יצירת מונוליטיות רעיונית בעיתונות הישראלית

בצל החדשות הראשיות בעניין משפט הולילנד וההמתנה להחלטה אם לפרסם הכרעת-הדין, אם לאו, הצפויה להתקבל היום (ב', 31.3.14), התגמדה ידיעה חדשותית חשובה עד מאוד - לטעמי - בדבר רכישת העיתון "מקור ראשון" ואתר האינטרנט nrg, בידי טייקון ההימורים, שלדון אדלסון.

אט אט - אבל באופן עקבי - מבסס אדלסון מעמדו כטייקון עיתונות ישראל, בבחינת רופרט מרדוק, במונחים ובהיקפים מקומיים ישראלים נטו. עתה - בנוסף לישראל היום, מחזיק אדלסון גם בעיתון שבועי (הנדפס גם במהדורת אינטרנט יומית למנויים), הפונה לציבור המתנחלים ובאתר האינטרט nrg, המזוהה עם עיתון מעריב ז"ל, בעל התכנים הרעיוניים הימניים-חילוניים.

כפי שפורסם, שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, דוד מינץ, אישר בקשת הנאמן להקפאת ההליכים של קבוצת מקור ראשון, רו"ח חן ברדיצ'ב, למכור העיתון לישראל היום, תמורת סכום של 14 מיליון שקל ואתר האינטרנט nrg, תמורת הסכום של 3 מיליון שקל. ג'רוזלם פוסט הציעה 13.5 מיליון שקל תמורת מקור ראשון, לא העלתה הצעתה ונמנעה מלרכוש אתר האינטרנט nrg.

ישראל היום התחייב להעסיק עובדי מקור ראשון לפחות למשך שנה, בהתייחס ל-114 מ-120 עובדי ההנהלה והמערכת, 90% מהפרלינסרים וכל 220 עובדי ההפצה. לגבי nrg הוצע, שבית המשפט יאשר לישראל היום לפטר כלל העובדים ולקלוט מחדש חמישה בלבד מתוך 17 עובדים. השופט קובע בהחלטתו, שיש לוודא הבטחת זכויות העובדים במקרה של פיטורים. בהחלטתו נדרש הוא לשאלה, אם מדובר, בפירוק של ממש.

העיתונאי, איתמר לוין, כותב, יום אתמול, כי במסגרת ההסכמים, מתחייב ישראל היום להמשיך ולהפעיל בצורה עצמאית מקור ראשון ו-nrg. לדבריו, בפרסומים קודמים צוטטו אנשי ישראל היום בהבטיחם שתישמר העצמאות המערכתית של מקור ראשון ו-nrg, אשר ישמש תשתית לחיזוק אתר האינטרנט של ישראל היום, הסובל מנחיתות מול מתחריו ובראשם.ynet מכירת מקור ראשון לאדלסון מחייבת אישור הממונה על ההגבלים העסקיים. לפי נתוני TGI המתייחסים לסוף שנת 2013, חשיפה לישראל היום עומדת על כ-35% וזו של מקור ראשון עומדת על כ-3%.

בצד פרסום ידיעה חדשותית זו, כותב איתמר לוין, שאנשי מקור ראשון חוששים, כי שלדון אדלסון, יהפוך העיתון שרכש לשלוחת ישראל היום. "רק שלא נקבל ב-12 בלילה טלפונים משרה נתניהו", מצוטט אחד מעיתונאי מקור ראשון, כאשר לוין סבור שאדלסון לא יעשה זאת. "יש לו את ישראל היום עם 35% חשיפה והוא לא צריך את מקור ראשון בשביל עוד 3% חשיפה", כותב איתמר לוין.

לדעתו: "מקור ראשון, כעיתון עצמאי ואיכותי הפונה למיליוני אנשי מחנה הימין, יועיל לאדלסון הרבה יותר מאשר עוד ביביתון". הרשו לי, בכל הכבוד הראוי, לחלוק על קביעה זו.

מי שנותן ממונו בידי אחרים, כדי לרכוש כלי תקשורת - אם מודפסים ואם משודרים - והינו אדם דעתן דוגמת שלדון אריסון, לא יניח להזמנות פז, לעשות נפשות לקו העיוני-פוליטי בו הוא מחזיק לחמוק, כך סתם, מידיו. תנוח - גם תזוח - דעתכם עליכם. קרוב לוודאי שכלי התקשורת החדשים שרכש שלדון אריסון, קרי, עיתון "מקור ראשון" אתר האינטרנט nrg, יירתמו, חיש קל, לשירותו האידיאולוגי של הבוס הראשון.

