|
|
אבו-מאזן - לא פרטנר לחתימה על הסכם קבע [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
מזכיר המדינה האמריקני בא לכאן כדי למצוא נוסחא שתעלה אותנו על מסלול משא-ומתן להסכם קבע. אחד הדברים שיסכנו ואף יקברו את תהליך השלום לשנים רבות, הוא הסכם קבע שלא ניתן ליישום, שאינו מבוסס על יסודות איתנים ולכן גם צפוי להיכשל כפי שנכשלו הסכמי אוסלו על הווריאציות השונות שבאו בעקבותיו.
נתניהו אומר שהוא מוכן לחידוש השיחות להסדר הקבע ללא תנאים מוקדמים בכל עת. לכאורה, נתניהו חותר לשלום. האמת היא שהוא חותר להנצחת המצב בו הרשות מוחלשת ומקרטעת והיהודים ממשיכים לבנות ולפתח את השטחים. הפנייה המתמדת לחידוש השיחות תוך המשך הבנייה והפיתוח, נועדו לייצר כסות ולהטיל את האחריות לרוע מצבם על הפלשתינים עצמם.
אבו-מאזן הוא מנהיג חלש ומוחלש שאינו מסוגל למשול, לא בגדה ובטח שלא בעזה. אלמלא ישראל, שמגבה אותו מבחינה ביטחונית בגדה, לא היה שורד כמנהיג הפלשתיני הבכיר. ההצהרות הפלשתיניות (וגם של השמאל אצלנו) שביום שיחתם הסכם, גם ארגוני ההתנגדות והטרור יכבדו אותו הם ציפיות סרק נאיביות. לכן גם, במצבו הנוכחי, אבו-מאזן הוא ממש לא פרטנר לחתימה על הסכם קבע.
ומה בכל זאת? למי מאיתנו שרוצה שלום ומאמין שחייבים לעשות את הכל ולמצוא את הדרך. אז חזון השלום מחייב כמה וכמה הכנות:
בצד הפלשתיני, ההנהגה צריכה לעמוד מול העם בקריאה לאחדות פנימית ולמשילות. ההנהגה גם צריכה לדרוש במפגיע את סילוק הרקטות ומצבורי הנשק. ללא אלה, זו רק שאלה של זמן עד שצה"ל יידרש שוב להיכנס ולקחת אחריות ביטחונית גם על מה שקורה בעזה. איחוד כזה חייב לקרות לפני כל משא-ומתן על-מנת לצקת סמכות ותוקף לגורם שנושא ונותן מול ישראל.
בצד הישראלי, בהנחה שאכן אנחנו רוצים ומוכנים "לעשות מקום" לפלשתינים במה שיהיה יום אחד המדינה שלהם, הרי ברור שאנחנו צריכים להפסיק את עידוד הבנייה, את הטבות המס ואת יוזמות הפיתוח בשטחים שמעבר לקו הירוק. מה שעוד צריך לקרות בצד הישראלי, הוא חידוד תשומת הלב לשחיקה הערכית אותה אנו חווים ואיך אט-אט הפלשתינים הופכים בעינינו, מבחינות רבות, לבני אדם פחותי ערך, סוג ב' ואף למטה מכך.
אז לאמריקנים, בתור סוג של "מבוגר אחראי", הייתי מציע להניח לרגע מהלחץ לחידוש המשא-ומתן, ובמקום זאת, לעסוק בשני הצדדים ביצירת התנאים הבסיסיים לקיומו. אם ימשיכו במדיניות ה"למצוא חן" בעיני אלה מצד אחד ו"לא להרגיז" את אלה מהצד השני, הם אולי יארגנו מפגש, אבל הסיכוי שמהמפגש הזה ייוולד תהליך משמעותי נמוך מאוד לדעתי. הגיע הזמן לשים את האמת על השולחן ולהתמודד עם המשמעויות.
