מעל דפים אלה חזרה ונשנתה הקריאה לשנות את הסתכלות המערב על האיסלאם. הצירוף איסלאמו-נאציזם היה למושג הדגל, לא משום שהצמדת המילה "'נאצי" לכל מילה אחרת הוא הגידוף האולטימטיבי (זוהי שיטתם הקבועה של האנטישמים), אלא בשל קווי הדמיון שבין שיטות הפעולה של האיסלאם הלוחמני-פוליטי, לשיטות הפעולה של המפלגה הנאצית. אין זה מקרה שה"אחים המוסלמים" קיבלו את המימון הראשוני ואת התמיכה פוליטית מן המשטר הנאצי. פגישת המופתי אמין אלחוסייני-היטלר והשירות שנתן המופתי למשטר הנאצי במהלך מלחמת העולם השנייה הם ראייה לשיתוף פעולה המבוסס על זהות רעיונית וזהות אינטרסים. המהפכה האיסלאמית של שנת 1979 באירן היא דוגמה ניצחת לניצול הציני של האיסלאמו-נאציזם את רצון העם להשתחרר מרודנות, לניצול של מנגנונים דמוקרטיים ושל חוסר-האונים של מדינות דמוקרטיות לכפיית העריצות האיסלאמית. השלוחה האירנית בלבנון חזרה על התרגיל עד להשגת מעמד של מדינה-בתוך-מדינה. הדוגמה השלישית היא השתלטות האיסלאם הפוליטי על טורקיה והשימוש הציני שנעשה במוסדות הדמוקרטיים כדי לפרק את החוקה החילונית. והדוגמה הרביעית היא השתלטות האיסלאמו-נאצים המקוריים, "האחים המוסלמים", על מוסדות השלטון במצרים, שנמשכה שנה וגררה הפיכה צבאית.
למותר לציין כי קירוב המושגים "איסלאם" ו"נאציזם" לכדי מושג אחד, אינו מתקבל יפה אצל החושבים נכונה, בתוך הברנז'ה העיתונאית. זה "קיצוני", זה "סהרורי", זה "הזוי", זה "איסלאמופובי". לכן מעניין לשמוע את שגריר הממשל המצרי בממלכה המאוחדת, אשרף אלקוהלי, מצמיד את שני המושגים הללו - איסלאמיזם ונאציזם - לכדי מושג אחד. השגריר המצרי, שהוא דיפלומט מקצועי בכיר, אומר לעיתונות האנגלית כי "האחים המוסלמים" שנבחרו בדרך דמוקרטית, ניצלו את המנגנון, על-פי הדוגמה הנאצית, ושאפו להשליט את דרכם, גם באלימות, על החברה הכללית. אחידות אינה דרכנו, אומר אלקוהלי. אנו חברה מגוונת שהתפתחה על פני 5000 שנה, והאיסלאם הוא רק חלק ממנה. על כן רודנות איסלאמית היא נאצית. העובדה היא שההמונים המפגינים אינם מפגינים תמימים הבאים להביע את מחאתם החברתית, אלא חמושים המהווים סכנה מוחשית לשוטרים המנסים להשליט סדר באמצעים המקובלים לפיזור הפגנות.
אנטישמיות - המכנה המשותף
כשנאמרים דברים כאלה מפי הסוס, כלומר מפי מוסלמי שאין חולק על מתינותו, זהירותו הדיפלומטית ושליטתו בלשונו, אפשר לחשוב שהקהילה האירופית הדמוקרטית תטה אוזן ותשמע. אבל לא. התמונה בעיתון אינה של צלף "האחים המוסלמים" היורה בשוטר, או חמוש רעול פנים המוריד 25 חיילים קשֵי יום ממשאית ומוציאם להורג, אלא של שוטר ממוגן היטב, הנושא רובה ובועט במבושיו של אדם בגיל העמידה שאמור להיות תומך מורסי. חבר הפרלמנט הבריטי קריספין בלאנט מן המפלגה השמרנית, לא רק שאינו מטה אוזן וחושב כמה מוות היה נמנע לוּ ירד היטלר מבמת ההיסטוריה אחרי שנה אחת בלבד של רודנות נאצית. להפך, הוא משתלח באותו שגריר, כיוון שהלה העז להביע את דעתו כי ייתכן שמפגיני "האחים המוסלמים" הפעילו אלימות קטלנית בינם לבין עצמם. לא סתם השתלח, אלא דרש את גירושו המיידי.
בלאנט, שעמד בעבר בראש ועדת המזרח התיכון בפרלמנט הבריטי, קבע, על סמך ביקורו בקהיר לפני כחודש, כי הממשלה הנוכחית היא ממשלת הפיכה צבאית חסרת סמכות מוסרית, מאחר שהתעלמה מן ההמלצות והאזהרות המפורשות שיצאו מפיו. על כן אין טעם בשימור ערוצי התקשורת עם הממשל הנוכחי, קבע בלאנט. "השגריר חייב בגירוש, ויש להטיל עיצומים כלכליים, ועיצומים על חופש תנועה וסיוע. על כל חברי הקהילה האירופית להטילם, על-מנת להבהיר מהם הערכים שלנו".
