א. הנציחו אותם

בעקבות מאמר שכתבתי על מורשת יחידה 101, כתב לי זוהר ברעם, שקרן קיימת לישראל הנציחה את יחידה 101 בשלט, שנקבע על המבנה הראשון (המוזנח) בהר איתן שבהרי ירושלים מעל סטאף, שבו היה בסיס היחידה (ואחר כך - בסיס סיירת הצנחנים).

יחד עם יחידה 101 מונצחת באתר פלוגת הטנקים הירושלמית (בפיקודו של רס"ן אהרן קמארה) - הפלוגה הסודית של גדוד שריון פיקודי (גש"פ) 182 של פיקוד המרכז, שלחמה בקרב על שחרור ירושלים ויהודה במלחמת ששת הימים. סטאף היה מחנה הפלוגה, שלפי הסכמי שביתת-הנשק נאסר עליה להיכנס עם טנקיה לתחומי העיר ירושלים - עד שהגיעה שעת החרום בחמישה ביוני 1967.

מוסיף זוהר ברעם, שהיה מפקד טנק בפלוגה, ונפצע בקרבות ששת הימים: על המבנה כתוב, "יקפ" - יחידת קבורה פיקודית... שלא נדע. אני עוד זוכר את שני חיילי יחידת הקבורה המזוקנים ...).
"תודות רבות לחנוך צורף, עובד קק"ל, שנענה לפנייתי בנדון" - חותם ברעם את מכתבו.

ב. סתם שונא ישראל

כצפוי, האשים ג'ון קרי, מזכיר המדינה האמריקני, את ישראל בכישלון המשא-ומתן.

חס וחלילה לא האשים את הזיותיו המופלגות, לא את חוסר כישרונו המופגן וגם לא את צוותו המדהים, שרק הרס מדינת ישראל לנגד עיניו.

כמו כל אנטישמי מתחיל, התגולל קרי על היהודים; וכמובן מצא לו אוזן קשבת בקרב בני מינו מתוכנו.

הכל צפוי, חביבי.

ג. בודק

כשנה לאחר שעצר את הנפקת העיטור DWM למטיסי כטב"מים וללוחמי סייבר, החליט צ'אק הייגל, שר ההגנה האמריקני, לבדוק את מערכת העיטורים הצבאיים בארצות-הברית.

אין ויכוח על חלקם החשוב של הלוחמים הללו במערכה, אך החלטת פאנטה, שר ההגנה הקודם, להעניק לעיטור DWM, עדיפות על כוכב הארד, המוענק על מעשים בשדה הקרב עצמו, מול פני האויב, הרעימה רבים בכוחות המזוינים ובקרב החיילים המשוחררים.

בתחילה הציע הייגל להעניק ללוחמי סייבר ולמטיסי כטב"מים תוספת (device), שתוצמד לאות מערכה, אך הוא זנח כנראה את הצעתו. כעת, הודיע שר ההגנה, שהקים ועדה בכירה במשרדו לבדוק את על המערכת העיטורים, ובעקבות בדיקתה יעלו מחדש עניין המדליה ללוחמי סייבר ולמטיסי כטב"מים ועוד נושאים. השר ציין במכתב למפקדים הבכירים של השירותים המזוינים האמריקניים, כי הוועדה תבדוק את ההליכים להוקרת גבורת הלוחמים והאם המערכת הקיימת מספיקה, או שיש להתאימה לשינויים בשדה הקרב.

לדברי השר, אחד הנושאים לדיון היה המצאות טכנולוגיות ולוחמה-מִנגד, שהשפיעו מאוד על שדה הקרב המודרני. כמו-כן תדון הוועדה בטענות נגד התמשכות ההליכים להוקרת הלוחמים. כך, מוענקים העיטורים זמן רב לאחר שהלוחמים סיימו את הצבתם הקרבית, עברו יחידות, התקדמו בתפקיד ובדרגה, או פרשו מהשירות.

אחת הבעיות המעיקות על מערכת העיטורים האמריקנית היא סטנדרטים שונים בזרועות השונות לגבי גבורה. לפיכך, בזרוע מסוימת ימליצו לעטר לוחם, שלא יעוטר בזרוע אחרת. בפנטגון אין חושבים שיש אפשרות להשוות את הסטנדרטים, אך הם מתכוונים לבדוק את השוֹנוּת, ואז ייקבע כיצד להתייחס אליה.

