|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
תובעים בתביעות לשון הרע לא צריכים לטעון ששמם הטוב נפגע, ואם הנתבע טוען שלתובע כלל אין שם טוב - הדבר כלל אינו אמור להשפיע על מהלך הדיון
|
|
יש צורך בקבלת רשות מביהמ"ש
|
|
|
|
|
תביעות דיבה מוגשות חדשים לבקרים. פעמים רבות כותב התובע בכתב התביעה, שהנתבע פגע בשמו הטוב. הנתבע לא נשאר חייב וטוען בכתב ההגנה, שלתובע אין שם טוב. מהי המשמעות שיש לטענת הנתבע? האם התובע צריך להוכיח שיש לו שם טוב נוכח הכחשות הנתבע?
בטרם נדון בטענה חשוב לציין, שמדובר בניסוח לקוי של כתב התביעה. אין צורך לציין שהנתבע פגע בשמו הטוב של התובע. תביעת דיבה מבוססת על חוק איסור לשון הרע. בחוק יש הגדרה מהי לשון הרע, ובאופן כללי זהו פרסום שעלול לפגוע בכבודו של התובע. החוק לא מגדיר לשון הרע כפרסום שעלול לפגוע בשמו הטוב של התובע, ולכן אין צורך בכלל לציין בכתב התביעה פגיעה כזאת.
עם זאת, גם אם טעה התובע והנתבע הגיב וטען שלתובע אין שם טוב, אין בכך כדי לשנות את נטל ההוכחה ואף לא את מהלך המשפט. מבחינת נטל ההוכחה, על התובע להוכיח שהנתבע עשה פרסום שעונה על הגדרת לשון הרע בחוק, ועל הנתבע להוכיח את ההגנות שמופיעות בחוק. האם יש הגנה של העדר שם טוב לתובע?
יש הגנה כזאת, אך מסויגת. וכך קובע ס' 22 לחוק:
"במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע אין להביא ראיה או לחקור עד בדבר שמו הרע של הנפגע או בדבר אפיו, עברו, מעשיו או דעותיו הפגומים, אלא במידה שפרטים אלה נוגעים במישרין ללשון הרע המשמשת נושא למשפט, או שבית המשפט התיר הבאת ראיה או חקירת עד כאמור -
"(1) במשפט פלילי, אחרי הרשעת הנאשם - להמתקת דינו;
"(2) במשפט אזרחי, אחרי ההחלטה שהנתבע חייב בפיצויים - להפחתת הפיצויים;
"(3) במידה שהנפגע מצידו העיד או הביא ראיה או חקר עד בדבר שמו, אופיו, עברו, מעשיו או דעותיו הטובים;
"(4) אם שוכנע בית המשפט שהדבר דרוש לעשיית צדק ולגילוי האמת, אם בעמידה על מהימנות עדותו של הנפגע ואם בדרך אחרת".
החוק מתיר לנתבע להוכיח שלתובע אין שם טוב באחד משני מקרים. האחד: אם הטענה נוגעת במישרין ללשון הרע שמשמשת נושא במשפט. אם למשל התובע טוען שהנתבע הפיץ עליו שמועות שהוא גנב, הנתבע לא רשאי להוכיח שהתובע מכה את אשתו. השני: בית המשפט הרשה לנתבע להוכיח את הטענה.
נמצאנו למדים, שאם שמו הרע של התובע לא רלוונטי לנושא התביעה, וזה אכן המצב ברוב התביעות, לא יורשה הנתבע להוכיח את טענתו אלא ברשות בית המשפט, וזאת תינתן רק אם התקיימו התנאים שנקבעו בחוק. לפיכך, הטענה שלנתבע אין שם טוב היא אומנם טענת הגנה, אך חשיבותה נופלת בהרבה ממה שנתבעים באמצעות עורכי דינם מנסים ליצור.
|
| תאריך:
|
15/06/2014
|
|
|
עודכן:
|
15/06/2014
|
|
עו"ד יוסף פנדריך
|
|
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - גם מהמותן - בנושאים גדולים כקטנים, שהציקו לי, או עניינו אותי  והפעם - צמרת רקובה, פירעון השטר, הפקרות, דגים במים עכורים וכמו תפִלה
|
|
|
|
|
מספרים על אותו עקרב, שהיה חייב לחצות את הנהר, על-מנת שלא למות ברעב, וביקש מהקרפדה שתישא אותו על גבה, אומרת הקרפדה, "תגיד לי, אתה התחרפנת על כל הראש, אתה הרי תכיש אותי בדרך", אומר לה עקרב "נראה לך קרפדתי? אני אהיה על גבך ואיני יודע לשחות, ואם את תטבעי גם אני אטבע, את חושבת שאני מתאבד שיעי?" גירדה הקרפדה במצחה, ואמר OK, באמצע הדרך בשיא הזרם והעומק מסובב העקרב את זנבו ומכיש את הקרפדה, בכוחותיה האחרונים שואלת הקרפדה "תגיד לי אתה דפוק? מילא אני, אבל אתה הרי מת עוד שתי דקות", עונה לה העקרב בפה מלא מים "זה הטבע שלי, זה הטבע שלי"
|
|
|
|
|
הדברים הבאים הם בעיקר תגובה מורחבת למאמר של ירון זכאי ב-,News1 "מלחמת אזרחים בעצימות נמוכה", מ-12.6.14. מאחר שהמאמר מקיף תחומי זמן ואירועים רחבים מאוד, לא ראיתי דרך להתייחס אליו ברצינות הראויה אלא במאמר תגובה משלי.
|
|
|
|
|
דומני כי הנושא המדובר ביותר במהלך השבוע האחרון היה סביב הבחירות לנשיאות המדינה; כל מה שקשור לבחירת נשיא חדש למדינה, זהותו, ההיסטוריה שלו, הציפיות ממנו, תפס כותרות והיו כמובן גם הפתעות. הרי אצלנו אי-אפשר בלי. האמת, נראה די מוזר שפלוני ואלמונית חושבים שהם מתאימים לתפקיד ומציעים עצמם לבחירה, אבל כבר די התרגלנו לזרויות של הפוליטיקה אצלנו. נותר לנו רק לצפות בהצגה, שלפעמים היא טובה ולרוב מכוערת, ולקוות לטוב. כי הרי אין לנו השפעה על מה שקורה שם, על מה שמחליטים נבחרינו לעשות או לא לעשות; הם הרי נבחרים על סמך הבטחות מסוימות ולעתים קרובות מדי עושים ההפך ממה שהבטיחו. נו אז מה, התרגלנו. אני מניח שכולנו זוכרים את המשפט המכונן של ראש ממשלת העקירה, משפט שאמר עוד בטרם עקר: דברים שרואים משם - לא רואים מכאן.
|
|
|
|
|
האמת? לא הופתעתי. ואני לא מדבר על עצם החטיפה של שלושת הנערים; בזה עסקתי במאמר קודם. אני מדבר על מה שמצטייר בשעה כזו כמחדל אדיר של המשטרה, שקיבלה דיווח על החטיפה ביום ה' (12.6.14) בשעה 22:25 אך העבירה אותו למשטרה רק ביום ו' בשעה 3:00. זה אומר, שהלכו לאיבוד 4.5 השעות הראשונות והחשובות ביותר, ומי יודע מה יהיה המחיר שלהן.
|
|
|
|
|
