קפה ופוליטיקה
חיינו כמו נדנדה בין אופטימיות של פסגות לבין פסימיות של תהומות.
בין הפסימיסטים לאופטימיסטים ישנם למזלנו גם הריאליסטים. כל אחד מהם שותה קפה אחר, שמסמל את עולמו האחר: האופטימיסט שותה נס קפה, שלדעתו כל מה שקורה זה נס. הפסימיסט שותה קפה שחור, שעבורו כל מה שקורה זה כישלון. הריאליסט שותה קפה הפוך, שלדעתו כל מה שקורה זה ההפך ממה שהוא קורא בעיתון.
למי יש חופש הביטוי?
לפוליטיקאים יש חסינות וחופש הביטוי. לעיתונאים יש מונופול על חופש הביטוי. לאזרחים יש סינון וצנזורה על חופש הביטוי.
חופש המידע וההסברה
עיתונאים ופוליטיקאים מתפרנסים מ"הסברע" ויצירת "אווירע" של בכי רע, שגורמים לחשיפת סודות מדינה בשם חופש המידע.
רפואה פוליטית
המדינה זקוקה לריפוי מונע. החברה זקוקה לריפוי בעיסוק.
המפלגות כולן זקוקות לריפוי בהלם, כדי למנוע החלטות חלם.
נבואה ואזהרה לישראל
חביב בורגיבה, נשיא טוניסיה לשעבר, אמר בזמנו לחבריו בליגה הערבית: "הערבים לא צריכים להילחם נגד ישראל כדי להורסה מבחוץ, מאחר שהיהודים יהרסו את עצמם בעצמם, במריבות בתוכם".
"שבויים" של הדמוקרטיה
המדינה שבוייה בידי הפוליטיקאים. הפוליטיקאים שבויים בידי התקשורת. התקשורת שבוייה בידי הרייטינג.
מדוע לעולם לא יהיה שלום?
על-פי הציניקנים, כל עוד יחיו בעולם עורכי דין, כהני דת ופוליטיקאים, לא ניתן יהיה לעקור את הרועה האנושי הנצחי הקיים באדם, דבר המונע את האפשרות של שלום נצחי. על-פי הציניקנים תקופות השלום הם זמני הביניים בין מלחמה למלחמה, שההיסטוריונים כותבים תולדותיהם, והמנהיגים משחזרים את כשלונותיהם.
מי שולט באמת במדינה?
הכנסת? הקואליציה? הממשלה? לא ולא! מי ששולטים באמת במדינה הם המשפטנים והעיתונאים. המישפטוקרטיה והמדיקרטיה שולטים בפועל בדמוקרטיה.
מנהיגות של מופת ואמת
דרושה מנהיגות לאומית ציונית של מופת ואמת שתגבש הסכמה לאומית מול הסכנה הקיומית מהחזית המוסלמית הקיצונית.
מה משפיע על המצב רוח הלאומי
כנסת ישראל. רבנות ישראל. עיתונות ישראל משפיעים למצב רוח רע. החברה להגנת הטבע. הגשש החיוור. מכבי ת"א בכדורסל. מצב רוח טוב.
