בנאום שנשא נשיא רוסיה, ולדמיר פוטין בפרלמנט הרוסי (דומא) ב-4 לאוגוסט 2013 אמר את הדברים הבאים על המוסלמים בארצו:
"ברוסיה צריך לחיות כמו רוסים. כל מיעוט אם הוא רוצה להיות ברוסיה, לעבוד ולאכול ברוסיה. אם הם (המוסלמים) מעדיפים חוק השריעה ורוצים לחיות כמוסלמים אנו מייעצים להם ללכת למקומות ששם זה חוק המדינה. רוסיה לא צריכה מיעוטים מוסלמים.
המיעוטים צריכיהם את רוסיה. אנחנו לא נעניק להם זכויות מיוחדות, לא משנה כמה שהם צועקים "אפליה". המוסלמים משתלטים על מדינות אירופה; הם לא ישתלטו על מנהגים רוסים. רוסיה ומסורותיה אינן תואמות לחוסר התרבות הפרימיטיבית של "השריעה והמוסלמים". אם נתניהו היה מדבר בנוסח כזה, האדמה הייתה רועדת ומהפכה הייתה מתחוללת.
רשויות מקומיות נתנו הלוואות לאוצר בתמורה להעלאת מסי ארנונה!
עולם מוזר ותמוהה מתרחש בין ממשלת ישראל לבין הרשויות המקומיות. בתקופת הכנת התקציב לשנת 2013 חתמו 53 הרשויות המקומיות החזקות, העשירות והמאוזנות על הסכם עם האוצר לפיו הן יקחו הלוואות בסך 450 מיליון ויתנו הסכום כהלוואה למדינה, בתמורה לאישור של שר הפנים להעלת מסי הארנונה. גם "הסכם" שכזה כלול בנוסחה, הון ושלטון ללא ידיעת ההמון.
מדוע קטרין אשטון מחייכת ודואגת?
שרת החוץ של האיחוד האירופי משייטת ללא הפסקה מכינוס לכינוס של הדיפלומטים, העוסקים במשברים מדיניים וצבאיים בעולם. היא האישה הכמעט יחידה במפגשים אלה של הפוליטיקאים, שמפגינה חיוכים בלתי פוסקים ובלתי מובנים, בהתחשב בנושאים הרציניים שנדונים. קלסתר פניה המביעים שביעות רצון (ממה?) מוזרה. היא מתנשקת עם רבים מהגברים במפגשים אלה, כאילו צולמו במועדון חברים, ולא בדיונים הנוגעים לשלום העולם. קטרין אשטון היא "קישוט דיפלומטי" שמנפיקה כל הזמן הודעות סתמיות בנוסח: "קטרין אשטון מודאגת". האמנם... היא "מודאגת" ממה שקורה בסוריה? במצרים? באוקראינה? בלבנון? עיקר דאגתה באמת במה שקורה בירושלים, בבקעת הירדן ובהתנחלויות.
מדוע שללו בזמנו את פרס ישראל מעורך מעריב?
על-רקע שתי הפרשיות האחרונות בנושא הענקת פרסים ושלילתם בעניין פרופ" ישראל אומן ואוניברסיטת חיפה, והמוזיקאי אריאל זילבר וארגון אקו"מ, ראוי להזכיר פרשה מבישה מהעבר. שמואל שניצר היה בזמנו עורך מיתולוגי מוכר ומוערך של עיתון
מעריב. לאחר שכבר הוחלט להעניק לו את פרס ישראל, הדבר נישלל ממנו בגלל דעות שכתב אותן, שלא היו מקובלות וראויות על שופטי הפרס.
חופש הביטוי? "חופש הביטוי" שנישלל תמיד מאנשים ע"י אלה המטיפים לחופש הביטוי!
שתי מדינות לשני עמים או שלוש מדינות לעם אחד?
על-רקע המחלוקות, הוועידות והנסיונות לפתור את הסכסוך עם הפלשתינים, עומדת כיום ההצעה הקרויה "שתי מדינות לשני העמים" במרכז השיחות והדיונים. ראוי לבחון את סיכויי ההצעה המדוברת, לאור הודעותיו של אבו מאזן, המצהיר שהמדינה הפלשתינית שתקום תהיה "נקיה מיהודים". משמעות הדברים היא:
במדינה הפלשתינית של "פתחלנד" ביו"ש לא יחיו יהודים.
במדינה הפלשתינית של "חמאסטן" בעזה לא יחיו יהודים.
במדינת ישראל היהודית חיים ויחיו ערבים פלשתינים ישראלים.
התרגום המעשי למציאות זו הוא שלש מדינות לעם אחד לעם הפלשתיני!
