|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
שיחות בין בני נוער ישראלים-יהודים ופלשתינים בערוצי צ'ט סמויים במהלך מפגשים בסביבת תלת-ממד ווירטואלית ● ערוצים אלו יכולים לשמש אמצעי לבסס קשר והיכרות בין חברי קבוצות בקונפליקט
|
מטרת המחקר היא לבחון כיצד ערוצי צ'ט סמויים יכולים לקרב בין קבוצות בקונפליקט במהלך מפגשים בסביבת תלת-ממד ווירטואלית. ערוצי צ'ט סמויים הם ערוצים שהכתוב בהם נראה רק לשולח המסר ולמקבל המסר, ולא לכלל המשתתפים בזירה הווירטואלית. יתרה מכך, המשתתפים בזירה הווירטואלית אינם יכולים לדעת, כי שני משתתפים משוחחים ביניהם באמצעות ערוץ צ'ט סמוי כל שכן מה הם כותבים האחד לשני.
המחקר הקיף 60 בני נוער ישראלים-יהודים ופלשתינים בגילאי 15-16 אשר השתתפו בדיונים על הפוטנציאל של מדיה חדשים לגשר בין בני נוער במזרח-התיכון. המשתתפים חולקו לשש קבוצות בנות 9-11 משתתפים כל אחת, שתי קבוצות כללו משתתפים שכבר הכירו אחד את השני מפעילויות דו-קיום בעבר, וארבע קבוצות כללו משתתפים שנפגשו לראשונה בדיונים. הדיונים התקיימו בתיאטרון יווני ווירטואלי בו המשתתפים היו מיוצגים כאוואטארים. הם היו מבוססי טקסט, ונערכו באנגלית. מאחר והדיונים נערכו באנגלית, נעשה שימוש בערוצי צ'ט סמויים כדי לבקש עזרה בתרגום מבני-נוער אמריקנים ממוצא ים-תיכוני (ישראלי או ערבי) אשר הוזמנו למפגשים לצורך זאת. השימוש בערוצי צ'ט סמויים נעשה כדי למנוע מבוכה ממשתתפים בעלי שליטה מועטה בשפה האנגלית. עם זאת, המשתתפים יכלו לפנות באמצעות ערוצי הצ'ט הסמויים לכל אחד מהנוכחים בזירה הווירטואלית, ולא רק למתורגמנים.
לאחר ניתוח תעתיקי הדיונים, התברר כי המשתתפים השתמשו בערוצי הצ'ט הסמויים למטרות נוספות מעבר לבקשת עזרה בתרגום. כך משתתפים שלא נטלו חלק בפעילויות דו-קיום השתמשו בערוצים אלה כדי ללמוד להכיר את חברי קבוצת ה"אחר", במיוחד בשלב הראשון של הדיונים. לעומת זאת, אותם משתתפים השתמשו בערוצי צ'ט גלויים לעיני כל הנוכחים בזירה הווירטואלית כדי ללמוד להכיר את חברי קבוצת הפנים. ככל שהדיונים התקדמו עברו בהדרגה משתתפים שלא נטלו חלק בפעילויות דו-קיום מערוצי צ'ט סמויים לערוצי צ'ט גלויים כדי ללמוד להכיר את חברי קבוצת ה"אחר".
ההתקרבות בין המשתתפים הישראלים-יהודים והפלשתינים שנפגשו לראשונה בתיאטרון היווני הווירטואלי נתמכת גם בממצאים נוספים כמו דיווחים מילוליים על המפגשים, מרחק בין אוואטארים וסדר ישיבה בתיאטרון עם תחילת הדיונים ולאחר ההפסקה שנערכה באמצע הדיונים.
