השופטים אינם סרים ימין ושמאל

ואם נגענו בהפטרה של השבת החולפת, לא למותר להזכיר גם את אחד הציוויים בפרשת השבוע – פרשת שופטים: "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל". כפרפרזה על הציווי הזה, המופנה אל הציבור כולו, אף אנו השופטים רואים עצמנו מחויבים לא פחות שלא לסור ימין ושמאל מ"דבר המשפט", וזוהי למעשה תמצית עיקרון העצמאות ואי-התלות השיפוטית העומד ביסוד המשטר הדמוקרטי שלנו. ברשות השופטת אין שופטים "של ימין" ואין שופטים "של שמאל"; אין שופטים "מטעם" ואין שופטים "שלנו". יש נבחרת מצוינת של שופטות ושופטים מקצועיים ומסורים, אשר פוסקים בכל מקרה על-פי נסיבותיו, ללא מורא וללא משוא פנים, ובהתאם לעקרונות היסוד של משפטנו ובראשם שלטון החוק וזכויות האדם.

העקרונות הללו עשויים אומנם להוביל לעיתים לתוצאה שיש לה השלכות פוליטיות, שאינן לרוחה של קבוצה פוליטית כזו או אחרת, אך ההכרעה השיפוטית עצמה מבוססת על הדין ועליו בלבד. והא ראיה: פסקי הדין שניתנים בבית המשפט העליון "זוכים" לא אחת לקיתונות של ביקורת מכל קצות הקשת הפוליטית – כך מימין ולא פחות מכך גם משמאל. בעיני, אין הוכחה טובה מזו לכך שבית המשפט היה ונותר עצמאי וא-פוליטי, ולכך שהחלטותיו ניתנות לגופו של עניין ועל-פי העקרונות שמנחים את שיטת המשפט הישראלית מאז קום המדינה ועד היום.

כאמור, אבקש למקד את דבריי היום בסוגיות אחדות הנוגעות להיבטים מערכתיים של העשייה השיפוטית ומתוך שלל הסוגיות הללו בחרתי שלוש: האחת נוגעת למאמצים הנעשים לשם התייעלות פנים-מערכתית; השנייה עוסקת בהרחבת מנעד המענים המשפטיים שאנו מספקים לציבור הישראלי במיגור הפשיעה החוזרת; והשלישית עניינה בקשרים ובגשרים שאנו בונים במישור הבינלאומי עם שופטים ובתי משפט ברחבי העולם.

אפתח בהתייעלות הפנים-מערכתית. בחודש יולי השנה פרסמנו דוח שנתי על פעילות הרשות השופטת בשנת 2021, ומפורטים בו נתונים שונים על אודות פעילותם של בתי המשפט ובתי הדין בערכאות השונות בשנה זו. הדוח פורסם כחלק ממגמת השקיפות שאותה אנו מקדמים כל העת במגוון של דרכים.

דוח הפעילות לשנת 2021 משקף שיפור מרשים במדד קצב סגירת התיקים, שהינו הגבוה ביותר מזה שמונה שנים, והוא עומד על 103.4%. כך, בשנת 2021 נפתחו כ-840,000 תיקים במערכת בתי המשפט ונסגרו קרוב ל-870,000. כלומר, בשנת 2021 טופלו ונסגרו יותר תיקים מאשר נפתחו. זהו נתון חשוב המעיד על צמצום מלאי התיקים המצטבר בערכאות השונות.

מלאי מצטבר זה עמד בסוף שנת 2021 על כ-450,000 תיקים בכלל המערכת, אך בהינתן העובדה כי מדי שנה נפתחים למעלה מ-850,000 תיקים חדשים, וכן בהינתן העובדה כי במערכת מכהנים כ-880 שופטים ורשמים, משמעות הדבר היא כי כל שופטת ורשם במערכת מקבלים לטיפולם מדי שנה בשנה קרוב ל-1,000 תיקים חדשים, וזאת בנוסף לתיקים משנים קודמות שהטיפול בהם טרם הסתיים. זהו נתון שאין לו אח ורע במדינות העולם מבחינת עומס העבודה המוטל על שופטי ישראל.

לכך מצטרפים אתגרים משמעותיים שעמדו לפתחה של המערכת בשנים האחרונות. בהקשר זה ניתן למנות את האילוצים שנוצרו כתוצאה ממגפת הקורונה, ואת העיכובים באישור תקציב המדינה בשל מערכות בחירות חוזרות ונשנות. עוד יש לזכור כי בשל מערכות הבחירות הללו, לא התכנסה הוועדה לבחירת שופטים - והרשות השופטת נאלצה לפעול לאורך תקופות לא מבוטלות בשנים האחרונות, בחסר של כ-10% ממצבת השופטים והרשמים שלה.

