באפגניסטן נמשך הכאוס

לאחרונה שאל פרדריק הוף, מי שהיה אחד מאנשי הקשר הבכירים של ממשל אובמה בסוריה, אם לממשל יש אסטרטגיה ברורה בסוריה. הוף, שמאז שעזב את הממשלה הפך למבקר חריף של מדיניותה בנושא הסורי, הציב את השאלה לאחר ששמע את הנחתו של עיתונאי בכנס שנערך בלבנון כי ארצות-הברית מנהלת אסטרטגיה קרה ומכוונת של ישיבה על הגדר, בעוד שסוכנים אירניים וגי'האדיסטים סוניים נלחמים אלה באלה.

ההפרדה שעשתה בריטניה המנדטורית ב-1921 בין הגדה המזרחית של נהר הירדן לבין השטח המשתרע בין הנהר והים התיכון לא ביטל את הזיקות השונות, הממשיכות ללבוש ולפשוט צורה על-פי ההתפתחויות הפוליטיות. בזיקה הירדנית-פלשתינית ניתן לאבחן במנעד עצום בין סיפוח ירדני ב-1950 של הגדה המערבית, שנותרה אחרי המלחמה ב-1948 תחת שליטת הלגיון, לבין הינתקות מוחלטת ב-1988. אולם עניינה של ירדן בנעשה בצידו המערבי של נהר הירדן לא פסק ובמיוחד, בכל הקשור לירושלים. המציאות הדמוגרפית לפיה יותר ממחצית אזרחיה של ירדן הם ממוצא פלשתיני, היא כשלעצמה יוצרת את הצורך במעורבות ירדנית אבל נושא ירושלים מעניק לממלכה ההאשמית את המעמד המיוחד בעולם הערבי אם כי לא בעוצמה שיש לערב הסעודית מכוח היותן של מכה והכעבה תחת שליטתה.

עם תחילת הטלטלה האזורית זכה האיסלאם הפוליטי להישגים לא מבוטלים. אולם מאז, התנועות המוסלמיות הסוניות בעולם הערבי, שאימצו לעצמן צביון פוליטי – אם זו תנועת "האחים המוסלמים" שהיא הוותיקה שבהן או תנועות חדשות יותר – מצויות במגננה.

מאז פרוץ מלחמת האזרחים העקובה מדם בסוריה, הפכה הסביבה הפוליטית והביטחונית של חיזבאללה למורכבת יותר. למרות שחיזבאללה נותר הארגון הצבאי החזק ביותר בלבנון, מעורבותו של הארגון הלבנוני-שיעי באופן עמוק במלחמת אזרחים ממושכת ועתירת השלכות אזוריות גורמת לערעור הדרגתי במעמדו בתוך לבנון ופוגעת בחופש הפעולה ויכולתו להקרין עוצמה כלפי יריביו.