עוזיאל חזן הצליח לבנות סיפור חיים מלא השראה והוד בתוך מציאות של עלובי חיים, בקרב גיבורים המצויים בתחתית הסולם החברתי-כלכלי. הרומן מתרחש במדינת מנדט צרפתי, כנראה באלג'יר או במרוקו. גיבורי הרומן חיים יחד, יהודים, ערבים, נוצרים -בדרך כלל באחווה, אך לא פעם גם בעימות. הספר חושף את הקורא לדילמות ערכיות, למאבק כמעט חסר תקווה לממש חלומות, לפרוץ נתיבים מתוך אמונה ותקווה לעתיד טוב יותר.
"ילדי הנמל" הוא בבחינת אפוס של חיי מהגרים, סיפור אנושי של התבגרות בתוך מציאות של עוני וקשיי קיום, מאבק של ילדים בתוך עולם של דלות ופשע וחיים בשולי החברה. בתוך האופל, הכיעור והמצוקה העוטפים את הגיבורים, ניתן למצוא גם פנינים של אצילות ושל יופי.
מרקו הוא הגיבור הראשי של הרומן, ולאורך כל העלילה שזורים כל הקורות אותו בחייו בקורותיו של גיבור אחר - טוני. מרקו היהודי, בן למשפחה השומרת על אורח חיים מסורתי - וטוני מהגר ממשפחה סיציליאנית איטלקית, משפחה נוצרית. השניים חיים בתוך הנמל המשמש להם כעין מולדת, והדתות השונות שלהם אינן גורמות לפירוד ביניהם. סביב השניים מתוארת גלריה של דמויות אנושיות המנסות להתקיים בעולם של עבריינות, אלימות וזנות.
ילדי הנמל יוצאים לרחוב כדי להשתכר למחייתם, אם במלאכות נקיות כגון בלדרות דואר, שליחויות של קניות עבור דוקטור שטרן, יהודי וינאי שמשפחתו נספתה בשואה, או הבאת עוגיות מן המאפייה לאליזבט אלמנתו של גנרל. אבל הנערים האלה אינם בוחלים גם במלאכה הבזויה מכולן: ליווי מלחים צרפתים ואמריקנים לבית הבושת של מדאם טיבו.
מרקו וטוני חשים שהם חיים את חייהם בתוך סוד אפל, והם אינם מגלים את סיפורם האמיתי להוריהם. מרקו מנסה להבין את מקור הרוע בעולם, את פשר השנאה שבה נרדף דוקטור שטרן על-ידי הנאצים רק משום שהיה יהודי, את סיפורן של הזונות שנקלעו לווילה של מאדם טיבו. דוקטור שטרן משמש כאב רוחני המעניק מעצותיו למרקו. למרקו יש גם אב רוחני אחר משולי החברה - עבדו העיוור, שהפילוסופיה שלו יונקת מהניסיון, מהאוניברסיטה של החיים. שמו המקורי של עבדו הוא עבדאללה - ומרקו משווה אותו לעבד האל כמו בתנ"ך. מרקו וטוני מביאים את עבדו אל סלעי האוקיינוס, הוא שוזר בפניהם פנינים מחכמתו:
"הוא לופת את המטה המהוקצע שלו, בעל כותרת הנחושת, כחובק תינוק, מצמיד אליו את לחיו וארשת של אושר נסוכה על פניו. אני חושב שהקולות הם בעבורו תחליף לראייה. עבדו אומר לי שאדם צריך להיות חופשי כמו הים ולהיות עבד רק לאלוהים" (עמ' 123). המים והמטה - כמו מעניקים לו הילה של נביא, כמו האור שקרן מפניו של משה רבנו.
הקורא מקביל בהכרח בין עבדו העיוור ובין אלפרדו המקרין מהסרט "סינמה פרדיסו", שאיבד את מאור עיניו בשריפה, אבל למרות נכותו, הוא יודע להנחות דרך, וכן יש הקבלה לנביא טרסיאס מהטרגדיות היווניות, הרואה נכוחה את המציאות ואת העתיד.
סודו האפל של טוני מפעים את ליבו של מרקו, ולא נחשוף זאת כאן כדי לא לגזול מן הקוראים פכים מן המתח של הספר. כאשר הקורא מתוודע לסוד, קל לו להבין מהלכים של העלילה, ואת יחסו של טוני לאביו ואת יחסו לנשים.
הרומן שלפנינו הוא רומן חניכה, ובו חתירה לעולם תמים יותר, ערכי יותר, חיפוש דרכים להיטיב את חיי בני האנוש, מציאת שביל לתיקון, לגאולה. הדרך שמתווה עבדו העיוור מהווה עמוד אור לילד הנבוך. עבדו אינו רואה בעיוורון שלו מום: "הוא משיב שעיוור רחוק מהתאווה והיצר הרע המושלים בחוץ, ולכן נשאר נקי בנשמה". מן החכם העיוור לומד מרקו כיצד לזהות בני אדם ערכיים יותר, בלי קשר למעמדם החברתי או לעושרם.