לפיכך השיפור המתמיד שאנו עדים לו במדד קצב הטיפול בתיקים, כמשתקף מן הדוח השנתי לשנת 2021, ראוי להערכה מיוחדת. הוא לא היה מתאפשר אלמלא עבודתם המסורה והמקצועית של כל השופטים והרשמים במערכת, וכן של עובדות ועובדי הרשות השופטת המסייעים בידם. בהקשר זה ראוי להזכיר כי חטיבת המזכירויות שלנו היא אחת משלוש היחידות שקיבלו את הדירוג הגבוה ביותר בדוח מדידת איכות השירות הממשלתי לציבור לשנת 2021. כמו-כן זכתה החטיבה באות מטעם מערך הדיגיטל הלאומי על הצטיינות בהענקת שירותים איכותיים ושיפור השירות.

כידוע לכם, אנו השופטים פוגשים מדי יום ביומו באולמות בתי המשפט ברחבי הארץ – ממַסְעַדֵה וקרית שמונה בצפון ועד אילת בדרום – מתדיינים בהליכים אזרחיים, בסכסוכי משפחה, בעתירות מנהליות ובהליכים פליליים. אנו מתוודעים מקרוב ובאופן בלתי-אמצעי למצוקות, לעוולות ולקשיים שהם מביאים בפנינו, ואנו נדרשים ליתן להם מענים וסעדים על-פי הדין. למעשה, הרשות השופטת והשופטים המכהנים בה מקיימים מדי יום קשר בלתי-אמצעי, רציף וקרוב עם האזרח ועם מצוקותיו. על כן, אני רואה לעצמי חובה להביע מעל במה זו הוקרה והערכה רבה לכל העושים במלאכה ברשות השופטת, הפועלים תחת עומס רב מתוך תחושת שליחות והתגייסות לשירות הציבור.

עם זאת, עלינו להמשיך, כמובן, כל העת לעשות לתיקון הטעון תיקון, לשקוד על שיפור השירות לציבור ועל ייעול ההליך המשפטי – ואנו עושים כן בהתמדה, ובין היתר, על דרך של הסתייעות בחדשנות טכנולוגית והטמעת אמצעים דיגיטליים במערכת, בהובלתו ברוכת-החזון של מנהל בתי המשפט היוצא, השופט ד"ר יגאל מרזל – אשר זו ההזדמנות להודות לו על תרומה משמעותית וחשובה מאין כמוה לניהול מערכת בתי המשפט ב-4.5 השנים האחרונות.

הסוגיה השנייה מבין השלוש אשר יש לי הזכות לדבר עליה היום, נוגעת לפרויקט שהוא, בעיני, אחד החשובים והמשמעותיים ביותר שאנו מקדמים ברשות השופטת – וכוונתי לפרויקט המבורך של בתי המשפט הקהילתיים. זהו פרויקט שהחל כ"פיילוט" בשיתוף עם ארגון הג'וינט-אשלים והוא פועל בשנים האחרונות במספר בתי משפט ברחבי הארץ. מדובר בפיתוח ייחודי ופורץ-דרך בתחום המשפט הפלילי של "בית משפט פותר בעיות", שמטרתו לתת פתרון הוליסטי ומקיף לקשיים ולבעיות-רקע של מי שכשלו בביצוע עבירות. זאת, מתוך שאיפה להוציאם מ"מעגל" הפשיעה החוזרת, לסייע להם להשתלב מחדש בקהילה, ולתרום בכך למשתתפים עצמם ולחברה הישראלית כולה. ההליך בבית המשפט הקהילתי מתאפיין בשיתוף פעולה בין כלל הגורמים המעורבים בו: הנאשמים-המשתתפים, גורמי התביעה והסניגוריה, שירות המבחן, גורמי רווחה בקהילה, וכמובן בית המשפט שבו מתקיים ההליך.

בשלב ה"פיילוט" שארך שנים אחדות והתרחב לכל מחוזות השיפוט, הגיע הפרויקט להישגים מרשימים ביותר – וכיום אנו אנשי בשורה משום שבסיועו הנמרץ של שר המשפטים, מר גדעון סער, אושר בכנסת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 92 – הוראת שעה) – אשר מעגן סטטוטורית בפרק ו'1 לחוק את הקמת בתי המשפט הקהילתיים. בכך, יוצאים בתי המשפט הללו מגדר ה"פיילוט" שהתנהל על-פי החלטת ממשלה, והם משתלבים עתה במערכת בתי המשפט כחלק אינטגרלי ממנה.

