העולם שונא מלחמות

העולם שונא מלחמות.

העולם עייף ממלחמות.

העולם לא רוצה לשמוע על חומות.

העולם רוצה אהבה – לא מלחמה.

זהו חלק קטן מהכותרות הראשיות בתקשורת האלקטרונית והכתובה. בקיצור תולדות הזמן, לעולם נמאס פתאום ממלחמות...

הכותרות האלה קידמו גם את מר בנימין נתניהו לפני שהופיע באו"ם, כשהופיע שם וגם אחרי המופע. כלומר, מופע האימים של המלחמה שייך בלבדית למר נתניהו. אתה שומע, ביבי, די. העולם עייף ממלחמות והוא נגד. אתם כבר יודעים נגד מי.

במקרה, ואולי בכלל לא, מר נתניהו הוא גם ראש ממשלת ישראל ונציגה הראשון במעלה, למרות פרס (שמעון, לא אירן). כלומר, ברגע אחד נצבעים מדינת ישראל ונציגה נתניהו כשוחרי מלחמה בעולם שוחר טוב ושלום. טוב, הרגע הזה נמשך בעצם כבר שלושת אלפים שנים שבהן היהודים היו אשמים בכל דבר תחת השמש ועל זה נתנו את ה"תחת".

במדינות ערב מחלקים עד היום לכל תייר את המניפסט הידוע "הפרוטוקולים של זקני ציון" שנכתב כידוע ברוח הקודש במגרש הרוסים שליד בית המקדש של היהודים. אחרי שהיהודים הביאו עשר מכות על המצרים, המזרח התיכון נעשה קטן עליהם ואז הם החלו להתעסק עם כל שאר העולם ששונא מלחמות. ממש.

דרך אגב, ובאמת ללא כוונה למשוא פנים או לשינוי כללי המשחק, הטלאי הצהוב שאותו נאלץ היהודי לשאת על גופו אינו המצאה נאצית, למרות רוח הדברים והכוונות הטובות, אלא גזרה מוסלמית-ערבית נורמטיבית, טהורה מכל חשש לשנת שמיטה. זהו, היהודים (רק 'דימי' בדמי חייהם) סומנו מאז ומתמיד וגם נתניהו הרבה לפני שעלה על בימת האו"ם.

אתם מבינים, נתניהו מחרחר מלחמה. עכשיו, אחרי 40 שנות כיפורים, גם גולדה ומשה דיין. בכלל, כל צמרת הנהגת העם לפני 73' (כולל האופוזיציה הבגיניסטית שעלתה לשלטון לשם ביצוע מהפך במחשבה ובמעשה), לא הייתה קשובה לרחשי ליבו של סאדאת הזועקים אלינו מן האדמה, שרצה בסך-הכל כל-כך הרבה שלום עם ישראל עד שהיה מוכן לחסל לשם כך מיליון חיילים מצריים. בצרה הזאת נפלו בטעות אלפי חיילים יהודים, בלי כוונה. סאדאת הוא מה שנקרא במטבע לשוני מבריק – לוחם שלום. גולדה, דיין ודדו הם לוחמי מלחמה. מיליון קורבנות שלום, לדבריו, כמו רכב פרעה - שיטבע בים. זה ההיגיון השולט היום בעולם שלנו. כלומר, בתל אביב.

נתניהו בא ואומר לעולם שחור-משחור-שחירת-שלום המתאסף בכיכר רבין - לשם שינוי קצרצר הציבו אותה לרגע קט בבניין האו"ם – על מה אתם מדברים פה? הכת השלטת באירן מצהירה בוקר וערב השכם להרוג, שהיא הולכת להשמיד את מדינת ישראל ואת הישות הציונית שלה. מצד שני ובניגוד מחפיר להצהרה הזאת - כבר למעלה מעשר שנים היא משטה מדי יום במערב וצועדת נחושה לקראת גרעין. הצנטריפוגות מתרבות שם בקצב של שפנים, אבל העולם (מזן השפנים) שונא מלחמות, ממשיך לדבר איתם מפה ועד הודעה חדשה.

