שינוי השיטה בקבלת תלונות של נשים

לפני כשנה וחצי שודרה בתוכנית "מבט שני" כתבה אודות השיטות שבהן נוקטות נשים במהלך מאבקי הגירושין עם בעליהן. בכתבה הוצגו שלושה גברים אשר טענו כי גרושותיהן נקטו בשיטות שונות (החל מצו הרחקה ועד תלונות על אלימות מינית).

תיאורה של האלימות המינית

כאשר מדובר על אלימות מינית הכוונה היא לתקיפות של גברים על נשים (בין אם הם מכירים אותן, ובין אם לאו). כלומר: האישה מגישה תלונה, הגבר נעצר, לעיתים אף מקבל צו הרחקה, ולרוב השוטרים לא בודקים לעומק הטם התלונה מוצדקת, אם לאו. נכון להיום, לא ידוע על מקרה שבו אישה תקפה מינית גבר. אך ישנן נשים המנצלות לרעה את החוק להטרדה מינית.

המצב כיום בישראל מבחינת העלייה בתלונות של נשים

בשנים האחרונות חלה עלייה תלולה בתלונות שווא של נשים כנגד הבעל או הבוס. חשוב לציין כי במצב זה נטל ההוכחה על האישה הוא אפסי, בעוד הגבר צריך להוכיח את מידת חומרת הנזק.

דוגמאות לשינוי השיטה של רשויות אכיפת החוק

לאחרונה דווח על שני מקרים בהן האשים בית המשפט שתי נשים בסעיף הגשת תלונות שווא כנגד גברים. במקרה הראשון התלוננה אישה נגד בעלה בטענה שהלה תקף אותה. הבעל נעצר ונחקר במשטרה, אך למזלו הותקנה בבית מצלמה אשר תיעדה כי לא היו דברים מעולם.
במקרה השני האשימה עובדת את הבוס שלה בהטרדה מינית. גם תלונה זו נזרקה לפח האשפה.

הנטייה הן של המשטרה, והן של בית המשפט, היא לקבל את התלונות של הנשים כמו שהן, וזאת על-מנת לעודד אותן להתלונן כנגד אלימות מינית מכל סוג שהוא. אך כתוצאה מהליך זה פוגעות רשויות-החוק במין הגברי אשר עדיין מוגדר כמין החזק.

ובכן, נסתם הגולל על עיקרון השוויון.

לכן, על רשויות החוק מוטלת החובה לבדוק כל תלונה לעומק, ורק כאשר יש ראיות מוצקות אז לעצור את האנשים.