בעקבות חקיקת החוק יוקמו כבר בשנת המשפט הקרובה שני בתי משפט קהילתיים חדשים, בעכו ובכפר סבא, ותורחב פעילותו של בית המשפט הקהילתי בירושלים; ובהמשך, כך תקוותי, יוקמו בתי משפט קהילתיים רבים נוספים בכל רחבי הארץ.

הסוגיה השלישית והאחרונה שעליה אבקש לעמוד היום, נוגעת לזירה הבינלאומית. השנה נבחרה מדינת ישראל, לראשונה בתולדותיה, לארח את הכנס השנתי של ארגון השופטים הבינלאומי, ה-IAJ – שהוא ארגון מקצועי א-פוליטי המאגד שופטות ושופטים מעשרות מדינות ופועל לשמירה על שלטון החוק, על העצמאות השיפוטית ועל זכויות האדם. בכנס שייערך בתל אביב בעוד כשבועיים, נארח כ-370 שופטות ושופטים מ-72 מדינות לשיח עמיתים מקצועי ולדיון שיעסוק, בין היתר, במהות תפקידם של בתי משפט בחברה דמוקרטית. בעיניי, קיומו של כנס בינלאומי בהיקף כזה בישראל מהווה תעודת כבוד והוקרה לרשות השופטת שלנו, ויש בו משום תרומה למעמדה של ישראל בעולם.

כפי שציינתי בראשית הדברים, בחרתי למקד את דברי היום ברוח הנחמה של ההפטרה מן השבת שעברה - "משמיע שלום מבשר טוב". שלוש הסוגיות שעליהן עמדתי – ההתייעלות המערכתית, בתי המשפט הקהילתיים וכנס השופטים הבינלאומי - מדגימות על קצה המזלג את פועלה המתמשך של הרשות השופטת למען הציבור בישראל.

אך הרשות השופטת אינה פועלת בחלל ריק, ולא על אי-בודד. פועלה כרוך ושלוב בקשר בל-יינתק עם פועלה של לשכת עורכי הדין ושלכם, עורכות ועורכי הדין החברים בה. על-מנת שאנו השופטים נוכל לממש את שליחותנו כמשרתי ציבור, ועל-מנת שאתם כעורכי דין תוכלו לתת לציבור הלקוחות שלכם את השירות המקצועי שעליו אתם אמונים – אנו נדרשים כולנו לשיתוף פעולה. קיום החובה שהטיל עליכם המחוקק "[ל]עזור לבית המשפט לעשות משפט", תוך שמירה על כבוד המקצוע ועל כללי האתיקה – הוא תנאי הכרחי לקיום הליכים משפטיים יעילים והוגנים, והוא תנאי הכרחי לפעולתה התקינה של הרשות השופטת על כל ערכאותיה בשירות הציבור.

לצערי הרב, אנו עדים לאחרונה בכל הערכאות להתרבות מקרים שבהם מרשים לעצמם עורכי דין ובעלי דין להתבטא בעל-פה ובכתב באופן מתלהם ובלתי-מכבד, הן כלפי הצד שכנגד והן כלפי בית המשפט. לעתים מגיעים הדברים לידי כך שאנו השופטים מורים על מחיקת קטעים מכתבי טענות שנוסחו בלשון בוטה, לגופם של שופטים במקום לגופו של עניין, וכן אנו נאלצים לא פעם להעיר במהלך הדיונים על התבטאויות משתלחות שאינן במקומן.

תרבות הדיון היא, בעיני, אחד מעמודי התמך המחזיקים אותנו כחברה. אחד המבחנים העיקריים ליציבותו של עמוד התמך הזה הוא יכולתנו לקיים דיון משפטי תוך שמירה על אווירה עניינית ומכבדת, למרות המחלוקות העולות בו. אני מפצירה בכם, עורכות ועורכי הדין: אנא הקפידו על לשון ראויה ומכובדת, כי כבוד בית המשפט וכבודו של הצד שכנגד הוא גם כבודכם-שלכם וכבוד המקצוע.

בנימה זו אני מבקשת לסיים ולומר כי על-מנת שנוכל כחברה "לבשר טוב", עלינו קודם כל "להשמיע שלום" בינינו, ולחזק את ה"יחד" על-אף השוני והמחלוקות. אני מאחלת לכולנו שנת משפט מוצלחת ופורייה.