לאחרונה פורסם פסק דין של בית המשפט העליון בעניין חובת הגילוי של רופא לחולה שבטיפולו. בשולי חוות דעתם הקדישו השופטים דברים לעניין ייעוץ רפואי שניתן על-ידי רב. במקרה הנדון ההורים החליטו להמשיך בהריון, שהיה בסיכון ללידה מוקדמת ולנכות נוירולוגית קשה, בהסתמכם על עצת הרב, ובניגוד להמלצת הגינקולוג לבצע הפלה. למרבה הצער הסיכון התממש.

בעבר הלא-רחוק זכה הרופא לאמון בלתי מסויג, וכל אשר הורה התקבל בציבור החולים כתורה מסיני בבחינת "כזה ראה וקדש". ואולם בדור האחרון חל כרסום הולך וגובר במעמד הרופא ונוצר משבר ביחסי רופא-חולה.על-רקע זה גדל והתעצם מספרם של החולים הפונים ל"ייעוץ רבני רפואי", כשהגבול שבין אמונה או להבדיל "סיפור צדיקים" ורפואה מיטשטש. היועצים הרבניים הרפואיים, המפרסמים עצמם במיגוון גדול של אתרי אינטרנט - כשחלקם נראים בתמונה מעיינים בהדמיה של המוח המוקרנת על מסך מחשב - מציעים הכוונה לרופאים מומחים היותר-מקצועיים בתחום הרלוונטי.

ואולם, אליה וקוץ בה. אותם יועצים לעיתים קרובות גם עוסקים לא רק בהכוונה, אלא בייעוץ רפואי ממש, ואף מורים על אופציה טיפולית מסוימת שלא תמיד עולה בקנה אחד עם זו של הרופא המטפל. למען הסר ספק נדגיש, כי הרבנים היועצים לא למדו בבי"ס לרפואה ולא הוסמכו כרופאים כדין, ולמרות זאת מדגישים באחד האתרים, כי הרב "נחשב לבר סמכא מקצועי בתחום הרפואי וגדולי הרופאים בארץ ובעולם סומכים על אבחנותיו הרפואיות".


הכרעות של דקות


דא עקא, שהבעיה האמיתית קיימת במצב חרום רפואי, בו קיימת "שעת הזהב" המעניקה לחולה חלון הזדמנויות קצר, לעיתים דקות ספורות, לצורך ביצוע הפרוצדורה מצילת החיים. טול מקרה שכיח בחדר לידה כשהרופא המומחה, בשל מצוקת עובד וחשש לחייו, מורה על סיום ההריון בניתוח קיסרי, או באבחנה של שבץ לב או התקף מוח חריף, ודורש הסכמה לצנתור לפתיחת העורק החסום.

אם המטופל מחליט שלא לקבל את הטיפול בטרם שיקבל אור ירוק מהרב, הרופא מנוע מלפעול שמא יעבור על החוק ויואשם בתקיפה על-פי הדין הפלילי ודיני הנזיקין. בנסיבות, רופא אחד יפעל על-פי צו מצפונו ויחלץ את העובר השרוי במצוקה בניתוח קיסרי, ורופא שני יפעל לפי חוק המדינה בגלותו "אדישות" לגורל החולה או העובר שתוך דקות ספורות יהיה יילוד.

הרב שלמה דיכובסקי, מי שהיה אב ביה"ד הגדול בירושלים, במאמרו "תשובותיו של רב לרופא" ("תחומין" י"ז), זועק זעקה גדולה ומרה, שאין בעיני חשובה הימנה, שכן הייתי עד לה כרופא עוד בשנות ה-70 וה-80:

"כאן המקום להביא ערעורם של רופאים יראי שמים, ותלמידי חכמים על הנהוג שפשט לאחרונה לפנות לרב או למקובל, גם כאשר קיימת סכנה מיידית ופיקוח נפש מוחשי. קורה לא אחת שכתוצאה מן ההמתנה החולה הולך לעולמו. מאז חלפה תקופת הנביאים נותרה רק המצווה לשאול ברופאים. לא מצאתי שמצות 'עשה לך רב' דוחה פיקוח נפש. יש מקום לפניות כאלו כשמדובר בהכרעה הלכתית. כמובן, יש צורך בבקשת ברכה, אבל אין בכך הצדקה לדחות טיפול לרפואי דחוף, אפילו לזמן קצר".

