בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
סיסמת "תנו לעם להחליט" היא בזבוז כסף, במקום להפנותו להכנה למאבק הקיץ נגד ההינתקות
בימים האחרונים מתנוססות על האוטובוסים של 'אגד' כרזות ענקיות ועליהן הסיסמא: "תנו לעם להחליט". לבי נחמץ כשאני חושבת על מאות אלפי השקלים - אם לא יותר - שמועצת יש"ע מבזבזת עבור קמפיין זה, במקום להפנות את הכסף להכנה למאבק הקיץ (שיפוץ בתים ריקים לקליטת אלפי תושבים חדשים, קניית גנרטורים, אוהלים, מחסני מזון ומים להתבצרות של עשרות אלפי איש וכדומה). אך מה שמפריע יותר מבזבוז הכסף, הוא הקמפיין עצמו. חייבים אחת ולתמיד לקום ולהצהיר שמי שדוחף את סיסמת "תנו לעם להחליט", עושה נזק חמור ביותר למאבק שלנו על ארץ ישראל. לעניות דעתי הקמפיין למען משאל עם היא בעצם הוצאת דיבת הארץ וחזרה על חטא המרגלים. כשחזרו המרגלים מלתור את הארץ, התבקש העם להחליט עם מי הם הולכים. האם הולכים עם עשרת המרגלים שספרו אמנם עד כמה יפה הארץ, אבל "לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו", "ארץ אוכלת יושביה היא"- או האם הולכים עם כלב בן יפונה ויהושע בן נון שאמרו "עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה". תנו לעם להחליט? העם אמנם החליט. לא רק שהם רצו לרגום באבנים את כלב ואת יהושע- אלא "ותשא כל העדה ויתנו את קולם, ויבכו העם בלילה ההוא", "וילונו על משה ועל אהרון, כל בני ישראל ואמרו אליהם כל העדה[...] למה ה' מביא אותנו אל הארץ הזאת לנפול בחרב, נשינו וטפינו יהיו לבז, הלא טוב לנו שוב מצרימה. ויאמרו איש אל אחיו, נתנה ראש ונשובה מצרימה". היש משאל עם יותר ברור מזה? כל בני ישראל, כל העדה, רוב מוחלט נגד כלב בן יפונה ויהושע בן נון, ובעד חזרה למצרים. ומה אמר הקב"ה? האם הוא התחשב בהחלטה "הדמוקרטית" הזאת של העם? האם הוא מכבד את התוצאות ואומר שמכיוון שרוב העם רוצה לוותר על חזון ארץ ישראל, יש לחזור למצרים? לא ולא! ויאמר ה' אל משה: "עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האותות אשר עשיתי בקרבו. אכנו בדבר ואורישנו, ואעשה אותך לגוי גדול ועצום ממנו". הקב"ה רוצה לחסל את כל הבכיינים וקטני האמונה האלו. רק בזכות התערבותו של משה, ה' מסכים לא להרוג את כולם. במקום זה, העונש יהיה שהם לא יזכו לראות את ארץ ישראל. רק כלב בן יפונה ויהושע בן נון יזכו להיכנס לארץ יחד עם הדור החדש. והלילה ההוא בו בכה כל העם, אותו הלילה ליל תשעה באב היה. אמר להם הקב"ה "אתם בכיתם בכייה של חינם, ואני קובע לכם בכייה לדורות". אם ככה מחמיר הקב"ה עם העם כשהוא עוד במדבר, בדרכו לארץ ישראל שהוא מעולם לא ראה- כמה חמור עוד יותר הדבר כשאנחנו כבר התיישבנו והתנחלנו על הארץ הזאת ומעיזים לדבר על האפשרות של מסירתה לאויב? לכן, לעניות דעתי, אלו בתוך המחנה שלנו הקוראים למשאל עם, במהותם, אינם שונים מאריאל שרון ושמעון פרס. אלו ואלו שייכים לקבוצה של עשרת המרגלים התבוסתנים, המוציאים את דיבת הארץ. אלו ואלו בעצם אומרים שיש מקרים בהם חייבים -בכאב לב כמובן- לוותר על ארץ ישראל או על חלקים ממנה. אלו ואלו אנשים חלשים, שאינם מאמינים בצדקת הדרך ואינם מאמינם בכחנו להישאר בארץ ולשמור עליה. אלו ואלו אומרים "לא נוכל לעלות". אם אנחנו רוצים שלא תהיה כאן עוד פעם בכייה לדורות, אם אנחנו באמת רוצים לנצח, שזה אומר, לסכל את תוכנית שרון, למנוע את הגירוש ואת העקירה ובכך להציל את מדינת