אין חדש תחת השמש. מאז ומתמיד התנגד השמאל לכל דבר ועניין שניחוח יהודי עולה ממנו, ובראש ובראשונה התנגדות פוליטית, היסטורית, מדינית להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל.תמיד מלווה ההתנגדות במלחמת "פרפראות" והפיות מפיקים מרגליות (
כרמי גילון על ראש הממשלה נתניהו - המדינה מונהגת ע"י מגה מניאק) כדי לקעקע את המדינה היהודית - הכול כשר מצידם. וכך אמר מאיר יערי לגבי הקמת מדינה יהודית - "אנו שוללים רעיון וחלום של מדינה יהודית, הקמת מדינה יהודית פירושו ניצול ודיכוי הפועל הערבי". בן-גוריון בקונגרס של ההסתדרות הציונית ב-תרצא - "לא נשלים עם שלטונה של קבוצה אחת על רעותה לא עתה ולא בעתיד, אין אנו מקבלים את שלטון היהודים על הערבים".
בשנת 1975 קבע האו"ם כי הציונות היא צורה של גזענות ואפליה גזעית. מילא הגויים, אבל כבר עשרות שנים שקבלני הביצוע לאמירות אנטישמיות אלה, הם ארגונים ובודדים במערכת המשפט, בתקשורת ובתרבות. לכאורה מדובר על מדינה "יהודית ודמוקרטית" אך למעשה הדמוקרטית מעוגנת בחוק יסוד, כעקרון חוקתי רשמי, אך היהודית לא.
אהרן ברק מרגע שהתיישב על כס שופט עליון קבע את הדמוקרטיה לעיקר, כאשר היהדות הולכת ונדחקת מפניה. חוק יסוד
כבוד האדם וחירותו למשל שנחקק בכנסת ה-12 אינו מאפשר עוד להקים ישובים רק ליהודים, ואפילו קק"ל אינה יכולה למכור קרקעות אך ורק ליהודים. חוק הלאום הוא ניסיון לאזן מעט את המשוואה. הוא בסך הכול מכריז על אופייה היהודי של המדינה. ואלה עיקר סעיפיו.
"מדינת ישראל היא הבית הלאומי של העם היהודי בו הוא מממש את שאיפתו להגדרה עצמית ע"פ מורשתו התרבותית וההיסטורית. מדינת ישראל תהיה בעלת משטר דמוקרטי, ישראל תהיה מושתתת על יסודות החרות הצדק והשלום לאור חזונם של הנביאים ומחויבת לזכויותיהם האישיות של כלל אזרחיה, ההמנון הוא התקווה, דגל המדינה הוא לבן שני פסי תכלת ומגן דוד תכול, הסמל מנורת שבעת הקנים, כל יהודי זכאי לעלות ארצה על-פי חוק, החוק מצביע על חיזוק הקשר עם העם היהודי בתפוצות, עזרה לבני העם היהודי הנמצאים בצרה, הלוח העברי יעוגן בחוק וכן השפה העברית, יום השבת שגם היום הוא יום מנוחה רשמי יעוגן בחוק ..וכ"ו.
בעצם יש כאן אוסף של חוקים שכונסו לחוק יסוד אחד, המדגיש את הקשר ההיסטורי בין העם היהודי לארץ ישראל ונחיצותו בכך שמדינת ישראל מקבלת משנה תוקף כמדינת הלאום של העם היהודי, כאשר מודגשים: המורשת היהודית, קיבוץ הגלויות, חוק השבות וההתיישבות היהודית.
במגילת העצמאות מופיעה המילה יהודי 18 פעמים. כאשר היה צריך להחליט איזה סוג משטר יהיה במדינה היהודית, נבחר המשטר הדמוקרטי, הוא הועדף על פני משטרים אחרים, כי היה הכי הוגן, מוסרי, וצודק. אבל ברור ששתי ההגדרות - מדינה יהודית ומדינה דמוקרטית אין להם מעמד שווה. הדמוקרטיה נועדה לשרת את המדינה, אבל כאשר יש סתירה בין הדברים, למשל כאשר הערבים מכריעים מה יהיה גורלו של העם היהודי על חודו של קול (כמו בהסכם אוסלו למשל) הרי זה הדבר הכי לא דמוקרטי. חוק הלאום יבטיח שבמקרה ותהיה סתירה בין קיום המדינה לדמוקרטיה, מה שיקבע יהיה קיום המדינה ולא הדמוקרטיה.
חוק הלאום מדיר שינה מהמתנגדים בעיקר הסעיף הקובע כי "הזכות למימוש ההגדרה העצמית הלאומית במדינת ישראל ייחודית לעם היהודי. בג"ץ מוחק בתהליך מואץ את הזהות היהודית ומפליג עם מה שהוא מגדיר כ"ערכים דמוקרטים", וכעת יצטרך להכיר בכך שארץ ישראל היא מדינת הלאום היחידה של העם היהודי, לצד מתן שוויון זכויות לכל אזרחיה.
ובחרת בחיים.
