תלבושת אחידה תמנע מתירנות

התופעות הרעות שפשו בחברה הישראלית יצרו אווירת הפקרות ואיש הישר בעיניו יעשה. מדינת ישראל הזדעזעה לשמע האירוע האלים של מין קבוצתי, בני נוער מתעללים בילדה, חברה, כדי לספק את יצריהם האפלים, והם והוריהם אינם מבינים כלל את גודל האסון שנפל על הילדה. אינם מפנימים את הפשע הנורא שעשו בה, שעה שרצחו את נפשה. הם בשלהם; היא רצתה בכך. היא בקשה זאת. גם היא מילאה תאוותה. האין בכך אכזריות וניצול ציני?!

גם רצח הנער בידי נער בין גילו בדם קר ללא כל סיבה ובעידוד נערים רבים. רצח לשם רצח, מעלה את השאלה הנוקבת מאין האכזריות הנוראה. היכן יראת שמים ויראת חטא. הלסדום היינו?! הלעמורה דמינו?!

אמרו חז"ל התאווה הקנאה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם. צעירים הגדלים על ברכי עיקרון החופש, הכל פתוח בפניהם. אין אמונה בלבם. פורצים כל גדר. הם רואים הכל. הם שומעים הכל. אין בושה. הכל מותר. איש הישר בעיניו יעשה. הכל הפקר. אין מסגרת. אין סדר ומשמעת. כל דאלים גבר.

אבותינו הקדושים לימדונו צניעות ודרך ארץ. בועז יצא לבקר את שדותיו ושאל בהצביעו על רות המואביה מלקטת שיבולים "למי הנערה הזו?". מקשה רש"י: וכי דרכו של בועז הצדיק, מראשי העם ומנהיגיה, לשאול בנשים?! אלא שדברי חכמה וצניעות ראה בהתנהלותה. שבולים עומדות הייתה מלקטת מעומד. שבולים שוכבות הייתה מלקטת מיושב "כדי שלא תשחה". רות נזהרה זהירות יתרה מלחשוף טפח מגופה, שיפה לו הצניעות. כה צנועה וחסודה הייתה ולכן זכתה להיות אם המלכות (מגילת רות פ"ב פ"ה).

רש"י מפרש את הפסוק שלימד שלמה המלך "גן נעול אחותי כלה" (שיר השירים פ"ד פי"ד) על שם צניעות בנות ישראל שאינן פרוצות בעריות.

הרד"ק מספר שרבקה אמנו כסתה פניה קודם שראתה את יצחק אבינו יען ראוי לאשה לשמור מרחק לבל תתראה לארוסה קודם שתינשא לו (חיי שרה כ"ד).

הרד"ק מספר שאדם וחוה התהלכו ערומים בגן עדן ומלאי בושה, כדרכם של בני אדם שהם בושים מפני בני אדם הרואים אותם לא לבושים בצניעות (ברא' ג' ח'). ללמדך, צניעות מחויבת לסדר ובמקום שיש סדר אין הפקרות ומתירנות. קיימת משמעת עצמית המחייבת התנהלות נאותה וכבר אמרו חז"ל שאילמלי מוראה של מלכות איש את אחיו חיים בלעו.