים - 50 קלוריות
עשרה אגוזי מקדמיה - 150 קלוריות
עשרה אגוזי פקאן - 200 קלוריות
שני אגוזי ברזיל - 50 קלוריות
עשרה אגוזי קשיו - 100 קלוריות

ובכל זאת - שמחו בחג האילן וגם בימים אחרים, ואכלו פירות יבשים, בזהירות. והנה מתכון שלהן לתפוחי-עץ בפירות יבשים:

חומרים (לארבע מנות) - כל מנה מכילה 150 קלוריות
ארבעה תפוחי-עץ מנוקים מליבותיהם
כף דבש
חמישים גרם תערובת פירות יבשים קצוצים
כף מיץ לימון
ארבע כפןות מיץ תפוחים

הכנה

במרכז כל תפוח יוצרים חתך בעובי קליפתו.

בסיר קטן מבשלים דבש, מיץ לימון ופירות יבשים, ומערבבים היטב.
ממלאים התפוחים בתערובת, ודוחסים היטב.

מניחים את התפוחים בתבנית חסינת-אש, ויוצקים עליהם מיץ תפוחים.

אופים בתנור, שחומם מראש לחום בינוני 55-45 דקות.

מרטיבים מדי פעם את התפוחים בנוזלים, שהצטברו בתחתית התבנית.
מגישים חם, או קר.

גוש חוסם

פעמים רבות, אני ממש לא-בוש במעשיי - למשל, כשאני גונב בלי-שום-בושה ממי שגנב מפייסבוק:

מי שחלם על גוש חוסם - שיתחיל לאכול אפרסמונים ...

מחנק תקציבי

"אם יפעל במסגרת תקציב 2012, יימצא משרד ההגנה במחסור תקציבי, שלא ייתן לכוחות המזוינים [האמריקניים] יכולת לפעול ויפגע ביכולתם להגן על ארצות-הברית" - כתבו ראשי שלוש אגודות ציבוריות של הכוחות המזוינים האמריקניים לבית הלבן ולקונגרס.
האגודות הציבוריות AUSA (של הצבא), AFA (של חיל האוויר) ו-AUSN (של חיל הים) משמשות כגופים, המארגנים תמיכה לזרועות הלוחמות בארצות-הברית, ויש להן השפעה רבה - כולל בשדולות בוושינגטון הבירה. ראשיהן - שני גנרלים ואדמירל בדימוס - מתריעים במכתבם, כי המצוק הפיננסי יכול לפגוע בביטחון הלאומי של ארצות-הברית.

אי-הסכמה בין הבית הלבן לבין הקונגרס אודות תקציב הביטחון האמריקני לשנת 2014 יוצרת בעיות באימונים, בתחזוקה ובסדר-הכוחות, ויהיו להן תגובות שרשרת, שיחמירו את המצב - מתריעים ראשי האגודות הציבוריות.

כבר כעת נתקלות הזרועות בבעיות קשות בתפקודן עקב מצוקה תקציבית, והן סוגרות פרויקטים חשובים, שצריכים לקדם את פני העתיד במחקר-ובפיתוח ובהצטיידות. ראשי האגדות הציבוריות מגדירים את המצב המתפתח כ"סערה חמורה", שתאלץ את הזרועות להקטין את סדר-כוחותיהן, להוריד את רמת החיים של אנשי הצבא, ולקצץ במשכורות, בתנאי שירות ובהטבות למתגייסים.

המצב הקשה הביא לגל של שמועות, שרץ בדואר האלקטרוני ובמדיה החברתית. השמועה האחרונה חייבה את הפנטגון להגיב. מכתב שרשרת סיפר על כך, שעקב הקיצוצים בתקציב, יפסיקו חדרי-האוכל ברחבי העולם להגיש ארוחת בוקר לאנשי הצבא האמריקניים.

הפנטגון הכחיש זאת מכל וכל, בהודעות לעיתונות ובמסרים, שהעביר בטוויטר, אך ציין, כי אין חובה להגיש ארוחת בוקר וארוחת ליילה חמות לאנשי הצבא בכל אתר ואתר. משרד ההגנה הוסיף, כי עקב ההכנות לקיפול המערך האמריקני באפגניסטן יש היערכות מחדש של התחזוקה האמריקנית בזירה.

לי-לה-לא

בעקבות הטעות במודעה של ועדת הבחירות המרכזית, שלחה אליי צ' פתק, ובו שסיפרה, שבספר בישול, שקיבלה במתנה, שיבצו העורכים פסוקים מהמקורות על אוכל ועל אכילה.

בין השאר, הם כתבו את השורה האלמותית: "צוּר מִשֶלא אכלנו ...".

לקינוח: בדיחות על פולניות

פולנייה - בניגוד לסברה המוטעית - זה אופי ואינו מוצא. בעקבות המפלה, שהנחלנו לעצמנו בבחירות, אני נאלץ לסיים בבדיחה על פולניות:

"מה ההבדל בין פולניה לטרוריסט?"
"עם טרוריסט אפשר לנהל משא-ומתן".
והנה עוד אחת, כהדרן:

שתי פולניות ישבו על הטיטניק, ושיחקו בקלפים. לפתע התנגשה האנייה בקרחון, והחלה לטבוע.

התחילה אחת הפולניות לרוץ בהיסטריה ולצעוק. שאלה אותה חברתה: "מה קרה לך?!"

השיבה לה הפולנייה ההיסטרית: "אינך רואה?! הטיטניק טובעת!"
"נו, אז מה איכפת לך?" אמרה חברתה, "זה שלך?!".