ישראל ואת ארץ ישראל- דבר שהוא באפשרותנו אם רק נתארגן כראוי- אז עלינו ללכת אך ורק אחר מנהיגים המדברים ברוח כלב בן יפונה ויהושע בן נון. מנהיגים האומרים בבירור, ללא גמגום וללא היסוס: תוכנית שרון הוא פשע. פשע נגד הקב"ה, פשע נגד התורה, פשע נגד העם, פשע נגד הארץ. הארץ הזאת שייכת לנו כי הקב"ה נתנה לנו ואין לאף יהודי זכות למוסרה. כנ"ל אין לאף ממשלה או כנסת זכות למוסרה, אפילו אם רוב מוחלט מצביע בעד. ולכן, אסור לאף יהודי- חייל, שוטר, לוחם מג"ב, פרקליט, פקיד ממשלתי וכו'- לתת יד לתוכנית נפשעת זו - לא במישרין ולא בעקיפין. ביום פקודה, על כל העם לצאת מהבית ולהתייצב כדי למנוע בגופו את מימוש הפשע. אם המנהיגות שלנו תדבר בצורה ברורה כזאת ותפעל ותתארגן בהתאם- אז בע"ה נצליח למנוע את מימוש הגזירה. לכל אלו במחנה שלנו הדוגלים, עדיין, אך ורק במדיניות של "באהבה ננצח"- האין הם מבינים ששרון וחבורת פושעי אוסלו הסובבת אותו מוכנים לאהוב אותנו עד מוות??- לכל אלו במחנה שלנו המגמגמים והמחלישים את המאבק עם דבורים על משאל עם ודבורים על חובה לציית לפקודה הבלתי חוקית ובלתי מוסרית של הגירוש- להם נאמר: "כי אם החרש תחרישי בעת הזאת- רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר".
|
תאריך:
|
17/03/2005
|
|
|
עודכן:
|
17/03/2005
|
|
נדיה מטר
|
|
אקדים ואומר שלא רק שאני כל כולי בתוך גופו ונפשו של אלי אוחנה בהפנותו אצבע משולשת לעבר חורשי רעתו - אלא שאני עושה את אותה אצבע לאותם גורמים, רחבים ככל שיהיו - המטיפים לאלי אוחנה על חוסר תרבותו, והגדילו לעשות כשהעמידו אותו לדין בהתאחדות לכדורגל.
|
|
|
לפני יומיים צילצל הטלפון בביתי, וכשענתה אשתי לשיחה, שמעה הודעה מוקלטת המסבירה מדוע אני, חבר מועצת שינוי, צריך ללחוץ על חברי הכנסת מטעם שינוי להצביע בעד התקציב, אחרת גורל עם ישראל יהיה רע ומר בגללי. רק בגללי. אני לבדי נושא בכל האחריות לגורל המדינה. מעמסה קשה לכתפי.
|
|
|
רו"ח ריפעת אסמעיל הוא רואה חשבון ערבי, תושב יפו. תגובותיו הנעלבות לחלק מתגובות הקוראים פורסמו בקשר לידיעה בדבר מינוי ערבי לתפקיד מנכ"ל משרד הפנים. מאחר שברור לי כי דבריו התייחסו, לפחות בחלקם, לדברים שכתבתי, אני מרגיש חובה מוסרית להשיב לו. תחילה אצטט את דברי, ואני מתנצל על חוסר הצניעות שבכך:
|
|
|
אם נולדתם לפני שנות ה-90' נוכחתם לדעת שבמה שקשור לטלוויזיה, בארץ היה רק ערוץ אחד, הערוץ הראשון המיתולוגי, ו"מבט לחדשות" הייתה מדורת השבט לאורך תקופה ממושכת. מדורת השבט, כי לא היה נהוג לצלצל מבית לבית בזמן המהדורה כי ידוע היה שכולם צפו בה ואסור היה להפריע. מדורת השבט, כי אם לא ראית "מבט לחדשות", למחרת לא היה לך על מה לדבר עם העמיתים לעבודה או עם נהג המונית. דרך הערוץ הראשון היינו עדים לאירועים מרתקים.
|
|
|
לב ליבו של מושג "חופש הביטוי", עבר שינוי בצופן הגנטי של החברה הישראלית בשנת 1953 עם פרסמו של פסק דינו של השופט אגרנט בפרשת "קול העם". פסיקה זו הדגישה וחידדה את חשיבותו ומעמדו הנורמטיבי של חופש הביטוי, אשר הוכר כ"זכות עילאית" המשמשת אף בסיס לזכויות אחרות. משמעותה של הזכות לחופש הביטוי היא, בראש וראשונה, כי אסור לשלטון להגביל את האפשרות להשמיע ולשמוע דעות בפומבי, ומוטלת עליו חובה למנוע מאחרים להפריע לבעלי הזכות לעשות בה שימוש. העיקרון של חופש הביטוי הוא עיקרון הקשור קשר אמיץ עם התהליך הדמוקרטי.
|
|
|
|