|
|
דרוקר. דינים שונים [צילום: לע"מ]
|
|
|
|
|
מה רביב דרוקר לא אמר
|
|
נרי אבנרי
|
|
את כל הטענות שהציג דרוקר נגד ישראל היום ניתן להדביק ביתר קלות בעיתונים אחרים. זה נכון שהעיתון תומך בנתניהו, בדיוק כמו שזה נכון שהתקשורת על שלל ערוציה שונאת את נתניהו. עיתון אחד תומך, כל השאר עוינים * הלכתי לארכיון...
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
השבוע במסגרת התוכנית "המקור" מצא
רביב דרוקר רבע שעה שלמה כדי להתנגח בעיתון "ישראל היום", או שבעצם בבנימין נתניהו.
לא הייתי מתקומם כנגד התופעה שפשתה בארצנו והיא התנגחות של אמצעי תקשורת כזה או אחר במתחריו, אילו זו הייתה כוללת את כולם. לא הייתי מתווכח עם ה"עובדות" שהציג דרוקר בתחקירו הפרטני, אילו עשה אותו הדין עם הערוץ שלו, הארץ או "ידיעות".
במשך חודשים, בעיצומה של מערכת הבחירות, השקיע העיתון הנפוץ במדינה (לשעבר), עשרות כותרות ועמודים כדי להשתלח בראש הממשלה או ברעייתו. התופעה הזו לא הפריעה לרביב דרוקר כהוא זה. כשעמדותיו האישיות תואמות את נשוא ההשתלחות, אזי זהו אקט פוזיטיבי אליבא דתחקירן.
העובדות שהביא האחרון כנגד העורך הראשי של "ישראל היום" היו ברובן מפי עיתונאים שהופרשו מהעיתון, בקיצור - ממורמרים עד לתחתית כיס מרתם.
אני סבור שלא רק שיש לשים קץ לתופעה המגונה הזו, אלא זוהי חובה ציבורית.
פעם היו לנו עיתוני מפלגה פוליטיים ללא הסוואה. לדעתי, דבר לא השתנה, חוץ משמות בעלי העיתונים/המו"לים.