עוד טענה כבדה יש לחיילים המשוחררים, שבעבר הסטנדרטים להערכת גיבורים היו אחרים וכתוצאה מכך קופחו רבים, לעומת הלוחמים כעת. וזאת, מעבר לטענות על קיפוח בשל גזע ודת בעיטור לוחמים בעבר.

ד. מאבקי-כוח

לא-רשמית רמזו כבר סנאטורים וציירם בבית הנבחרים האמריקני, כי יתנגדו לאיסור על שימוש בטבק במתקני השירותים המזוינים האמריקניים - כפי שחושב להנהיג הפנטגון.

וזה היה צפוי למדי עקב כוחה העצום של תעשיית הטבק האמריקנית.
מצד שני מתכתש הקונגרס האמריקני עם הפנטגון על תקציבי ההגנה במגמה לקצצם מאוד. ובאותה העת הוא מתנגד להוצאת מטוסים מתיישנים מסדר-הכוחות של חיל האוויר. וזאת כיוון שכל טייסת תורמת מאוד לתעסוקה באזורי הבחירה של הצירים ושל הסנאטורים, ותפקידם להגדיל את התעסוקה באזוריהם ולא להקטינה. התוכנית לצמצם את חיל האוויר, דרך אגב תפגע בעשרים וחמש מדינות - כלומר, ברבע מהסנאטורים ובכמות גדולה מאוד של צירים בבית הנבחרים.

ובנוסף, התריע הקונגרס, כי למרות שהחלטות על סגירת בסיסים הנה בסמכות הזרועות של הכוחות המזוינים, הוא יראה בחומרה רבה החלטות כאלו, שיעקפו את הקונגרס.

מי שרוצים יכולים לפרש זאת כמלחמה עיקשת על מקורות ההכנסה של אזורים רבים, שכלכלתם נפגעה עקב הקיצוצים בתקציב ההגנה.
שוב - למעוניינים: חומר למחשבה על בחירות אישיות ואזוריות, שכה רבים מוקסמים מהן, וחושבים שיפתרו את בעיותינו.

ה. כוכב נולד

כל כמה שנים ממציאה ישראל כוכב חדש, שזורח למערכת בחירות, כדי להשלות את המצביעים, שמגלים אי-אמון מוחלט במערכת הפוליטית. או, ליתר דיוק, מחפשים קוסמים, שיפתרו בעיות יסוד בהינף-אצבע.

אחרי מלחמת יום הכיפורים הלכו שולל אחרי ד"ש ושינוי, שהוציאו ממחסן הגרוטאות את פרופ' יגאל ידין. הוא עזר לחסל את ההגמוניה של מפא"י, ונעלם בקול ענות חלושה. ואחריו צצו כל מיני כוכבים שעלו ונפלו לקצב מהדורות החדשות - כמו קלעים ותפאורה בהצגת תיאטרון - ועדר המצביעים נפתה אחריהם.

למרות שיש לו רקורד לא-רע, יהיה משה כחלון, כנראה, עוד כוכב שביט בפוליטיקה הישראלית, שיזרח מערכת בחירות אחת בעזרת מימון עלום, יעשה הרבה כותרות, וייעלם. כשהוא משאיר בקושי שובל של אבק ושל אדי מים. כנאמר במקורותינו, "נשיאים ורוח וגשם אין" (משלי כ"ה, י"ד).

ו. הורסים

הריסת המאחז הצבאי ביצהר הנה אחת הבדיחות הטובות ביותר, שהמציא מנגנון התעמולה הישראלי, שחזק רק נגד יהודים. המאחז ז"ל היה אוהל, שהקים צבאנו, כדי להציב חיילים, שיבטחו בריכה, שהקימו הערבים כדי לפלוש לשטח יצהר. וצבאנו האומלל נשלח להגן על כך - כשם שהרס בתי יהודים, שנבנו כביכול בניגוד לחוק - בעוד שבתי ערבים, שגם כן נבנו בניגוד לחוק, לא-הרחק מהם, עומדים על-כנם.

