רשלנות בהליך הרישוי

לפעמים בית המשפט מציב בפני הוועדה אתגר - לשפר את תדמיתה, וכך ננקט בתיק תביעה 50/08 נציגות הבית המשותף ברח' סורוקה 18 חיפה נ' גיא ואורית נחום בפני המפקחת על רישום המקרקעין בחיפה, פסק דין מיום י"ג באב תשס"ח [14 לאוג' 2008].

פסק הדין לא פורסם - והוא מובא להלן.

בסעיף 7 לפסק הדין, מעלה השופטת הערכה בצד תקווה, ושתיהן, ההערכה והתקווה - הן ראויות ואף מתבקשות במצב של מנהל תקין, במצב בו רשויות התכנון מבינות ומפנימות את העובדה שעיקר תפקידיהן לתת שירות מקצועי בתחום התכנון והרישוי לאזרח, דבר שלא ממש קורה במחוזותינו.

ההערכה היא כי רשויות התכנון לא יעכבו מתן היתר הבנייה בגלל שיקולים זרים, והתקווה היא כי הוועדה המקומית תתחשב בתיאור הדרמטי המובא בפסק הדין בדבר ההפרעה לדיירי הבית בגלל מבנה שאינו גמור המהווה סלע מחלוקת בין הדיירים כמו גם בין משרד מהנדס העיר לבין האזרח א' שקיבל הוראה להרוס את המבנה ובדין ובצדק לא עשה כן.

זו הזדמנות שהוועדה יכולה לנצל, כדי לשפר ולשנות את תדמיתה בעיני הציבור, ולשם כך עליה להתנתק מכל שיקול זר של אגו, רצון ליצירת תלות, התחפרות בהחלטות קודמות שהתבטלו על-ידי וועדת ערר או בית המשפט, טינה וכו', ובנוסף, בהתאם להתוויית הדרך על ישי בית המשפט, לפעול ביעילות ולהתחשב במציאות הקשה האופפת את דיירי הבית.

הרקע לאירוע הנזכר:

דייר א' בבית משותף הגר בקומה העליונה, הגיש באמצעות אדריכלית ומהנדס בקשה להיתר בנייה של מרפסת זיזית בדירתו שבקומה השלישית הנשענת על עמודים הצמודים לבניין הקיים.

התוכניות נבדקו על-ידי עיריית חיפה - משרד מהנדס העיר ועל-ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ואושרו, למרות התנגדויות שכנים.

אלא שהתוכניות כללו שגיאה מהותית: בעוד שבמציאות החזית של הבית מדורגת באופן שהקומות התחתונות נסוגות והקומה בה מבוצעת הבנייה קרובה יותר לקו החזית, דירוג זה לא נכלל בתוכניות כלל - על-פי התוכניות, החזית מישורית.

הבנייה החלה לאחר קבלת היתר בנייה, נוצקו יסודות, עמודים וקורות, והותקן פיגום להמשך הבנייה.

לפתע ניעורו השכנים והתנגדו להמשך הבנייה כשגילו את אי-ההתאמה של התכנון למציאות, ודרשו הריסת התוספת, מהלך שבשלב מסוים נתמך גם על-ידי משרד מהנדס העיר. נושא המחלוקת התברר בוועדת ערר מחוזית שפסקה כי הבנייה תימשך תוך התיקונים הדרושים בתוכניות וביטול השגיאה שנפלה בהן, והעירייה אף אישרה (לא כל כך מהר...) את הבקשה המחודשת שהגיש דייר א' באמצעות אותה אדריכלית ומהנדס אחר.

במקביל, התלוננו הדיירים בהליך נפרד אצל המפקחת על רישום מקרקעין.

יובהר:

לו האזרח א' היה נעתר להוראות מפורשות של משרד מהנדס העיר, הוא היה מפרק את הפיגומים ואולי גם הורס חלקי מבנה - רק כדי להציב מיד בתום הפירוק את הפיגומים מחדש, משנכפה על העירייה ע"י וועדת ערר מחוזית לאשר את הבנייה, עם השינויים שעיקרם ביטול הטעות.

לו משרד מהנדס העיר ו/או הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה היו מבצעים את תפקידיהם במקצועיות המצופה, התיקון של השגיאה היה מתבצע בטרם תחילת העבודות באתר, בשלב בדיקת התוכניות לקראת אישורן.

פסק הדין המלא

בפני המפקחת על רישום המקרקעין, חיפה

המפקחת צפורה פינגנבוים
תיק תביעה מס' 50/08

בעניין: נציגות הבית המשותף ברחוב סורוקה 18 חיפה
באמצעות נתן ומיכל קרסני
התובעים

נגד: גיא ואורית נחום
ע"י ב"כ עו"ד רם אורן
הנתבעים

פסק דין

1. ראשיתו של הליך זה בכתב תביעה שהגישה נציגות הבית המשותף נגד הנתבעים שהנם בעלי דירה בקומה העליונה/חזיתית של הבית המשותף ברח' סורוקה 18, חיפה. עילת התביעה היא הרחבת דירה שביצעו הנתבעים אשר הצריכה התקנת פיגומים ובעטיה גם נהרס חלק מהגינה וכן ניזוק צינור.