בהשפעת עבדו, מוצא מרקו בתוך עולם האופל פינות של אור: הוא רוקם קשר עם דניז, שהגיעה בדרך לא דרך לבית הבושת. הוא חש כלפי דניז אהבה , ולמרות שהיא נאלצת להתפרנס בצורה בזויה - הוא מצליח לראות את היופי הרוחני שבה. הוא נעזר באלמנת הגנרל ובעצתו של דוקטור שטרן כדי לחלץ אותה מבית הבושת. טוני, חברו, שהתפרנס כמוהו מליווי מלחים לבית הבושת, מבוגר במעט ממרקו, וגם הוא מצליח לפדות יצאנית (פלורה) מבית הבושת, ומוצא לה עבודה כמלצרית במסעדה של אביו. לאורך הרומן אנו מגלים בתוך גלריית הדמויות, כיצד בתוך הזוהמה, העוני והזנות מתגלים ניצוצות אנושיים, גילויים של עזרה הדדית, מתן בסתר, אהבת אמת.
בין מרקו וטוני נרקמת חברות אמיצה: מרקו מצליח לשרוד חקירה, ולא להסגיר את טוני לחוקר המשטרה שטוני היכה את בנו (לאחר שחבורה שלימה של נערים גויים רצו לשדוד את דמי הכיס שלהם), ומרקו הוא זה שמצליח לשכנע את טוני שעליהם להחזיר לבעליו ארנק שמצאו.
טוני גדל ללא אֵם, ורק בסוף הרומן אנו מבינים יותר את העיוותים שהובילו לדרכו הנפתלת. גם כשמרקו מגלה כי טוני בוגד בו, הוא יודע להפגין אצילות ולתת לערכי האהבה לשנות את התמונה. טוני מגיע למאפייה של רפאל לקחת את חבילת העוגיות של האלמנה מוקדם יותר, מתוך כוונה לגנוב את פמוטי הכסף שלה. כאשר מרקו שומע מאליזבט, אלמנת הגנרל, על דבר הגניבה, הוא מצליח לשכנע את חברו להחזיר את הפמוטים, בלי להסגיר אותו למשטרה. פילוסופיית החיים האצילית של דוקטור שטרן ושל עבדו מלוות את השניים, מעצבת את האישיות שלהם ומעניקה להם השראה ותקווה.
אנו עדים לקשר המיוחד הנרקם בין אימו של מרקו לבין לטיפה, אשתו של פאיד, השותף של בעלה. פאיד גוזל בכוח ובעורמה את הנגרייה מבעלה, וגורם לשברון לב הגורם למותו. המחבר מתאר התקרבות אנושית עדינה בין שתי נשים, המתגברת על כל המשקעים המרים (גזילת הנגרייה, חטיפת אחותו של מרקו על-ידי פאיד). הקשר בין האימהות מוביל לפתרון המיוחל.
מרקו חווה תהליך של חניכה בנושאים המרכזיים של החיים. הוא מחפש דרכים להציל את העשוקים, את האומללים, לשקם את משפחתו לאחר מות אביו - וכשהוא מבין שכלו כל הקצין בגלות ובנכר, הוא מגלה יוזמה וסולל דרך עבור המשפחה לגאולה אמיתית, הלא היא העלייה לארץ ישראל.
מי שקרא את יצירותיו של עוזיאל חזן בעבר יגלה גם כאן נושאים שהעסיקו אותו ביצירות קודמות. כגון התום הילדי המעומת עם ההשחתה התרבותית של עולם המבוגרים, הכפר הטהור מול העיר הגדולה המסואבת. נושא זה בא לידי ביטוי באופן בולט גם ברומן האחרון שלו "בוא אליי לאימלשיל", שגם הוא ראה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד - ספריית הפועלים. גם ברומן "מבחן החלב", כמו ב"אימילשיל", אנו עדים לגעגועים לטבע, למחזוריות העונות, לחגיגות האביב, לפולחנים כפריים, לזריחות ושקיעות, לפלגי מים.
ברומן "מבחן החלב", כמו ב"ילדי הנמל", מוצג העולם החדש והתרבותי כעולם מעוות, ולעומתו מוצג בית הזונות ברגישות. דניז, גיבורת "ילדי הנמל", היא עדות לכך שמעבר לרובד הגלוי של הזנות יש רובד של טוהר סמוי מן העין.
ב"מבחן החלב", יש ניסיון להציג את חיי היהודים בעיר קזבלנקה, תוך חשיפת הלבטים והקשיים של הרובע היהודי, ה"מלאח". ברומן 'ילדי הנמל' מדובר בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה, ואילו ב"מבחן החלב", מדובר בתקופה קודמת - ימי מלחמת העולם עצמם, הימים האפלים של שלטון וישי בצרפת.
עוזיאל חזן זכה למוניטין בזכות הנובלה "ארמנד" ובזכות הרומן "מבחן החלב", רומן היסטורי שזכה לעיבוד קולנועי, שהופק כולו במרוקו. חזן זכה לשבחים על יצירותיו הרבות: "נביחות אל ירח כבוי", "חותם ברבריה", "כקליפת אגוז" ועוד. הוא גם זכה בפרסים ספרותיים חשובים, וכמה מספריו תורגמו והוסרטו.
"ילדי הנמל", וספריו האחרים של עוזיאל חזן, מציגים מראָה שבה משתקפת עלילה אנושית סבוכה ושובה לבבות בתוך תקופה היסטורית שקמה לחיים. עוזיאל חזן יודע לספר סיפור קולח ומרתק, ועם זאת להציג לפנינו עלילה שיש לה מסרים חברתיים נוקבים ומעוררי מחשבה.
