ה'ווינר' של היום הוא ה'לוזר' של אתמול

פרס לוזר?

בבחירות האחרונות "זכתה" מפלגתו של נתניהו ב31 מנדטים אשר כנראה יעניקו לו את תפקיד ראש הממשלה, אך יכולת המשילות שלו תהיה חלקית ביותר. האם זכייה ב31 מנדטים מעניקה תמיד את כרטיס הכניסה לראשות הממשלה? עיינתי בנתונים והגעתי למסקנות מפתיעות.

בבחירות לכנסת התשיעית, לפני כמעט 36 שנים, כשלושה חדשים לפני שיצאתי לאוויר העולם וכאשר השמאל הפסיד לראשונה בבחירות, קיבלה מפלגת 'המערך' ('מפלגת העבודה' של היום) בראשות פרס 32 מנדטים בלבד. מנדט אחד יותר ממה שקיבל נתניהו בבחירות האחרונות, אך פרס הפסיד, ונתניהו יהיה כנראה ראש ממשלה.

בבחירות לכנסת העשירית בשנת 1981 התחזק פרס משמעותית וזכה לחמישה עשר מנדטים נוספים שזיכו את מפלגתו ב47 מושבים בכנסת. על הישג שכזה נתניהו היה חוגג ואף מוכתר כמלך בישראל, אפילו בן-גוריון מעולם לא קיבל מספר מנדטים גבוה יותר, אך פרס לא יכול היה להסתפק באותו ההישג, כי בגין ז"ל זכה למושב אחד יותר והרכיב את הממשלה בישראל. בבחירות הבאות ב-1984, פרס נחלש וירד בשלושה מנדטים. ההיגיון אומר שהוא היה צריך להמשיך בתפקידו בראשות האופוזיציה, אך הליכוד נחלש עוד יותר וזכה לפחות מושבים מ'המערך'. האם פרס הפך לראש ממשלה? לא לגמרי.

שני הצדדים לא יכלו ממש להסתדר וכך נוצרה ממשלת האחדות שבה פרס ושמיר התחלקו בתפקיד המכובד ברוטציה. אומנם היו לו, לפרס, 44 מנדטים, יותר מלמפלגת השלטון בששת הקדנציות האחרונות (כולל הנוכחית) ומספר מנדטים זהה למה שרבין השיג ב-92 כאשר הפך לראש ממשלה שהניעה את "אוסלו", אך עם כמות זהה של מנדטים, הפך רבין ל"ווינר" אמיתי, ופרס ללוזר סדרתי שהפסיד גם בבחירות שהגיעו אחר כך ב1988 והפעם עם 39 מנדטים שנתניהו, אולמרט, ברק ואפילו שרון שהפכו לראשי ממשלה עם מספר מנדטים צנוע יותר, היו שמחים לקבלם. (שרון עשה זאת עם מנדט אחד פחות ואף נתפס כ"ווינר" גדול). אגב, גם בהפסדו האחרון של פרס בכנסת ה-14 בשנת 1996 לפני שפרש סופית מההתמודדויות על התפקיד, זכתה 'העבודה' בראשותו ל34 מנדטים העולים על הישגיו של נתניהו בכנסת הנוכחית.

לפיד הוא ווינר?

בבחירות 2003 ו-2006 זכו ראשי 'העבודה': מצנע ופרץ (בסדר זה) ב-19 מנדטים כל אחד, ונחשבו ללוזרים אמיתיים, בעוד יאיר לפיד אשר זכה למספר מנדטים זהה בבחירות האחרונות, נתפס כ"ווינר" גדול. הוא כבר רואה את עצמו כראש ממשלה ואף גורם לנתניהו להזיע ולחוסר מנוחה.

בבחירות 2003 זכה לפיד האב ז"ל ב-15 מנדטים שהספיקו לו בכדי להקים ממשלה ללא חרדים, בבחירות הנוכחיות התעלה הבן על אביו עם 19 מנדטים, אך לא בטוח שארבעה מנדטים נוספים יעזרו לו להעיף את החרדים ולהגיע ל"הישגים" של אביו.

מנגד, בבחירות לכנסת הקודמת זכו החרדים (שס ויהדות התורה) ב16 מנדטים שאפשרו להם ייצוג הולם ומכובד בכנסת היוצאת, ואילו בכנסת הנוכחית עלה כוחם בשני מנדטים נוספים, אך ייתכן שלא יהיה לכוח זה הרבה משמעות, אם בנט ולפיד ידיחו אותם מהחברות בממשלה.

