לשמחתי, אני מתמודד עם קשיי זקנה בעשור השמיני של חיי בלי להזדקק לסיוע של מטפלים מביטוח לאומי. אני מסתייע רק בבני משפחתי, אך בישראל יש 77,000 קשישים, שוועדות של הביטוח הלאומי קבעו, שהם זכאים לכך, שהמדינה תספק להם מטפלים.
אין ספק, שזה עומס תקציבי לממן 77,000 מטפלים כולל פיקוח על כל מטפל. אבל יש לנו ראש ממשלה ושר אוצר, ששכחו שהקשישים שילמו עבור ביטוח לאומי במשך עשרות שנות עבודה רק כדי להבטיח את עתידם.
לפיד וביבי שכחו שב-1988 נחקק בישראל חוק הסיעוד, שמבטיח לקשיש שירותי סיעוד הולמים אשר יסייעו לו לסיים את חייו בכבוד. החוק חוקק מתוך תפישה, שזו אחריות של המדינה ולא להטיל על הזקן את העול הבירוקראטי של העסקת מטפל, אם הוא זכאי לו עקב מצבו.
לפיד וביבי החליטו, שהמדינה מפסיקה לראות לנגד עיניה אנשים, ובמיוחד זקנים, אלא תראה רק מספרים בספרי תקציב. במקום שהמדינה תמשיך לשאת בעול המחויבות הכוללת כלפי הישיש, שביטוח לאומי הכיר בו כזכאי לכך, יעבירו את כל עול המחויבות לכתובתו של הזקן.
הזקן יהיה מנהל החשבונות. הוא יעמוד מול ים משרדים המטפלים בנושא הטיפול השוטף כולל מס הכנסה, ראיית חשבון, דאגה לביטוח בריאותי של המטפל, מימון נזקים וימי מחלה או חופשה, כל האחריות לאישורי העבודה ועוד.
בחוק ההסדרים החדש מסיר משרד האוצר את האחריות של המדינה ומעבירה לידי הקשיש. כל מערכת העסקה עוברת מידי אחריות של מדינה לידיו של הישיש.
מסתבר, שהרגישות לישישים שאפיינה את כתבותיו של
יאיר לפיד העיתונאי עלתה על שרטון של יאיר לפיד השר, קבלן ביצוע של ביבי, המטביע את חוק הסיעוד מ-1988. ראש הממשלה וקבלן הביצוע שלו תחומים ב-ד' אמות של ראיית עולם המתחיל ונגמר בספר התקציב מבלי לראות לנגד עיניהם אנשים, מבלי לראות לנגד עיניהם קשישים, מבלי לראות את חוק הסיעוד משנת 1988.
מצער, שפקידי האוצר מעבירים חוקים ברוח הקפיטאליזם החזירי, שהוא לרוחם של ביבי ולפיד, מבלי להתייעץ עם גורמי הרווחה והעובדים הסוציאליים, הרואים בחוק הזה סנוקרת קשה לקשישים, שביטוח לאומי הכיר בזכאותם לסיוע.
