איפה הכסף? ברשויות ובתאגידי המים

לאחרונה הרשויות המקומיות מככבות, לשמצה, במסדרונות בתי המשפט. נסקור את המבנה ומספר סיבות למצב זה ולעלות הגבוהה של מחדל ניהולי לדורותיו.

בישראל יש 255 רשויות מקומיות למיניהן מתוכן 75 עיריות ובהן 86,000 תושבים בממוצע. בשאר הרשויות יש 11,000 תושבים בממוצע.

הדוגמה הבאה תמחיש את הבזבוז. בקריית אונו יש כ-8-9 רשויות מקומיות למיניהן. האבסורד בריבוי זה של רשויות ברור: בזבוז בכוח אדם, תכנון סביבתי ללא ראיה כוללת של האזור וכו'. הסיבה להיווצרות העיוות אינה חשובה אך מעניין שאף פעם לא ניסו להקים רשות אזורית אחת לבקעת אונו. אף שר פנים לא ניסה לבצע את המהלך המתבקש. כנראה שהמהלך שישא פירות לאורך זמן אינו אטרקטיבי לפוליטיקאי המצוי שהוא בעל אופק מצומצם. הרשויות המקומית מעסיקות כ-120,000 עובדים ותקציבן מסתכם בכ-50 מיליארד ש"ח. לפי כלל אצבע ניתן להניח שבניהול נכון ניתן לחסוך לפחות 10% קרי: 5 מיליארד ש"ח.

גם כשמנסים ליעל הפעולה מתבצעת בחוסר כישרון ניהולי. הדוגמה לכך היא הקמת תאגידי המים. הסיבה להקמתם היא שהרבה רשויות לא השתמשו בהכנסותיהם, הגבוהות, בגין אגרות המים והביוב להשקעה בתחום זה. בשיטת הזבנג וגמרנו הוחלט להקים את רשויות המים. האבסורד הוא שהרשויות מקבלות חיזוק שלילי מהמהלך, כי ממה נפשך? הרי ברור שמבין 255 הרשויות יש מספר צדיקים שניהלו את משק המים כראוי, מדוע יש "להעניש" אותם? כדי שיישרו קו עם הרשלנים? עיריות רעננה והרצליה בטענה שהן ניהלו את המים כיאות גררו את המדינה לבית המשפט

כתוצאה מכך הוקמו 55 רשויות מים בעוד התכנון היה להקים 15 רשויות; נתאר לעצמנו שהיו מקימים 55 חברות חשמל, שגרמו לבזבוז כספים ולייקור מים דרסטי מעבר לצורך. עתה מנסים לצמצם את מספר הרשויות ל-15 המספר אליו התכוונו מלכתחילה. אומרים שגמל הוא סוס שתוכנן ע"י ועדה.

מה צריך לעשות?

1. באשר למספר הרשויות המוגזם יש להכריז על תוכנית מיזוג בין רשויות ולהתוות תוכנית רב שנתית למיזוג תוך ניצול הזדמנויות לדוגמא: רשות כושלת לה תמונה ועדה קרואה תמוזג לאחר גמר עבודת הוועדה לרשות חזקה בהתאם לתוכנית הרב שנתית. המצב הנוכחי מקשה על הפיקוח ומהווה חממה לצמיחת פירות השחיתות הבאושים.
2. לפזר את תאגידי המים ולהחזיר לרשויות את ניהול משק המים תוך פקוח על כך שהכסף שניגבה יושקע אך ורק בנושא המים. מודל זה דומה לליווי הבנקאי שניתן לבניה למגורים.