בין אהוד ברק לגולדה מאיר

הרכבת הממשלה ע"י המועמד שלמפלגתו מספר המנדטים הקטן ביותר, נעשתה ע"י אהוד ברק בכנסת ה-15 בשנת 1999 עם 26 מנדטים בלבד, אך חשוב גם לזכור כי בבחירות אלו השתנתה שיטת הבחירות לשיטת הבחירה הישירה בראש הממשלה שהתנהלה באמצעות ההצבעה בשני פתקים, (שיטה זו הביאה לצמצום גודלן של המפלגות הגדולות). מנגד, ההישג המרשים ביותר היה של גולדה מאיר ז"ל עם כמות מנדטים בלתי נתפשת למתבונן על הנתונים בתקופה של היום, 56 מנדטים בכנסת השביעית [1969] שהגיעו לאחר שיכרון החושים בעקבות הניצחון במלחמת ששת הימים. אם כמות מנדטים כזו הייתה לליכוד של נתניהו, היו מכנים אותו בתקשורת, 'דיקטטור', לא פחות.

מי הלוזר האמיתי

ואם נחזור שוב לפרס. מספר המנדטים הגדול ביותר שהוא הצליח להשיג הגיע ל47 בכנסת העשירית בשנת 1981. להישג זהה הגיע בן-גוריון ז"ל רק פעם אחת בכנסת הרביעית ב1959 וזה היה ההישג המקסימאלי של שניהם. בשאר מערכות הבחירות בן-גוריון זכה רק לפחות, אך תמיד נבחר לעמוד בראשות הממשלה. 47 מנדטים של דוד בן-גוריון ואפילו פחות,סייעו לו להיות ראש הממשלה וה-47 מנדטים של פרס, "העניקו" לו הפסד צורב נוסף. אז תענו לי אתם. פרס לוזר או רק בעל חוסר מזל כי לא התמודד בזמן הנכון ולצד שותפים קואליציוניים טבעיים שהגיעו להישגים? הלוואי שנתניהו היה עושה כראש ממשלה מחצית ממה שעשה פרס מבלי להיות ראש ממשלה ולפעמים אף ללא שייכות לממשלה כלל.

כל מהפכת אוסלו וספיחיו שאינני מבסוט מהם רשומים על שמו של פרס וגם המהפכה בתודעת העם לגבי תפישת הימין, שהרי תפישת הימין של שמיר אשר איתה הזדהו מחצית מהעם, נתפשת כעת בעקבות התקשורת ואוסלו,כקו מחשבה קיצוני, ולכן, נתניהו החושש לתדמיתו ואינו אמיץ כמו פרס, אינו פועל לגמרי על-פי תפישת עולמו. לכן, אם הייתי צריך לבחור מי הלוזר האמיתי, הייתי בוחר בנתניהו. לפרס הייתי מעניק תארים אחרים שאינם מחמיאים, אך לא כאן המקום לפרטם.

מי הווינר האמיתי?

לא תמיד צריך לשפוט באמצעות המילים 'ווינר' ו'לוזר'. יש דעה שהעם מתחבר אליה ודעה מנוגדת. לא תמיד מה שהעם חושב זה מה שטוב באמת ולכן הווינר האמיתי זה האדם שנלחם על האמת שלו גם אם היא אינה פופולרית בכלל. בגין היה "ווינר" אמיתי למרות שבדרך לניצחון הפסיד 8 פעמים, (יותר מפרס שהפסיד 5 פעמים ופסק מלהתמודד). גם פרס במידה רבה הינו ווינר אמיתי כפי שפירטתי קודם לכן.

ההצלחה היא גושית

ההצלחה בהקמת ממשלה היא גושית ולא הצלחה בלעדית של מפלגת השלטון והעומד בראשה. גם הכישלון הוא גושי וגם באחריותו צריך להתחלק, ומאמר זה מוכיח זאת היטב כאשר הוא מראה כיצד מספר מנדטים זהה של מפלגה בודדת במערכות בחירות שונות, יכול להוביל את העומד בראשה לראשות הממשלה, אך גם להפסד. מכאן, לשותפים הקואליציוניים הטבעיים ישנה גם אחריות. בבחירות האחרונות לא ניצח נתניהו ואפילו לא בנט ולפיד, אלא הניצחון בבחירות האחרונות שייך לגוש הימין. חבל שפוליטיקה זולה והתחשבנויות ילדותיות ישימו פס על רצון הבוחר, ואני מקווה שבסופו של דבר הצדק יעשה.