כאשר מוגשת עתירה לבית דין מנהלי, קיימות שלוש אפשרויות בנוגע למשיבים, והנה הן:
1. שכל המשיבים והנפגעים האפשריים זומנו כדין על-ידי העותר
2. שהעותר "שכח" לזמן כמשיב גורם ברור ובולט שעלול להיפגע מהעתירה
3. שיש נפגעים אפשריים רבים מתוצאות העתירה, אשר לא ברור אם יש להם גוף מייצג ולכן העותר לא יכול לזמנם להשיב.
האפשרות (1) היא תקינה. אפשרות (2) תביא לדחיית העתירה על הסף, אך אם הפגם הזה הוא יחיד, ויש זמן לתקנו, ואם אין זה נראה שה"שכחה" נעשתה שלא
בתום לב לא תידחה העתירה והשופטים יאפשרו לעותר לתקן.
מקרה (3) הדומה מאד למצב בו החליטו השופטים השבוע בעניין החרדים, כי הרי מדובר באלפי נפגעים אפשריים שהעותר אינו יודע מיהם וגם אין לו כל דרך לדעת זאת, במקרה זה גם לא ברור אם יש להם גוף מייצג, ולכן אין כל מקום להטיל את חובת זימון הנפגעים האפשריים האלה על-ידי העותר, ואם העותר אינו חייב לזמנם, עוברת לטעמי חובת הזימון למערכת המשפט, אומנם אין חובה חוקית כזו על מערכת המשפט, אך יש חובה חוקית לעשות צדק, וצדק לא נעשה כאשר דיונים משפטיים מתנהלים מאחורי גבם של נפגעים אפשריים.
ואין די בעובדה שנושאים עם השפעה רחבה מפורסמים בציבור (מה שמעביר לכאורה את חובת ההצטרפות לנפגעים), כי גם בנושאים המפורסמים בציבור, פרטיהם לא בהכרח מתפרסמים, אני למשל ידעתי שמתנהל הליך בבג"ץ בנוגע לגיוס, אך לא ידעתי כלל על מועדי הדיונים, הסעדים המתבקשים וכיו"ב.
יתרה מכך, העובדה שלבתי המשפט אין פתרון פורמלי לנושא הזה, מאפשרת לנפגעים פוטנציאליים לנקוט בשיטת "מצליח", ממתינים להחלטה, אם ההחלטה מוצאת חן בעיניהם הם שותקים ואם לא מוצאת חן בעיניהם הם הופכים עולמות ושורפים ניידות בטענות "לא ידענו לא שמענו – היכן הצדק?"
ראוי לכן ומאד רצוי שבמקרה של עתירות בעלות השלכה על ציבור גדול ואמורפי תפורסמנה העתירות ויפורסם כל החומר הנוגע לעתירות באתר האינטרנט של בית המשפט, באופן כזה אשר מעביר חלק ניכר מהאחריות על ההצטרפות כמשיבים על העותרים הנפגעים, בנוסף יש לחייב את מערכת בתי המשפט לפרסם באמצעי שייקבע את העובדה שיש נפגעים אפשריים לעתירה, אשר לא זומנו בהיותם המון ללא גוף יציג מוגדר.
בעשותה כך תאפשר מערכת המשפט קיום הרבה יותר מלא והרבה יותר מדוקדק של סעיף 6 לתקנות סדר הדן בבתי דין מנהליים: "המשיבים בעתירה יהיו הרשות שנגד החלטתה מכוונת העתירה, כל רשות אחרת הנוגעת בדבר, וכן כל מי שעלול להיפגע מקבלת העתירה".