על-רקע רכישת רשת "סטימצקי" בידי קבוצת רוכשים וגל השמועות בדבר כוונה לבצע "תספורת" בתגמולי הסופרים בידי הוצאות הספרים - בעקבות "תספורת" בגובה של 30% שתאלצנה הן לעבור, במסגרת ההסדר הצפוי לרכישת רשת "סטימצקי" - הרי מן הראוי להגדיר מה הוא אופייה ומהי היא מהותה של "תספורת" זו, במקרה של הסדרי חוב.
ככלל, "תספורת" הנעשית במקרה של עריכת הסדר חוב, מבעל חוב שקצרה ידו מלשלם מלוא חובו לחייב, הינה הסכם תשלומים חדש, הנעשה ונערך בין החייב לבין בעל החוב. מאחר שבעל החוב חושש שהחייב לא יפרע לו - לעולם - חובו ומאחר שהחייב רוצה לסיים - מוקדם, ככל האפשר - הסדרת חובותיו לנושיו, כדי להמשיך בפעילותו העסקית, כמקודם, הרי מגיעים הצדדים לפשרה ביניהם. הפשרה הינה, בדרך כלל בין החייב לבעל החוב, שקיימת יריבות משפטית ישירה ביניהם, אולם במקרה שקיימים צדדים שלישיים - דוגמת בעלי מניות או מחזיקי אגרות חוב, שעה שמדובר בחברה בורסאית - הרי יש לכלול צדדים שלישיים אלה, בין במישרין ובין בעקיפין, בהסדר "תספורת" זה.
הסיבה להכללת הצדדים השלישיים בהסדר "התספורת" בין החייב לבעל החוב - במישרין או בעקיפין - נובע מכך, כי בויתורו על בעל החוב לחייב על סכום מסוים מחובו לו, יישאר בידו סכום פחות יותר, לשלם חובותיו הוא, לצדדים שלישיים, שאם לא כן, עלול - הוא עצמו - להגיע למצב דברים בו מצוי החייב.
בדרך כלל נוהגים בעלי-החוב, בעת שנכרת חוזה חדש בינם לבין החייבים, לפרעון חובותיהם, בסכום נמוך יותר מסכום החובות המקוריים - הלא היא "התספורת" המפורסמת - להגיע להסדר מקביל עם צדדים שלישיים להם חייבים הם כספים ולבצע "תספורת" מקבילה (ולעתים זהה, אם כי לא בהכרח) בחובותיהם כלפיהם. הסיבה לכך הינה, כי בעלי החוב ביססו תשלום חובותיהם לצדדים שלישיים, בהסתמך על הכספים שהיו הם עתידיים לקבל מהחייבים. בהיעדר תשלומים לבעלי החוב מהחייבים וגם/או במקרה של הקטנת סכומי החוב המקוריים שהתחייבו בהם החייבים, כלפי בעלי החוב, יקשה מאד, אם לא ימנע כליל, מבעלי החוב לשלם - חובם הם - לצדדים השלישיים. כך מוצאים עצמם הצדדים השלישיים נאלצים להשלים עם ויתורם של בעלי החוב לחייבים על מקצת חובם להם - באותו שיעור יחס של ויתור זה, קרי באותם אחוזים, אם לא למעלה מכך.
הסיבה ל"נדיבותם" זו של הצדדים השלישיים ברורה לחלוטין, בהיעדר ויתור מקביל מצידם, כלפי בעלי החוב, ייכשל הסכם "התספורת" עם החייבים של יעבירו לחייבים פרוטה שחוקה, על חשבון חובם. במקרה כזה, לא יזכו הצדדים השלישיים לראות - ולו גם פרוטה שחוקה - מחובם של בעלי החוב להם.
בעקבות דרישתם של רוכשי רשת סטימצקי, כי המו"לים יוותרו - בעקבות "תספורת" שמבקשים לערוך להם רוכשי רשת "סטימצקי" - על 30% מהסכומים המגיעים להם, הרי הודיעו הוצאות הספרים, כי הן מתכוונות להפחית התמלוגים המגיעים מהם לסופרים, בגין ספרים שיצאו לאור לפני כניסת חוק הספרים לתוקפו, בחודש פברואר האחרון.
