רבין והתקדמותו מ"הדחה" ל"הדחה"

בספרו על מורשת רבין (כפי שהתפרסם עד כה באתר זה) יש לאורי מילשטיין גילויים סנסציוניים ממש. איני מתכוון לניתוח קרב כושל כזה או אחר במלחמת העצמאות, שהייתה לו נגיעה ישירה או עקיפה ליצחק רבין. הגילוי המרעיש באמת הוא שיצחק רבין הודח מפיקודו שלוש פעמים בשל כישלונותיו בניהול פעולות מבצעיות וכישלונות בפיקוד.

המידע מרעיש מאחר שאיני מכיר בשום ספר אחר שנכתב על התקופה, או על יצחק רבין, טענה לפיה הוא הודח אי פעם מתפקידו. ידוע שהיו לו בעיות בפיקוד על חטיבת הראל במלחמת העצמאות מאחר שהייתה שם חבורה בראשות המג"ד יוסף טבנקין שהתנגדה למינויו לתפקיד מפקד החטיבה. למרות זאת, על-פי ההיסטוריה הרשמית המוכרת, רבין התקדם במלחמת העצמאות מתפקיד מג"ד בפלמ"ח ועד לתפקיד מספר 2 בחזית הדרום כסגנו של אלוף יגאל אלון שהיה מפקד החזית. כשאדם מודח מפיקוד בדרך כלל לא מקדמים אותו.

אשר על כן, הטענה לפיה רבין הודח שלוש פעמים מפיקוד היא גילוי מרעיש ומכיוון שכך ביקשתי לראות את הראיות. כאשר היסטוריון ומי שמתיימר להיות כזה טוען עובדה מסוימת, עליו לגבות את הטענה במסמכים ובעדויות קיימות מאחר שהוא עצמו אינו עד. שאלתי את עצמי מהן הראיות שעליהן מבסס מילשטיין את טיעוניו בנוגע להדחת רבין ומדוע כל ההיסטוריונים האחרים מתעלמים מהן?

ההדחה הראשונה

אתייחס כהדגמה להדחה הראשונה - הדחת רבין מתפקידו כמפקד הגדוד השני של הפלמ"ח. כותב מילשטיין: "יותר מחודש לפני פרוץ מלחמת העצמאות, הדיח יגאל אלון, מפקד הפלמ"ח, את מפקד הגדוד השני של החטיבה המגויסת". ובהמשך: "באוקטובר 1947 הגיע אלון למסקנה, כי רבין אינו מתאים לפקד על גדוד סדיר ב'מאורעות' העתידים לפרוץ - כך לפי הערכתם של אנשי מערכת הביטחון של היישוב".

טענה רצינית מאוד וחמורה מאוד ומתמיהה, שכן באפריל 1948 מתמנה המג"ד הכושל שהודח לפקד על חטיבת הראל עליה הוטל התפקיד החיוני להבטיח את הדרך לירושלים ולהשתתף בהגנה על העיר. כיצד מי שאינו מתאים לפקד על גדוד נמצא מתאים לפקד על חטיבה? מהן הראיות הקיימות לטענת ההדחה?

כאסמכתה אורי מילשטיין מפנה אותנו למקור החשוב ביותר האפשרי, דהיינו לסדרת ראיונות שקיים לגרסתו עם יגאל אלון לפני מותו. הערת השוליים שתפקידה לבסס את הטיעון היא כדלקמן:

"1. המחבר ראיין את יגאל אלון פעמים רבות, עד סמוך למותו. הראיונות האלה הוקלטו, תומללו, ומצויים בארכיון המחבר. מקצת מן החומר מצוי בארכיון המכון לתולדות כוח המגן על שם ישראל גלילי ביד טבנקין, בארכיון בית-יאיר ובארכיון צה"ל. הוא הדין לגבי ראיונות, שיאוזכרו להלן".

