באמצע יום עבודה לחוץ, מזדמנת לרבים מהשכירים פגישה מחויכת עם יועץ פנסיוני. במקביל אותם שכירים יכולים לחשוב קצת קדימה, ולחשוב על פתיחת תיק השקעות קטן עם פקיד לא פחות מחויך בסניף הבנק. רבים מהמשקיעים, אם בתוכנית הפנסיה (אף אחד לא שואל אותנו יותר מידי, אבל אנחנו מחויבים להשקיע בתוכנית פרישה לפי חוק) ואם מול יועץ ההשקעות בבנק שומרים על רצון המונע מפחד שחקוק אצלם עמוק מאוד בתודעה - הרצון לשמור על הכסף.
וכאן, כידוע לכולם, פטנט העממי של "כסף מתחת לבלטות" לא יכול לסייע. 100 שקל שנוציא מתחת לרצפה בעוד 5 שנים יהיו שווים פחות ממה שהם שווים היום.
למעשה, הדבר הבטוח ביותר והיציב ביותר בתיק ההשקעות בבנק ובתיק הפנסיה הוא זליגה של עמלות מכיסו של המשקיע לאותם הגופים, אין באפשרותם לשמור באמת על הכסף, והאפיקים בהם הכסף מושקע בקרנות הפנסיה, הם אפיקים עדריים ולא ממוקדים, בהם נרכשים ני"ע של חברות על-פי השתייכות למדד כזה או אחר או בהתאם להכרות כמעט אישית עם מנהלי חברות ובעלי שליטה.
דוגמה לאבסורד היא חברות ההייטק הישראליות שנהנות יותר מהשקעות חוסכים לפנסיה מארה"ב, מאשר כספם של חוסכים לפנסיה בישראל. חלק גדול מהכסף של חוסכים לפנסיה בישראל מושקע בנכסי נדלן המאכלסים מרכזי קניות בקנדה, ארה"ב וגרמניה. ככלל הכסף של משקיעים ישראלים בקרנות הפנסיה ובשוק ההון יושב למעשה על אפיק תנודתי במיוחד ומאוד תמוהה התפיסה לפיה "הכסף שלי בטוח כי". התספורות של הטייקונים לא הרתיעו איש, להפך, הפנסיה שלנו מושקעת בחדווה בחברות של לבייב, בן דב, תשובה, משפחת עופר וכל השאר, אנשים הלכו וקנו רכב חשמלי במיטב כספם ועכשיו מסתכנים בלהפוך אותו לעציץ גדול וחסר תוחלת. אם תרצו בכך או לא, כל ההשקעות למיניהן הן מסוכנות.
למרות הסיכון באפיקים ה"סולידיים" ולמרות שיחות השיווק והמכירה מצד סוכני הפנסיה ופקידי הבנק, הפגישות הללו עדיין נקראות פגישות יעוץ, למטרות שמטרתן המוצהרת מצד הבנקים וחברות הביטוח היא לשווק מוצרי השקעה באצטלה של השקעות סולידיות.
נכון הדבר שבצד השקעה באפיקים השמרניים ישנם אפיקים ספקולטיביים ביותר שהשקעה בהם משולה לגירוד כרטיס חיש גד או השקעה בגלגל רולטה כזה או אחר בבתי הקזינו המובחרים של מזרח אירופה או לאס ווגאס.
רוב הציבור בישראל חסר השכלה פיננסית ואינו יודע כיצד לנווט את החסכונות שלו ללא תשלום של "שכר לימוד" כואב בדמות עמלות גבוהות, תשואה נמוכה במקרה הפחות גרוע או מחיקת השקעה במקרה הגרוע מאוד. את חוסר האמון הזה בשוק ההון ונגזרותיו ניתן לראות בנהירה של המשקיעים שמעדיפים אומנם שלא לשים את הכסף מתחת לבלטות, אך כן משקיעים בבלטות וקירות. ההיסטוריה מלמדת כי עד היום, המשקיעים בנדל"ן בישראל נהנו מתשואות גבוהות מאוד לכספם. זאת כמובן עד לפיצוץ הבועה הבלתי נמנע שעובר על השוק כל כמה שנים, אז, למרות נפילת מחירים חדה, נכסי נדל"ן הן לא נכס נזיל שניתן למכור בתוך מספר שעות.
כל אפיקי ההשקעה הנוכחיים העומדים בפני הציבור טומנים בחובם סיכון, אם לתשואה אפסית ואם לתשואה שלילית, הציבור חייב להשלים את המהפכה שהחלה עם רפורמת בכר וללמוד בעצמו כיצד לחסוך בעמלות ולהשיא ערך להשקעות של עצמו על-מנת שהכסף שלו באמת יעבוד עבורו ולא להפך.