בימים אלו מלאו 20 שנים לחתימה על מה שמכונה "
הסכם אוסלו". במהלך השנים ניסה הימין הישראלי להטביע בציבוריות הישראלית - והצליח - את ההכרה לפיה "ההסכם הוא הגורם לטרור הפלשתיני שכאילו נולד ב-1993 ולא היה מוכר קודם לכן".
מתברר כי העובדות הן אחרות. היסטורית, דווקא לאחר מלחמת ששת הימים בה כבשה ישראל את יהודה ושומרון ועזה, התחזק כוחם של הארגונים הפלשתינים שקראו למאבק מזוין בישראל. ירי של מרגמות ותותחים על ישובים ישראלים לא הומצא, אגב, בהינתקות מעזה אלא היה קיים שנים רבות קודם לכן משטחה הריבוני של ירדן. ארגוני טרור פלשתינים ירו אלפי פגזים אל עבר עמק בית שאן וסביבותיו. הנוסע באותם ימים בכביש לאורך הירדן הכיר את מפלטי ההפגזה בכביש שנועדו לתת מסתור לנוהגים נוכח הפגזה בלתי צפויה. הדבר אילץ את ישראל לבצע אינספור פעולות בשטח הירדני ששיאן הפעולה רבת הנפגעים בכארמה.
לצד הארטילריה על יישובי עמק הירדן סבלה התעופה הישראלית מחטיפת מטוסים ומתקיפת תיירים ישראלים בשדות תעופה בעולם. חטיפת מטוס אייר פראנס לאנטבה הייתה המפורסמת שבהן, אך לא היחידה. הרוגים ופצועים ישראלים רבים היו ממסע הטרור הבינלאומי שהביא להנחיה לתיירים הישראלים להעלים כל סימן זיהוי ישראלי ולניתוב מטוסי אל-על לקצוות מאובטחים בקפידה של הטרמינלים בעולם.
גם הטבח בנתב"ג בו נרצחו בליבה של ישראל 24 איש ועשרות נפצעו התחולל הרבה קודם להסכמי אוסלו, במאי 1972. לא חלפו להם ארבעה חודשים ומחבלים פלשתינים פגעו במשלחת ספורטאי ישראל לאולימפיאדת מינכן ו-11 מביניהם איבדו את חייהם. בכל אותה עת נמשכה פעילות טרור עקובה מדם בתוך רצועת עזה וממנה, וזכור רצח משפחת ארויו שכל חפצה היה טיול ברחבי ישראל.
בלא קשר לממשלות המלחמה הישראלית המוצלחת בארגוני הטרור, באותה עת, בעזה ובמקומות אחרים בעולם, לצד פעילות הצבא הירדני שחש בפעילות הפלשתינית פגיעה בריבונותו ואיום על המשטר ההאשמי, הביאה את הפלשתינים לשינוי מגמה ולמעבר ללבנון והקמת "פתחלנד" שממנה נמשכה פעילות טרוריסטית ענפה נגד ישראלים ויהודים בגליל ובעולם. אסור לשכוח את הטבח בתלמידים מצפת בבית הספר במעלות, את הרצח במשגב עם, את חדירת מחבל לראש הנקרה ועוד.
הטרור לא הבחין בין ממשלות בישראל. בימי ממשלת בגין בעת שעזר ויצמן כיהן כשר ביטחון נחטף אוטובוס
אגד בכביש החוף בתל אביב סמוך למעגן מיכאל. 37 בני אדם איבדו חייהם בפיגוע זה שהביא להטלת עוצר על שכונת רמת אביב על-ידי הממשלה. בכל אותה עת בוצע ירי על-ידי הפלשתינים על יישובי צפון הארץ.
בדצמבר 1987 (שש שנים לפני אוסלו) נפתחה האינתיפאדה הראשונה. ב-7 במרס 1988 בוצע הפיגוע באוטובוס האימהות. בחמש שנות האינתיפאדה הראשונה, בין השנים 1992-1987, נרצחו 155 ישראלים.
תחילת שנות ה-90 אופיינה, גם היא, לצערנו, בפעולות טרור לא מעטות, ביניהן רצח שלושת חיילי צה"ל ברמות מנשה ("ליל הקלשונים"), רצח הלנה ראפ בבת ים וחטיפתו ורציחתו של השוטר רס"ב ניסים טולדנו. גם על אדמת מצרים ידענו טרור וב-4 בפברואר 1990 נרצחו תשעה ישראלים ליד איסמעיליה שבמצרים על-ידי חוליה מארגונו של אבו נידאל.
המאבק המוצלח בטרור הביא את הפלשתינים לעליית מדרגה בפעולותיהם הרצחניות - מעבר לפיגועי התאבדות. הראשון שבהם, גם הוא טרום אוסלו, היה במחולה.
נרשמו גם הישגים הסכמי אוסלו נחתמו במגמה להביא להפסקת הטרור. לצערנו, מסיבות רבות שמיעוטן באחריותנו, הטרור נמשך ופגיעתו בגלל מבצעי ההתאבדות הפכה לקשה יותר ויותר. הצלחנו להוציא ממעגל הטרור את הארגון הגדול באותה עת - הפת"ח, ולא פעם נכשלנו במאבק למניעת פיגועי התאבדות על-ידי חמאס.
כאשר עסקינן במחירים אנושיים כל כך קשים, קשה לדבר על הישגי הסכמי אוסלו. ממדינה מצורעת שבניה מסתירים זהותם בחו"ל הפכנו למדינה מבוקשת. הכלכלה פרחה. שווקים חדשים נפתחו. שלום נחתם עם ירדן. השלום עם מצרים עלה מדרגה. היחסים עם ארצות הברית הגיעו לשיאים בל יאמנו ליחסים בין מדינות. גם יחסינו עם גרמניה, צרפת ובריטניה השתפרו ללא היכר. חלף זמן וזרועות הביטחון למדו גם להתמודד עם טרור ההתאבדות החמאסי ושקט חזר לרחובות ישראל.
במבט לאחור יש מי שרואים בהסכם אוסלו הסכם שמנע הידרדרות למדינה דו-לאומית שממנה למצבה של דרום אפריקה בימי האפרטהייד הדרך הייתה קצרה, ויש מי שחושבים שמדובר בוויתור גדול מדי תמורת תמורה קטנה מדי.
דבר אחד ברור: הטרור הפלשתיני התחיל זמן רב לפני הסכמי אוסלו ונמשך גם לאחריו.