אתם יודעים כולכם שההודעה, כשתגיע, תהיה חדשה ומבהיקה. נכון, היו כמה דחיות בלוח הזמנים של אירן המפוצצת, שחלו כתוצאה משיבושים ותקלות מסתוריים שביצעו גורמים שבאמת שונאים מלחמות כדי שלא תפרוץ פה עוד אחת. גם את האלמנט של הזמן המתארך עד לפצצה ניצלה הכת האירנית לשם הונאה והנאה. בכיריה מתגלגלים עכשיו מצחוק וטוענים: כבר עשרים שנה ביבי צועק "זאב, זאב" – אבל אין זאב. באמת, אין זאב, יש רק עור זאב?

העולם שונא מלחמות, כל כך שונא, לוחשים ציוניוני הדשא ובתי הקפה, ערימות השמאלנים שעליו, בכיכרות כמו רבין. מסביב אנדרטאות בצלם, נשות המחסומים עם מחסניות טעונות - כולם רומסים את הכיבוש ומעלליו הניאו-נאציים, וצועקים "העולם שונא מלחמות".

אז אני נגד העולם. אחד נגד העולם. לא אכפת לי להצהיר. אין לי סיכוי לזכות בפרס היינה לספרות זולה בגרמניה. אז אני שואל אתכם, ממתי העולם שונא מלחמות? העולם שונא את המלחמה בסוריה? לא נפלא לראות נשים, ילדים, זקנים, טבוחים ושחוטים כל כך רחוק מהבית? אם מישהו צריך למות (והרבה צריכים) למה שזה לא יתרחש כמה שיותר רחוק, במזבלה עירונית? הרוסים ופוטין שולחים נשק, כסף והזדהות לאסד כי הם עייפים מהמלחמה של המורדים ושונאים אותה נורא. הטורקים עושים אותו דבר למורדים כי הם שונאים מלחמה של אסד. זה נורא, השנאה המתעבה כחשרת סופה צ'רצ'ילית סביב המלחמה...

כמה זמן נמשך הטבח בסוריה? אף אחד לא באמת סופר. אף אחד בעולם לא קטנוני עד כדי כך. אבל אם בעזה צבא יהודי ירצח בתאווה זדונית, ציונית, חולנית, מעוותת, חייתית, נפשעת, ונגד כל החוק הבינלאומי במחסנים של האג, זכויות האדם והאזרח עם חופש הפרט והחידקל ילד אחד בלבד, מוחמד, המתחבא מאחורי חבית, כל העולם יזעק "חמס!", אפילו הקוזקים והטטארים שאכלסו את כל דפי ההיסטוריה לאורכם ולרוחבם.

מה עם סודן, חבר'ה, הייתם שם? זה לא רצח-עם מלחמתי? נכון, זה לא העם שלכם במדבר. מה עם סומליה? זה סמלי שלא אכפת לכם? שמעתם מה התרחש שנים בקונגו? בקשמיר? איפה לא? כמה מיליונים נספו ונהרגו במלחמות העולם בשעה שגרוסמן כתב פשקוויל זמן צהוב ועוז נעשה צלבני למכביר?

העולם שונא מלחמות? הוא נהנה כהוגן. אבל כמו בתוכניות ריאליטי, הגודש ממש מעייף. העולם עייף ממלחמות - לא שונא. תנו אותן לפי הסדר, אחת-אחת, לא ביחד. תנו לעכל לאט כי הקיבה כבר לא מה שהייתה פעם.

ועוד דבר, העולם שונא יהודים חמושים וזקופים שבאים להגיד לו כיצד להתנהג ומה עליו לעשות. יהודים – אתם לא תסתובבו פה בלי טלאי צהוב, בלי תשלום מס שפתיים. אפילו את המוצרים שלכם אנחנו נסמן כי אתם צרעת תרבותית. הנה, סימנו כהוגן גם את אנשי הרוח שלכם, גרוסמן ועמוס עוז. הם למדו להסתובב עם הטלאי על המעיל. המטרנו עליהם (ירוקים) בצורת פרסים ומענקים כדי להפיץ את השנאה למלחמה כמו שצריך. שלום עכשיו.