בימים אלה אנו ניצבים בפִתחה של שנה חדשה, שנת התשנ"ד, שנה המבטיחה התחלות חדשות, תקוות וציפיות לשלום בינינו לבין עצמנו ובינינו לבין שכנינו. תקווה לבריאות איתנה, לשמחה בהישגים והצלחות שננחל בעז"ה השנה, ועוד תקווה קטנה שלה אנו מייחלים בכל לבנו - שסוף סוף תשקוט הארץ ארבעים שנה!
הנסיכה לִיָה אני, קצרת רוח כילדה, התחלתי את השנה החדשה שלי כבר לפני חצי שנה, עת נולדה לי נכדה יפהפייה וכחולת עיניים בשם "לִיָה". שמחתי הייתה כה רבה, שכן, בלידתה הוכרזתי כ"סבתא 10!”. הנסיכה הקטנה, לִיָה, השלימה את המעגל והיום אני סבתא לחמש נכדות וחמישה נכדים, שכולם כאחד, בן פורת יוסף עלֵי עין, נאים, חרוצים ונדיבים: אביטל, אורן-יוסף, נתנאל, תומר, דניאל, אלה, יונתן, שירה, טליה ולִיָה.
עתה, שלִיָה הקטנה אוטוטו בת חצי שנה, חשבתי בלבי איזו מתנה כדאי לקנות לה, שתשמש אותה ימים רבים? עלה בדעתי להזמין מאהובה, ידידתי המוכשרת, "שטיח משחקים". אהובה ניאותה להכין עבורי את השטיח: היא בחרה בבד משובח עם רקע כחול בהיר, בובות חמודות ועליזות צצו בו ואותיות א' עד ת' רדפו זו אחרי זו בשורה... מתחת לבד העליון הוסיפה אהובה יריעת אורלון רכה במידה תואמת והוסיפה יריעת בד נוספת בתחתית השטיח. התפירה הייתה מוקפדת ומושלמת! הבדים משובחים, הצבעים בו יציבים..., בקיצור - שטיח לתפארת!
צרות של עשירים אך, כידוע לכם, מחשבות רבות בלב אישה ועצת ה' היא תקום. אחרי בירור קצר התברר לי שללִיָה שלי יש כבר שני שטיחי-משחקים יפים, הוריה וקרובי משפחה הזדרזו לרכשם עבורה.
עמדתי מתבוננת בשטיח המקסים ברגשות מעורבים של שמחה וצער: שמחה - על כי הקדימו אותי אוהביה של לִיָה הקטנה ויש לה שני שטיחי משחקים, וצער - על כי לא אני זכיתי לשַֹמחה בשטיח המקסים של אהובה, שהכינה אותו בידי הזהב שלה ובנפש כה חפצה, ואפילו לא לקחה כסף עבור הטִרחה.
על זה נאמר - "צרות של עשירים", ובכל זאת..., מה עושים? מה עושים? לפתע צץ במוחי רעיון! אם הנסיכה לִיָה לא תזכה בשטיח היפה, יזכה בו נסיך קטן וחמוד שנולד זה מקרוב, המפורסם קצת יותר מלִיָה שלי - הלא הוא
הנסיך ג'ורג' השביעי, בנם של הדוכס וויליאם והדוכסית קייט מקמברידג' (אחריהם אני עוקבת מאז נישאו) והמתגוררים בארמון בקינגהם בלונדון - אנגליה.
לא תאמינו כמה אנשים היו שותפים למבצע "
השטיח המעופף" לארמון בקינגהם: ידידתי התל אביבית, אתי, שביקשה מחברתה לתרגם את מכתבי לאנגלית מהוקצעת עבור הזוג המלכותי. חברה זו מורגלת בכתיבת מכתבים לראשי מדינות ומיוחסים בעולם, במסגרת עבודתה באחת השגרירויות שלנו. היא אף הוסיפה ופירטה במכתב מאיזה חומרים עשוי השטיח, ושצבעי הבד ממנו הוא עשוי לא דוהים ולא מזיקים חס וחלילה.
קראתי את מכתבה וחשבתי בלבי: כמה טוב להיות אדם פשוט, לקבל מתנה ולהשתמש בה ללא כל חשש שמא יורעל, שמא נשלח בכוונה כדי להזיק לי רחמנא ליצלן. שאם לא כן, מדוע עמדה על כך החברה להוסיף את כל הפרטים על השטיח למכתבי?
