ד"ר מאיה פורמן-רזניק הופיעה (יום ב', 29.12.14) בתוכנית "עובדה" עם
אילנה דיין, ומתחה ביקורת נוקבת על התנהלות המרכז הלאומי לרפואה משפטית (המוכר בשם "המכון הפתולוגי") ועל רשויות האכיפה בכלל. התחקירן, עמרי אסנהיים, ערך לכאורה את הכתבה במקצועיות ראויה לשבח.
נראה, כי פורמן "עברה את המסך" באופן משכנע, ודומה כי היא הקרינה אישיות מקסימה. אפשר שהתוכנית יחד עם הקדימונים שקדמו לה הביאו את רוב הצופים לחוש, כי הם נוכחים במעמד הר סיני. לפיכך מיועד מאמר זה אך ורק למי שמעוניין בעובדות. את הדימויים, תיאוריות הקונספירציה השונות, ההטיות והסילופים נשאיר למי שלבו חפץ בהם.
בית המשפט המחוזי בנצרת בחן את חוות דעתה של פורמן במשפטו של רומן זדורוב, שהורשע ברצח תאיר ראדה, וקבע (24.2.14) בין היתר: "עובדה המעמידה את כנות תשובתה בספק - בלשון המעטה". עוד ייחסו השופטים לפורמן "סילוף ספרות". בסיכום הדברים נאמר:
-
"מצאנו בקיעים רבים מספור בתשובותיה במהלך חקירתה הנגדית, התנהלות המעידה על פגמים מקצועיים, אי-דיוקים, תשובות שאינן מתיישבות עם השכל הישר ואף אי-מענה ברובד המקצועי הפשוט לשאלות שהופנו אליה במהלך חקירתה, לרבות אלה אשר נשאלו ע"י ביהמ"ש עצמו. התרשמנו כי חוות הדעת מוטה, נוקטת בלשון חד-משמעית ונחרצת בסוגיה, אשר הספרות המקצועית מעידה עליה ככזו, אשר קשה ואף נדיר להכריע בה... אם לא די בכך, ד"ר פורמן ביססה את טיעוניה המקצועיים... על בסיס אבחנה שגויה לעניין מיקום החבלות... והרי ברופאה משפטית עסקינן".
בית המשפט המחוזי לא הותיר מקום לספק: ערכה של עדותה כקליפת השום, וכשהיא באה מעובד ציבור - היא כפרי באוש.
ראוי להבהיר: המבחן המקצועי האולטימטיבי של רופא משפטי הוא עדותו בבית המשפט. זהו לב-ליבו של תפקידו. לא טיפול בבני אדם ולא מחקר מדעי - אלא חוות דעת משפטיות ועדויות בבתי משפט. בית המשפט בתיק זה זרק למעשה את עדותה של פורמן לכל הרוחות. היא נכשלה כישלון מהותי במה שנראה כמבחן החשוב ביותר במקצוע שלה.
אין זה מעלה או מוריד אם פורמן היא אדם נאור, נחמד, בעל חוש הומור, איש משפחה מסור, אוהב אדם ונדבן. עיקר כשלונה המקצועי כפי שבא לידי ביטוי בתיק זה, הוא בתהליך עבודתה. רופא מקצועי המבקש לחלוק על חוות דעת אחרות, חייב להכיר היטב את כל חוות הדעת שניתנו בעניין, ללמוד לעומק את כל הספרות המקצועית המתייחסת לסוגיה השנויה במחלוקת - ומעל לכל לדייק בתצפיותיו, בדיווחיו ובציטוטיו.
כישלון שכזה - מקצועי וערכי - אינו מאפשר להותיר בעל מקצוע כזה בתפקידו במסגרת השירות הציבורי המקצועי. למה דומה הדבר? למפקד חטיבה שנכשל בניהול קרב בכל פרמטר צבאי המקובל בלחימה, ומודח בעקבות כך. גם אם יביא אלף עדים על רמת האינטליגנציה הגבוהה שלו, על כישוריו המופלגים באמנות ובמדע, ועוד כהנה וכהנה מידות טובות - הרי שבמבחן האמיתי שלו כמפקד צבאי הוא נכשל. לא רק שאינו ראוי להמשיך בתפקידו כמפקד חטיבה - אלא השארתו בתפקידו היא משגה וליקוי חמור. על כן הכוונה להדיח את פורמן מהשירות הציבורי אינה בלתי סבירה, אינה מופרכת ואינה בלתי מבוססת. נהפוך הוא: השארתה בתפקיד היא חוסר אחריות והפרת אמון הציבור.
אינני פוסל ושולל דברים שטענה פורמן בעניינים אחרים. ייתכן שיש מקום לבודקם, אם בדרך של חשיפה עיתונאית או גם על-ידי גורם בלתי תלוי כמו
מבקר המדינה. בדיקה ובירור היכולים להיעשות גם כאשר פורמן אינה ממלאת תפקיד רפואי משפטי ציבורי.