כל השנים הארוכות של פעילות הכנסת התרגלנו - רבים מאזרחי המדינה, לראות כיצד פוליטיקאים משופשפים, אשר המנוע הפוליטי שלהם התעייף קמעא, עוזבים את כסאם כנבחרי העם והופכים לנבחר הכנסת-יו"ר הכנסת.
צפינו בהשתאות כיצד מרביתם למדו מיד את התפקיד, החליפו חליפות, החליפו "כלי נגינה" ובמשנה מרץ למדו ללא ספק להשתמש בכוחם לתועלת כל הציבורים אותם ייצגו כיו"ר הכנסת.
רק מר ראובן ריבלין, כבוד יו"ר הכנסת (של כולנו), אינך מצליח ליישר את החליפות ולהתיישר עם דרישות התפקיד.
קח לדוגמא את ידידך - מר דב שילנסקי, שהגיע מהיכן שהגיע לתפקיד הרם, שינה פניו, יישר קו עם דרישות הצדדים המיוצגים בכנסת, ושמר על פרופורציות הוגנות והכל בכבוד ובהדר.
למה ומדוע זה קורה דווקא לך?
איך יכולת לבוא ולומר לציבור, רק לפני זמן מה, בעקבות החלטת הממשלה על חוק פינוי-פיצוי, "לקרוע קריעה". זה מה שצריך היה לדעתך לעשות? כיו"ר הכנסת? אולי היה מתפקידך לקום ולומר דבר אחר. סתם לדוגמא "... הממשלה קיבלה הכרעה ברוח דמוקרטית, גם אם לא מוצא חן בעיני מישהו, אין ברירה לכל המתנגדים לרוח זו אלא לקבל אותה ולהיכנס לתלם".
עבור אזרח כמוני, נאמן ומועיל מאד לחברה, המושג "לקרוע קריעה" איננו מדבר כלל ואיננו עושה כלל רושם - אילו הוא היה יוצא מפיו של אחד הרבנים הידועים בחוסר אחריותם. רבנים המגנים ומזעזעים מדי בוקר את אושיות המשטר הדמוקרטי של המדינה. אך מפיו של יו"ר הכנסת, ממלא המקום של נשיא המדינה?!
לא ולא, זה ממש בלתי מתקבל על הדעת.
כאשר הודעת ימים קודם לכן, על שינוי בדעתך ושאתה תומך במשאל עם - נגד או בעד ההינתקות, עדיין יכול היה הדבר להיחשב כחופש הביטוי. הגנת על דבריך בכך שהזכרת שתתכן מלחמת אחים אם לא יהיה משאל עם. אם זו הסיבה שלך לשינוי דעתך - שוב גם שם מעדת אדוני.
ובכן, להזכירך, עד היום, אנחנו - מרבית התושבים במדינה, משוכנעים שמדובר בקומץ של עושי צרות אשר יחבלו בהחלטת הממשלה שהתקבלה באורח דמוקרטי. כן, כבר ראינו את הסכנה לדמוקרטיה משלושה כדורי אקדח של אקדחן בודד הנתמך על-ידי דברי הבל של רבניו. אך איננו חושבים שמדובר כאן בשני צבאות שיעמדו אחד מול השני. להיפך. אך כמו מרבית הפוליטיקאים מן השורה, חיפשת בטעותך כי רבה, לרפד את דרכך הפוליטית. "שכחת" שאתה, כבוד היו"ר, אינך שם יותר.
טעית בשנית, כי החלשת משמעותית בצעדך זה את כוחו של המוסד הישראלי המכובד ביותר - כנסת ישראל, שכבודך עומד בראשה, כי הרי זו כבר קיבלה החלטה בענין הפינוי-פיצוי.
ועוד טעית, כי מחר יקום מי שיקום וידרוש,למשל, לקיים משאל עם -האם יש ברצוננו שצה"ל וכוחות הבטחון יגנו על מתנחלים מחוץ לגבולות המוצהרים של המדינה? לאן נגיע משם?!