השולחן-ערוך (יורה דעה של"ו) פוסק, כי אם ריפא ללא רשות בית דין והזיק, חייב בתשלומים. ואם ריפא ברשות והזיק, פטור בדיני אדם, וחייב בדיני שמים. ודוק, שאם ריפא ברשות, היינו שכוונת המחבר כשהוא בעל רישיון, ושקיבל הסמכה מהמדינה לעסוק ברפואה. כל אותם אנשים שאינם בעלי רישיון לעסוק ברפואה ועוסקים בייעוץ רפואי שוטף, כגון אלו בדיקות חודרניות או אחרות לבצע או האם לעבור ניתוח או להימנע מניתוח וכדומה - ראוי שיבדקו עצמם היטב, האם אינם חלילה עובדים על דברי המחבר האוסר בפירוש לעסוק ברפואה ללא הסמכה. כמשפטן הייתי מייעץ להם להפנות את החולה לרופא בקי מוסמך שראוי בעיניהם, וכפי שהם גם נוהגים לעשות. חמור הדבר במיוחד כשמדובר במצבים של פיקוח נפש.


דברי הרב ודברי הרופא


בפסק הדין שהוזכר לעיל כותב השופט יצחק עמית: "דברי הרב ודברי הרופא, דברי מי שומעין? כאשר בעניינים מובהקים שברפואה עסקינן, דומה כי מדובר בשאלה רטורית. שופט אינו מתיימר להיות מהנדס או רופא, וכאשר שופט דן בשאלות שבהנדסה או ברפואה הוא נסמך בעניינים אלה על חוות דעת מומחים. ובכלל, בענייני מקצוע יש לפנות אל מי שעוסק בתחום הרלוונטי.

"הדבר היה ידוע כבר לחכמינו, שהזהירו 'כל שאינו יודעבטיב גיטין וקידושין, לא יהיה לו עסק עימהם'... עמד על כך בית המשפט זה בעניין אחר בהזהירו, בפרפרזה על דברי חז"ל, כי כל מי שאינו בקי בטיב דיני צוואות, לא יהא לו עסק עימהן. גם רב גדול בתורה ובהלכה ככל שיהיה, אינו רופא ואינו מהנדס. מי שפונה לרב על-מנת לקבל עצה-הנחיה-המלצה בעניינים מובהקים של מקצוע, כמו הנדסה או רפואה, צריך לדעת כי דברי הרב אינם במישור המקצועי הטהור, והם מערבים שיקולים שבאמונה ובהלכה".

השופט נעם סולברג התייחס גם הוא לסוגיה זו: "בשולי פסק דינו שאל חברי 'דברי הרב ודברי הרופא דברי מי שומעין' והשיב נכוחה... באופן כללי מן הראוי לזכור ולהזכיר את דברי אבטליון במסכת אבות: 'חכמים היזהרו בדבריכם' וממילא גם - רבנים בעצותיכם".

האם יש מקום לתביעת נזיקין נגד הרב היועץ הרפואי אם נגרם נזק? השפט עמית השיב בשלילה. "מי שנשמע לעצת רב בעניין שברפואה, כפי שעשו ההורים במקרה דנן, אמור לדעת ולהבין כי האחריות נעצרת אצלו, ולא אצל הרב, שהרי הרב אינו רופא ומימלא שיקוליו אינם רפואיים גרידא".


בכל הכבוד, לנו נראה, כי הדברים יפים למקרה הספציפי שתואר בפסק הדין המדובר. ברם, ניתן בהחלט לתאר מקרה של רב המתהדר בידע רפואי ומעניק ייעוץ רפואי טהור, הרי ששם עצמו כמומחה ללא הכשרה כדין, ויש לראותו כמזיק, ובמקרה המתאים אם נגרם נזק - לחייבו בפיצוי.