אך מהם הערכים שעליהם מגן חבר הפרלמנט הלא מעודן (בלאנט)? תפיסת השלטון ברמייה? שימוש בטרור כלפי מתנגדי השלטון? התנכלות מכוונת ואלימה כלפי בני דתות אחרות, כדוגמת נוצרים קופטים ואחרים? גיבוי התקפה על נציגויות זרות במדינות שכנות (בנגזי)? כפיית אורחות חיים מסוימות על כלל האוכלוסיה? האם חבר הפרלמנט מן המפלגה השמרנית תומך באיסלאמו-נאציזם?
מתברר כי אכן כן. כמעט עשור לפני שצבא מצרים והעם המצרי הגיעו למסקנה כי "האחים המוסלמים", על כל סניפיהם בעולם, אינם אלא איסלאמו-נאצים, מדינת היהודים כבר הגיעה למסקנה כי חמאס, סניף של "האחים המוסלמים", הוא כזה. חבר הפרלמנט קריספין בלאנט כותב ביוני 2004 ב"גרדיאן" הלונדוני כי הישראלים בני העוולה יורים בפלשתינים מסכנים ברצועת עזה, על גבול מצרים. חמתו בערה בו להשחית על הישראלים שחשדו בקבוצה של "בלתי חמושים", שביניהם נפרשו מספר בריטים כמגן אנושי, וניסו להניס אותם מלהתקרב למוצב צה"ל. "זוהי מדיניות של הרס עצמי", כתב מליץ היושר של חמאס האיסלאמו-נאצי בעיתון הלונדוני, "כה מעציב לראות כי העם הישראלי מוכן לקבל מדיניות של פשיטת-רגל מוסרית ומשפטית. זוהי העמדה הגבוהה של צדק מוסרי שנזנחה מאז 1967 ואינה אלא סרטן בנפש החברה".
כלומר שיא הצדק המוסרי הוא מצב שבו האיסלאמו-נאצים חופשיים לאיים על יהודים וישראלים בהשמדה (נאצר היה חבר במפלגה הנאצית המצרית), ואובדן העמדה המוסרית הוא כשהתחלנו להתגונן מפני איומיהם, או מנענו מהם את השלטון.
עמדתו של חבר הפרלמנט בלאנט דומה להפליא לעמדתם של מרבית המדינאים והתקשורת במערב. מזכיר המדינה האמריקני ג'ון מקיין הגדיר את סילוקו של
מוחמד מורסי וכנופייתו כהפיכה הצבאית, ויצא להגנת שלטונם ה"לגיטימי" של "האחים המוסלמים". הנשיא האמריקני תומך בשלטונם של מי שהשגריר המצרי הגדירו כאיסלאמו-נאצים, למרות ההתנכלות הזוועתית לנוצרים במצרים, הכוללת שריפת כנסיות, רצח וחטיפת ילדים ונערות. האיחוד האירופי מאיים בהפסקת הסיוע למצרים, אלא אם ישוחררו כל האסירים הפוליטיים, דהיינו האיסלאמו-נאצים.
ראוי לזכור כי גם להיטלר לא קמה אופוזיציה של ממש בין הדמוקרטיות האירופיות, וזכורה לכולנו מדיניותן הפייסנית. האם קיים חוט מקשר בין קריספין בלאנט, נוויל צ'מברליין, ברק חוסיין אובמה והאיחוד האירופי, המסביר את התמיכה בנאצים ועוזריהם? כמובן: האנטישמיות. אובמה רואה בישראל פצע המזהם את יחסי ארה"ב עם המזרח התיכון; בלאנט דורש מישראל שתתכנס לתוך גבולות אושוויץ, כי רק שם תוכיח את טוהר קיומה; האיחוד האירופי מחרה-מחזיק אחריו, ולראייה - האפליה האנטישמית נגד יהודי לב-הארץ. ואילו ג'ון מקיין הוא עוד אמריקני ההולך שולל אחרי מצג השווא הדמוקרטי של האיסלאמו-נאצים. התקווה להשמדת היהודים, אם כעם ואם כמדינה, היא הגורם המאחד את התמיכה באיסלאמו-נאצים. אובמה נואש מכך שצבא מצרים יפתח במלחמה על ישראל, ולכן תמך בהפיכה האיסלאמו-נאצית. גם בלאנט ושרי החוץ של האיחוד האירופי שותפים לעמדתו. מבחינתם, נותר רק לתמוך באיסלאמו-נאצים שהודחו מן השלטון והבטיחו כי בסופו של דבר ישלימו את המלאכה שהיטלר-חוסייני הותירו לדורות הבאים.
הברנז'ה תאמר שתיאוריות הקונספירציה הן סימן ההיכר של הימני-סהרורי. ייתכן. אבל לפני שפוסלים הסבר לתופעת התמיכה הגורפת באיסלאמו-נאצים, מ
ארדואן דרך חמנאי, מורסי ועד נסראללה, כדאי אולי לשאול את אשרף אלקוהלי מה ההסבר שלו לתופעה.
קירוב המושגים "איסלאם" ו"נאציזם" לכדי מושג אחד אינו מתקבל יפה אצל החושבים נכונה, בתוך הברנז'ה העיתונאית. זה "קיצוני", "סהרורי", "הזוי", זה "איסלאמופובי". לכן מעניין לשמוע את שגריר מצרים בבריטניה, אשרף אלקוהלי, מצמיד את שני המושגים - איסלאמיזם ונאציזם - לכדי מושג אחד