הראיונות מהארכיון

בהמשך מזכיר מילשטיין גם ראיונות שקיים עם יוסף טבנקין, שם נדרש לשאלה כיצד למרות כל הדחה התקדם רבין בסולם הפיקוד (יוסף טבנקין הוא בנו של יצחק טבנקין נסיך הכתר, הבן של ויריבו של רבין ששאף להתמנות לתפקיד חטיבת הראל במקומו). להלן ההסבר של מילשטיין להדחותיו ומינוייו החוזרים של רבין לתפקידים בכירים:

"מינוייו החוזרים של רבין לתפקידים בכירים למרות הדחותיו הקודמות היו בעיני טבנקין ביטוי לנוכלותו של אלון. טבנקין טען, למשל, שהמועמד הטבעי למח"ט הראשון של 'הראל', היה הוא עצמו".

שימו לב, ההיסטוריון הדגול מילשטיין אומר לנו בעצם שהקורא הרגיל לא יכול לאמת את טיעוניו, כי כולם מעוגנים בראיונות שמצויים בארכיונו. הוא אפילו אינו טורח לספר לנו לאיזה ראיון הוא מתייחס ומתי התקיים הראיון - מה שכל מי שמכנה עצמו היסטוריון עושה. למותר לציין שאפילו ציטוט אחד מהראיונות החבויים הללו לא הובא כראיה.

כאשר עסקינן בטענה כל כך מהותית (הדחות חוזרות של רבין) וכאשר אין לקורא גישה למקור, היעדר ציטוט מעורר יותר מאשר תמיהה. נכון שציטוט עלול להתגלות כעיסוק מסוכן להיסטוריון, לעתים אין הוא אומר את מה שההיסטוריון מבין ממנו (ראה פרשת הנזירות במנזר סן סימון) ובמקרים אחרים מישהו עלול לבדוק אם הציטוט מדויק ואם ההיסטוריון לא סילף אותו לצרכיו.

קונספירציית ענק?

אני באמת לא רוצה לייגע את הקורא. אורי מילשטיין מטעמיו בחר עד כה לא לפרסם מקור חיוני מאין כמוהו לבדיקת טענותיו, והכוונה בראש ובראשונה לראיונות עם יגאל אלון וגם עם יוסף טבנקין. כשיתאפשר לנו הקוראים לבדוק את התשתית הראייתית לטיעוניו המפליגים של מילשטיין נוכל לבחון אותם לגופם.

תמוה מאוד כיצד קוראים רבים מקבלים את טיעוניו של מילשטיין ואינם דורשים ממנו ראיה כלשהי לביסוס דבריו. מן הראוי לדרוש ממילשטיין, כפי שדרשו מריצ'רד ניקסון אגב פרשת ווטרגייט, את ההקלטות עצמן ולא להסתפק בציטוט סלקטיבי, או בתמלול שלהן.

מילשטיין מנסה לבסס בספרו את התזה שרבין לא היה אלא לבלר של יגאל אלון. נשאלת כמובן השאלה כיצד מונה בכל זאת לתפקידי פיקוד עצמאי, לאחר שכבר הודח מפיקוד על גדוד וכן כיצד המשיך ה"לבלר" רבין להתקדם בצה"ל לאחר הדחת פטרונו אלון (בסוף מלחמת העצמאות) עד לדרגת רמטכ"ל מלחמת ששת הימים.

כידוע, את פטרונותו של יגאל אלון, אז חבר מפ"ם והקיבוץ המאוחד, איבד רבין כאשר הודח אלון מצה"ל בסוף 1949. בקידומו של רבין בסולם הדרגות עסקו רבים ולא כולם היו אנשי פלמ"ח, לדוגמה - לסקוב שקידם את רבין, היה בוגר הצבא הבריטי. האמנם הייתה קונספירציה ענקית בצה"ל לקדם לפיקוד גבוה לבלר שאינו ראוי אפילו לפקד על גדוד?