עובדה זו של ריכוז כלי תקשורת רבים, בידיהם של כמה אילי הון דעתניים, הידועים בנחישותם להפצת רעיונותיהם החברתיים-פוליטיים באמצעות כלי התקשורת המצויים ברשותם תיצור - קרוב לוודאי - מונולוטיות רעיונית. מונוליטיות רעיונית היא ההפך מפלורליזם. מונוליטיות רעיונית מוגדרת במילון כשלם ארגוני הפועל במאוחד ככוח יחיד ורב עוצמה. מאידך-גיסא, פלורליזם רעיוני משקף יכולת חשיבה עצמאית בקרב בודדים או קבוצות המגיעים למסקנות שונות.

לפני למעלה מעשור פרסם פרופ' שאול קרקובר, מהמחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת "בן גוריון" שבנגב, מאמר ב"מחלקה ראשונה", שהוכתר בכותרת: "מונוליתיות רעיונית". במאמרו זה כתב הוא - בין היתר - דברים, בזו הלשון: " פלורליזם רעיוני מקובל בקרב חברות נאורות וליברליות. קבוצות ויחידים בחברה המטפחת פלורליזם רעיוני מגלים סובלנות כלפי רעיונותיו של האחר.

חברה המאמצת מונוליטיות רעיונית עלולה להפוך בנקל לחברה דורסנית, חברה בה נרמסים זכויותיו של האחר ללא היסוס וללא פקפוק". דברים אלה היפים אף לענייננו אנו, הגם שאנו מצמצמים אותם לתחום התקשורת הכתובה והמשודרת כאחת, מצביעים על הסכנה באובדן הפלורליזם הרעיוני. פלורליזם רעיוני זה, היה קיים - בעבר - בכלי התקשורת, בכלל, ובכלי התקשורת המודפסים, בפרט ועל אחת כמה וכמה בעיתונים המפלגתיים, שיצאו לאור, יום יום, משך שנים הרבה.

איני נאיבי ושטוף נוסטלגיה, עד כי אאמין בתחיית העיתונות הפוליטית המודפסת דוגמת עיתון "דבר", שיצא לאור עם סמליל זה ומתחתיו נדפס המשפט: "עיתון פועלי ארץ ישראל" או עיתון "על המשמר", שיצא לאור עם סמליל זה ומעליו נדפס המשפט ומעליו נדפסה הסיסמה: "לציונות - לסוציאליזם - לאחוַת עמים".

הדברים נכונים אף באשר לעיתוני הימין, שיצאו לאור, כעיתונים יומיים, דוגמת: "חרות" ו"הבוקר" ועיתונות המפלגות הדתיות דוגמת: "הצופה"; "שערים" ו"המודיע", הממשיך לצאת לאור, גם כיום,כבעבר. אגב, בשלהי תקופת גסיסתו של עיתון "דבר, קודם ששבק חיים לכל חי, נהגו ליצים להתלוצץ על חשבונו, כי מן הראוי שיידפס בשפה הערביות בהיותו "עיתון פועלי ארץ ישראל"... עם זאת, הרי מונוליטיות רעיונית הצפויה לקרום עור וגידים, על חשבון הפלורליזם הרעיוני שנהג - בעבר - במדיה המודפסת והמשודרת, כאחת, הינה טרגדיה של ממש.

פלורליזם רעיונית הינו המסד והבסיס לעיתונות חופשית והינו יסוד מנשמת אפה של עיתונות המשרתת הציבור, תחתך לשרת אילי הון ובעלי אינטרסים צרים. הציבור הרחב חייב לפעול, ככל יכולתו, כדי למנוע השלטת מונוליתיות רעיונית בכל התקשורת, אם מודפסת ואם משודרת, בעתיד.

הכותב הוא השותף-המייסד של ד"ר חיים שטנגר, משרד עורכי דין ומשרדו מתמחה בתחום המשפט הפלילי, דיני מעצרים, כמו-גם בתחומי המשפט העסקי, דיני ירושות וסכסוכים עסקיים-משפחתיים ודיני משפחה, כמו-גם בהופעות בבג"ץ ובענייני עתירות מנהליות, קניין רוחני ומקרקעין.