הכותרת שהתפרסמה לפני מספר ימים בהארץ היא "החטא הנורא של
ציפי לבני" המאמר
מבקר בציניות את ציפי לבני על התכחשותה להאשמות חסרות יסוד לכאורה של
נפתלי בנט על כי היא, ציפי לבני, תמכה לכאורה בירידה מן הגולן.
בין אם נפתלי בנט צדק או לא ובין אם ציפי לבני צודקת, דרוקר מנסה לסתור את התזה האומרת שנסיגה מהגולן הייתה מביאה את דאעש לחוף הכינרת ומשם הדרך לקיבוצים, למושבים ואפילו לחיפה ת"א וירושלים, אוטוסטראדה, כביש 6, נתיבי איילון, כביש 1 דיירקט. ומה טוען דרוקר "נגיד שלא. נניח שישראל הייתה מפנה את רמת הגולן במסגרת הסכם שלום, וכמה שנים לאחר מכן סוריה הייתה מתפרקת והיה מגיע לאזור הרמה ארגון מוסלמי רצחני ומתחיל לעשות פיגועים בגליל. תוך כמה זמן בדיוק צה"ל היה שב וכובש את רמת הגולן? אף מדינה בעולם המערבי לא הייתה מתנגדת לכך. נכון, בדרך היינו משלמים מחיר כבד וכואב של פינוי ההתיישבות בגולן, אבל זה לא שווה את הדם שהיינו, כנראה, חוסכים בלבנון בכל השנים הללו?"
ודרוקר שמקרין אמינות, נראה ראש גדול, מדבר וכותב באורח רהוט וברור, מוכיח לנו במילים אלה את החלילות (מלשון חלול) של כישורי ראיית המציאות שלו, את אפסות שיקול הדעת שלו. רק לפני כמה חודשים נחתו על ישראל אלפים רבים של טילים, כל המדינה שהתה במקלטים, תושבי הדרום פינו רבים מהיישובים, מנהרות נפערו ומתוכם הגיחו חיות טרף על-מנת לחסל ילדים ואזרחים, צה"ל הצבא החזק ביותר במזרח התיכון עמד מנגד, הגן בתבונה ובשקידה ככל הניתן על חיי האזרחים, כוחותיו שבשטח לפחות מרמת מפקדי החטיבות ומטה פעלו על-פי הפקודות שקיבלו, באומץ לב, בנחישות, תוך הקרבה עצמית כמיטב המסורת של ישראל והעם היהודי.
הכול נעשה בשולי הגבול ובטווחים קצרים מהגבול כאשר על חלופת כיבוש עזה, אמר
רביב דרוקר עצמו (
בבלוג שלו) ".....בתוך עזה נמצאים כוחות אדירים של צה״ל, כוחות שאמורים לכבוש את עזה בשבוע - שבוע וחצי (לא הערכה שלי). במקום זאת, הם יושבים כבר 12 יום ברצועה של קילומטר או שניים מהגבול. הצבא במבצע הזה לא ממש מביא רעיונות יצירתיים לדרג המדיני, ככל שאני שומע לפחות. כשביקשו ממנו להציג מבצע גדול, הוא הציג משהו שדי ברור שהוא לא מעשי בעליל. לא במשך הזמן הנדרש, לא בכמות הכוחות הנדרשים....... "
ממה שקוראים ניתן להבין שפיקוד הצבא, הציג בפני הממשלה, תמונה אפוקליפטית של משמעות הכיבוש של עזה, והממשלה החליטה על החלופה שבוצעה בפועל אשר עשתה שכל במחצית הראשונה של 50 היום, אך כל יום לאחר מכן הביא נזק לדורות. בהעדר נחישות של מדינת ישראל, אשר נבעה להערכתי מרכרוכיות הפיקוד העליון של צה"ל, נחישות שלו הייתה, הייתה מובילה למתקפת נגד מקיפה, תוך העברת הלחימה כולה לקרקע האויב, כמיטב המסורת הקרבית של צה"ל, התחפר הפיקוד הצבאי הבכיר בקרקע תוך שהוא מאבד בפועל את הקשר עם אותה מסורת מפוארת. ואמנם יתחלף הרמטכ"ל עוד מעט קט, אך לא קורה לטעמי כל שינוי, לפחות לא לטובה, מה שהיה הוא מה שיהיה.
דרוקר וחבריו השמאלנים לעיתונות, מרוממים את קציני הצבא המתאימים לדעותיהם, כאשר מגיע רמטכ"ל מחוץ לקופסא, אשר רק בפיקוד אחד כמוהו אפשר מחד לצאת למלחמה ולנצח בה, ומאידך אפשר לעשות שלום תוך לקיחת סיכונים, הם מסכלים את המינוי שלו, ואחרי כן מברברים ברבורי סרק על כיבוש מחדש של רמת הגולן במקרה שהנשיא הסורי החביב וארגון דאעש אינעל אביו, לא כל כך יקשיבו לתובנות הריקות של רביב יבשרו את בוא האביב - יחצו את הגבול החדש, ויגיעו אוטוסטראדה לחיפה ותל אביב.
דרוקר הי חוקר במצ"ח, זה בערך כמו השירות של
יאיר לפיד ב
עיתון במחנה, מה מבין רביב דרוקר בכיבוש רמת הגולן? איך הוא מרהיב עוז לדבר בכלל על צורך אפשרי לכבוש את רמת הגולן בתנועה מלמטה למעלה, בכיבוש של יעד סופר סופר מבוצר וחפור, בתנועה ממערב למזרח, כלומר עם שמש בעיניים, כאשר במקביל נחילים של מחבלים זורמים אוטוסטראדה מכיוון הגבול לכיוון האוכלוסייה האזרחית מתקני העורף של צבא, בסיסי חיל-האוויר, וטילים מאוד מדויקים של טונה חנ"מ נוחתים בכל פינה במדינת ישראל? מאיפה הוא מביא את השטויות האלה?
מה חבל שלחבורת קשקשנים השמאלנים של העיתונות יש השפעה כה רבה על דעת הקהל בישראל, מה חבל שרבים כל כך הולכים שולל אחרי אמירות ריקות, מזיקות והרות אסון.