מטעמם של הסופרים, קמה צעקה, כאשר חלקם אף איימו לתבוע את הוצאות הספרים. הסופר חיים באר מסר ל"
דה מרקר" תגובה מטעמו, לפיה: "זו הכרזת מלחמה אם המו"ל יעשה זאת, הוא מכריז עלי מלחמה ומלחמה כמו במלחמה. אני לא יודע איזה כוח יש לסופרים אבל הם יוכלו למרר את החיים", חיים באר מוציא ספריו בהוצאת "עם עובד" והוא אף הוסיף ואמר, ל"דה מרקר", כי: "אין סיבה שמנהלי ההוצאות ימשיכו לקבל את משכורתם והסופרים, המתרגמים והעורכים ישלמו את המחיר, הם לא מבינים לאיזה סמטוכה הם מכניסים עצמם. אני ביחסים טובים עם המו"ל אבל אם הוא ינסה זאת אני מניח שאפשר יהיה לעשות משהו הם לא יכולים לגלגל זאת עלי. יש חוזה ויהיו תביעות. אני מניח שתהיה תביעה ייצוגית זאת תהיה חוויה קשה מאוד, זה ילך לבתי משפט ויהיו עורכי דין שישמחו לייצג תביעה ייצוגית של סופרים, זה לא הפקרות".
גם הסופרת, רונית מטלון מסרה תגובה מטעמה ל"דה מרקר", כאשר היא אמרה ש: "נבצר ממני ההיגיון הכלכלי הזה, לשלוח יד אל כיסם של העורכים, הסופרים והמתרגמים זה לא פחות קטסטרופה מהתמוטטות סטימצקי. אתה מחסל את הענף כך או אחרת. אני משתוממת אם זו הדרך היחידה להציל את ענף הספרים ואני מסופקת מאוד. זה נשמע לי מפוקפק ולמען מה? זה נשמע אבסורדי. אני לא יודעת ממה יורידו. מאיתנו צריך לקצץ? זה המקום של השומן? אני משתוממת".
בכל הכבוד הראוי, לשני סופרים נכבדים אלה, הרי ככל שהוצאות הספרים נהנות מייעוץ משפטי ראוי ומשפטי, נראה, כי החוזים שיש להוצאות הספרים אל מול הסופרים, העורכים והמתרגמים, הינם חוזים, הכפופים לכספים שמקבלות הוצאות הספרים מהמפיצים והמשווקים. חוזים אלה יכולים להיחתם בדרך של קביעת אחוז מסוים שייגזר מהסכומים שמקבלות הוצאות הספרים, מחנויות הספרים, במישרין וגם/או מהכספים שמקבלות הוצאות הספרים מהמפיצים והמשווקים, באופן ישיר. אם כך ואם כך, הרי עניין לנו במצב דברים שבו אין יכולים הסופרים, העורכים והמתרגמים - ככל שחתמו הם על חוזים "כפופים" ו"מוכפפים" לאחוזים מתוך הכספים שאמורות לקבל הוצאות הספרים, מחנויות הספרים וגם/או מהמפיצים והמשווקים - להתנגד ל"תספורת" שתיעשנה הוצאות ספרים אלה, בכל הקשור לתגמולים המגיעים להם,
אם וכלל שתגמולים אלה יהיו, באותו שיעור שבו יקצצו חנויות הספרים וגם/או המו"לים והמשווקים הכספים המגיעים להוצאות ספרים אלה.
זאת ועוד. בכל הכבוד הראוי, לא נראה כי הסופרים, העורכים והמתרגמים יכולים להגיש תביעה וגם/או תביעות ייצוגיות נגד הוצאות הספרים, בעניין זה, שכן כל סופר וסופרת, כל עורך ועורכת, כל מתרגם ומתרגמת, יש להם חוזה דווקני ופרטני אל מול הוצאת ספרים, זו או אחרת. במצב דברים שבו קיימים חוזים שונים, עם תנאים שונים ועם הוצאות שונות, באשר למספר תובעים, הרי לא ניתן להגיש תביעה וגם/או תביעות ייצוגיות, בקשר ל"תספורות" העתידיות להיעשות, בתמלוגים המגיעים לציבור הסופרים, העורכים והמתרגמים.
דומה כי הוצאות הספרים ערות לכך, כי ניתן להגיש נגדן תביעה ייצוגית אם תבצענה הן "תספורות" לסופרים, באופן שהסופרים יקבלו פחות מ-8% מהמחיר לצרכן של ספריהם, כפי שקובע חוק הספרים החדש. במצב דברים זה, הרי ניצב בפנינו עניין משותף, לכלל הסופרים, ללא כל חשיבות לחוזים האישיים שחתמו הם ובמקרה זה - ורק במקרה שכזה - ניתן להגיש, אולי, תביעה וגם/או תביעות ייצוגיות, ככל שיתקיימו שאר התנאים המאפשרים הגשת תביעה ייצוגית, לפי חוק תביעות ייצוגיות.