2. נטען בכתב התביעה כי הבנייה של הנתבעים בוצעה אגב חריגה מהיתר הבנייה, מה שהביא להפסקת הבנייה והותרת הבית המשותף על פיגומיו.

3. הנתבעים הגישו כתב הגנה בו שטחו את השתלשלות העניינים שהביאה למצב ערב הגשת התביעה ולפיו הם "תקועים" עם הבנייה על כל המשתמע מכך. לדבריהם הגישו בקשה לרשויות התכנון אשר תתיר להם הריסה ובנייה מחדש של מרפסת זיזית, מה שיאפשר להם השלמת הבנייה והשבת מצב הרכוש המשותף לקדמותו.

4. ביום 3.6.08 קיימתי ביקור במקום. אודה שמצב דברים כמו זה בו נוכחתי לא פגשתי מעודי: פיגומים לכל חזית הבית לרבות במרפסות של הדירות מתחת לדירת הנתבעים, וכן על תוואי הכניסה לבית המשותף. תוספת בנייה בקומה העליונה שהופסקה בעיצומה. פסולת בנייה בחצר הבית. הרושם התחזק עוד יותר לנוכח פרק הזמן הארוך בו הבית המשותף נתון במצב הזה. אכן בעלי הדירות גילו כלפי הנתבעים הבנה ואורך רוח די והותר עד כי לא נותרה בידיהם ברירה אלא להגיש תביעה זו.

5. נכון להיום: רשות התכנון אישרה לנתבעים את המרפסת הזיזית בתנאים כפי שמופיע בהחלטת וועדת המשנה מיום 20.7.08 שהומצאה גם לבעלי הדירות לרבות חברי הנציגות. חברי הנציגות הודיעו בישיבה שהתקיימה בפני ביום 12.8.08 כי לא ינקטו בהליכי ערר על החלטה זו, שכן נקעה נפשם מהמצב הקיים וכל חפצם הוא שהבנייה תסתיים על-פי ההיתר, והפיגומים יוסרו.

6. להערכת הנתבעים, נדרש להם פרק זמן של 8 חודשים להשלמת הבנייה והשבת מצב הרכוש המשותף לקדמותו. נימוקם לבסס פרק זמן ארוך כל כך הוא חוסר שליטה על קצב התקדמות העבודה ברשויות התכנון. פרק זמן זה נראה בעיני בלתי סביר בעליל. אין זה סביר שבעלי הדירות ימשיכו להיות "בני ערובה" בידי הנתבעים מרגע שלאחרונים כבר ניתן היתר בנייה.

7. אינני מעלה על דעתי שרשויות התכנון יעכבו מתן היתר הבנייה משיקולים זרים. אני גם תקווה כי התיאור שהבאתי מעלה מהתרשמותי מהביקור במקום יעמוד לנגד רשויות התכנון לקידום עניינם של הנתבעים.

8. בנסיבות אלה אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעים לפרק את הפיגומים שהתקינו על המעטפת החיצונית של הבית המשותף, לתקן כל צנרת שניזוקה כתוצאה מהתקנת הפיגומים ו/או מעבודות הבנייה ו/או מפירוק הפיגומים, וכן כל מתחם אחר שניזוק כאמור [מדרכת הכניסה אל הבית המשותף, מרפסות של בעלי הדירות בהן הותקנו פיגומים, חצר הבית], ולפנות כל פסולת בניה מחצר הבית, והכול לא יאוחר מיום 30.10.08.

9. למען הסר כל ספק, אזי עד לאותו מועד צריך שתסתיים הבנייה של הנתבעים, פירוק הפיגומים והשבת מצב הרכוש המשותף לקדמותו.

10. למקרה שהנתבעים לא יעמדו בלוח הזמנים, אשקול בקשה שתוגש על ידם לאורכה, ואולם אם אשתכנע כי יש מקום להיענות לה, היא תותנה בתשלום לקופת הנציגות.

11. אינני מחייבת את הנתבעים לשקם את גינת הבית. תחת זאת אני מחייבת אותם לשלם לנציגות הבית המשותף את הסך של 5000 שקלים, אף זאת עד 30.10.08. סכום זה ישמש את נציגות הבית המשותף לשיקום גינת הבית וכן יהווה הוצאות הליך זה.

ניתן בהיעדר הצדדים ביום י"ג באב תשס"ח [14.8.08].
העתקים יישלחו לצדדים.

צפורה פינגנבוים
מפקחת על רישום מקרקעין