עוד לא תמה רשימת המסייעים לי במבצע זה: ביקשתי מידידי, שלֵו, שימצא עבורי את כתובת ארמון בקינגהם באינטרנט. הגדיל לעשות גיסי, טוני, שהוא יליד לונדון, שהעביר לי גם את כתובת הארמון וגם את כללי הטקס של אופן הפנייה למלכת אנגליה בכבודה ובעצמה..., ואיך לסיים את המכתב למלכה, כדי שאדע..., אם ארצה בעתיד לכתוב גם לה... הבנתי את הרמז.
הנחתי את המתנה ומכתבי המעוטר בשקית הנייר היפה שנתנה לי אהובה, ואת הכול עטפתי בנייר עטיפה עבה. התרגשתי לכתוב בכתיבה תמה את שמותיהם של קייט וויליאם על העטיפה ואת כתובת ארמון בקינגהם בלונדון..., הרגשתי שוב כ"שמחה בארץ הפלאות", שולחת מתנה לנסיך הקטן.
דואר מלכותי נבצר ממני ליהנות גם מעצם המשלוח, כי למחרת היום הייתי אמורה לצאת בשעת בוקר מוקדמת לטיול בחו"ל ולכן, ביקשתי מדורית ידידתי לשלוח את החבילה לארמון בדואר מהיר ובאמצעות שליח. "שיגיע לארמון ושייתן להם את מתנתי ביד", ביקשתי מדורית. ואכן הובטח לה בבית הדואר, שהמשלוח יגיע תוך יומיים! השירות היה יקר - אך כדאי.
מקץ יומיים, מצאתי עצמי עומדת על הרציף העליון של אונייה, משקיפה בשקט על הים הכחול והיפהפה הפרוש לעיניי..., ופתאום, צליל של קבלת הודעה בפלאפון. קשה היה לי להתיק את מבטי מהים המדהים. מי זה המפריע את שלוותי? והלא "סגרתי" את הפלאפון שלי בפני כולם זולת איריס ואודי ילדיי. דאגה עלתה בלבי והזדרזתי לפתוח את הפלאפון, אך למקרא ההודעה, התנדפה דאגתי וכלא הייתה. קיבלתי את אשר ייחלתי: "דבר הדואר הגיע ליעדו" - לארמון בקינגהם!
סימסתי מהר לדורית..., גם היא קיבלה את ההודעה בפלאפון שלה. כל כך שמחנו. לא ציפיתי לשום "תודה", כי ידעתי שאני אחת מיני רבים שברכו את הזוג המלכותי לרגל לידת הנסיך הקטן..., אך לא תאמינו, הם השיבו לי במכתב ולאחר שבועיים בלבד קיבלתי את מכתבם. אומנם הם טעו בשם משפחתי וכתבו: Siami ולא Siani, אך לא אדקדק בקטנות. אין ספק שגם הם התפעלו מ"שטיח המשחקים" של אהובה ועל כן השיבו לי במהרה.
מכתב מלכותי כל כך התרגשתי מהמחווה שלהם וגמעתי בעיניי הסקרניות כל תו ותו במכתב המלכותי. החזקתי בעדינות את הגלויה, כאילו החזקתי את ג'ורג' - הנסיך הקטן, שראשו הפיצפון הציץ מהשמיכה שעטפה אותו ושתי אצבעות קטנטנות כאילו אמרו לי "שלום". לא נרגעתי והבטתי בזוג המלכותי שנראו כאחד האדם, וקראתי שוב ושוב את הברכה, באנגלית כה רהוטה, מנומסת ומאופקת, שרק אנגלים מבית המלוכה יכולים לכתוב.
מיד רצתי לבני, אודי, והראיתי לו את המכתב. הוא הביט בו בהשתוממות אין קץ. "מה? שלחת את השטיח הזה לנסיך והם ענו לך? כל הכבוד אמא".
"אה, איזו אנגלית מהוקצעת יש להם, אני ממש מקנאה בהם. החלום שלי, אודי, לנסוע ללונדון וללמוד לדבר את השפה האנגלית כפי שהם מדברים. לשהות בלונדון חודש ימים, בתנאי פנימייה, כפי שעשיתי כשלמדתי ספרדית קסטליאנית, באוניברסיטה בסלמנקה, בספרד. זו הייתה חוויה בלתי נשכחת!"
אני מאחלת לכם ולבני ביתכם, שנה טובה וקסומה, יצירתיות נובעת, שפע הפתעות טובות וחלומות, שיתגשמו בעז"ה לשמחה ולברכה!