כאשר הרס הצבא - בפעם השנייה בתוך שבוע - חמישה בתים ביצהר, והשתמש באלימות קשה כלפי התושבים המוחים - הגיעו תושבים לאוהל "המוצב". התושבים הבהירו לחיילי המילואים, שאין להם שום דבר אישי נגדם, ואף דאגו לשמור היטב על הרכוש האישי של החיילים כדי שלא ייפגע.

דובר צה"ל חוזר, כדרכו, שוב ושוב על השקר, שהאוהל הוצב בכדי לשמור על ביטחון התושבים כחלק ממערכת שקרים ומניפולציות, שנועדה להבאיש את ריחם של המתנחלים מחד-גיסא ולהתרפס בפני ממשל אובמה ועושי דברו היהודיים, ששוב נכשל - כמו בכל דרכו.

ז. המדריך לעובד בחל"ת

פקיד ממשלה דוד גילה - הממונה על ההגבלים העסקיים - עלול לגרום לסגירת העיתון "מקור ראשון", שהוא מקור פרנסתם של עשרות. בינתיים החופשה ללא-תשלום של עובדי העיתון מתמשכת אל תוך החג. וקיבלתי על כך מכתב קורע לב מאחד מעובדי העיתון:

"אני כותב מרחשי לבי ומאוד כועס, מדוע הממונה על ההגבלים מושך את ההחלטה כל כך הרבה זמן?! הרי מפברואר לא קיבלנו משכורת ובקצב הזה גם במאי לא נקבל, וארבעה חודשים לא קיבלנו משכורת.
"הוא לא מבין שיש למשפחות שלנו הרבה הוצאות?! משפחות ברוכות ילדים בלי עין הרע.

"אי-אפשר להמשיך כך, וחוץ מזה נראה לי שחלק מהאנשים משתגעים בבית. זה לא תורם לשלום-בית ולא תורם לחשבון הבנק.

"הרי הממונה [על ההגבלים העסקיים] מקבל משכורת שמנה אז מה אכפת לו שכמה מאות משפחות יחכו למשכורתן ולעבודתן?

"בינתיים העיתון מאבד לקוחות ובסקרים הוא ידשדש.

"אני מציע לנציגי הוועד לעשות פעולות נמרצות יותר - אולי לא להוציא בכלל עיתון -אולי הלחץ יבוא מהלקוחות, שלא מקבלים עיתון".

לעומת זאת, פרופ' דן כספי, שהיה ראש החוג לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, יוצא בבלוג שלו, "דן בתקשורת", נגד אישור מכירת "מקור ראשון" לאיל ההון שלדון אדלסון, בעלי ישראל היום (שמתכוון לרכוש גם את אתר החדשות nrg), בכפוף להחלטת פרופ' גילה.

אישור העסקות עשוי להציל את העיתונים - כותב פרופ' כספי - אך "[עלול] להעצים את הבעלות הצולבת הקיימת כבר כיום על אמצעי התקשורת. הכוונה לשליטה על מספר אמצעי תקשורת, אם מאותו סוג, למשל בעלות על עיתונים אחדים, או מסוגים שונים, למשל בעלות על עיתון, אתר אינטרנט וזיכיון שידור".

לדבריו, יש דרכים אחרות להבטיח את הישרדות מעריב ו"מקור ראשון". והוא מוסיף: "דווקא בימי ההתפכחות מריכוזיות במשק, חייבים לטפל גם בריכוזיות בתקשורת ולעשות כל מה שאפשר כדי לבלום את הבעלות הצולבת על אמצעי תקשורת".

ובאותה ההזדמנות תמה פרופ' כספי מדוע לא תפורק, למשל, הבעלות הצולבת של תאגיד "ידיעות תקשורת". לדבריו, "ברוני התקשורת החדשים אינם מהססים לנצל לרעה את העוצמה שבידיהם כדי לקדם אינטרסים פרטיים וגם מנוגדים לטובת כלל הציבור. כך, חברת צ'רלטון חוללה מהפך בשידורי הספורט אשר התייקרו ומכבידים על כיס הצופים.

"הטענה כאילו תאגיד תקשורת מבטיח גב כלכלי איתן לעיתונים אינה משכנעת. כל משברון כלכלי בתאגיד התקשורת טלטל את העיתון שבבעלותו ... אמצעי תקשורת הנו חלק ממרחב הציבורי ומהשיח הציבורי. אמצעי התקשורת חשובים מדי כדי להפקירם לחסדיהם החולפים של אילי הון".