המחקר מצביע כי ערוצי צ'ט סמויים יכולים לשמש אמצעי לבסס קשר והיכרות בין חברי קבוצות בקונפליקט, במיוחד בשלבים הראשוניים של המפגש הבין-קבוצתי כשרמות החרדה והעצבנות מעצם המפגש הטעון גבוהות.
|
|
אוניברסיטת בר-אילן, החוג המשולב למדעי החברה והתוכנית ללימודי ניהול וישוב סכסוכים ומשא-ומתן;
תקציר - הוכן עבור הכנס מחיצות, הפרדה, אינטגרציה: גורמים והשלכות, של הפרויקט לחקר דת, תרבות ושלום (12.01.09).
|
|
| תאריך:
|
16/02/2009
|
|
|
עודכן:
|
16/02/2009
|
|
ד"ר רונית קמפף
|
|
|
האם היכולת לתקשר ולזהות את העמיתים לתהליך התקשורתי מובילים תמיד ליצירת אמון? או שמא יכולות אלו עשויות לפגוע באמון? על-מנת לחקור שאלות אלו השתמשתי בניסוי מעבדה פשוט, בו הנבדקים משתתפים במשחקי אמון(trust games) , כאשר בחלק מהמקרים עמיתיהם למשחק היו אנונימים ואילו במקרים אחרים היו ידועים עליהם שני פרטים בלבד:מגדר ומוצא אתני.
|
|
|
|
|
ככל ששיח הרב תרבותיות הופך מרכזי במחשבה הליברלית, גיוון תרבותי נחשב אמצעי חשוב להשגת שוויון למיעוטים תרבותיים ולאומיים. בעוד השאיפה להשגת שוויון למיעוטים הנה בסיסית בכל חברה דמוקרטית-ליברלית, הדרכים להשגת שוויון זה נתונות לוויכוח. אחד הכלים, המהווה מוקד לביקורת רבה, הוא אפליה מתקנת. השאלה המועלית על-ידי הוגים ליברלים ואנשי חוק היא, האם שוויון עבור מיעוטים צריך להיות מושג על-ידי אפליה מתקנת?
|
|
|
|
|
ההרצאה תתמקד בקבוצת "אנואר - מנהיגות נשים יהודיות ערביות". היא תבחן את יחסי השיתוף והקירבה, השלובים בחשדנות ובאיבה בין נשים יהודיות וערביות. דיון זה יצביע על היבטים גלויים וסמויים של המרחק המובנה בין החברה הערבית והיהודית בישראל, העולים באופנים שונים במפגשי הקבוצה. הדיון יבליט סוגיות מגדריות הקשורות לשתי קבוצות הנשים בישראל, יעמוד על הדמיון וההבדלים הקשורים להתמודדות איתן וכן, על הפוטנציאל הגלום במפגש זה. כמו-כן, יחדד הדיון את ההשלכות החברתיות-פוליטיות של קירבה בין נשים יהודיות וערביות, עבור נשים והחברה בכלל.
|
|
|
|
|
הרצאה זו מתבססת על מחקר קודם של הכותבים, המעריך את ההשפעה של דיאלוג בין-דתי בין יהודים ישראלים וערבים פלשתינים, ומרחיב את המחקר על מגע יהודי-ערבי במסגרות חינוכיות ותעסוקתיות. למרות המגמות העכשוויות הסבורות כי קיים קיטוב יתר בין הקהילה היהודית והערבית בישראל, נתונים שנאספו בשנים האחרונות מראים על מגמה הפוכה בקרב המשתתפים במגע מסוג זה. סטודנטים ובעלי מקצוע שלמדו והועסקו בסביבה מעורבת הראו נטיה להתמתנות בעמדות כלפי הצד השני, ובעיקר נכון הדבר לגבי משתתפים ערבים.
|
|
|
|
|
הגישה של 'הכרה והוקרה' פותחה על יד Taylor . לפי גישה זו ניתן, באמצעות דיאלוג בין הקבוצות השונות בחברה, להכיר ולהוקיר את הזהות הייחודית של כל קבוצה ואת המשותף לקהילות הנפרדות. תיאורית המגע גורסת שאינטראקציה בין קבוצות יריבות סביב מטרה משותפת, כאשר הקבוצות במעמד שווה, תוביל לגישה חיובית יותר בין הקבוצות. דיאלוג בין קבוצות יריבות יוצר הזדמנויות להכיר את האחר, השונה. בעקבות הדיאלוג ניתן לצפות לשינוי במערכת היחסים בין הקבוצות. Taylor טבע את המושג 'הדיאלוג עם האחרים המשמעותיים'. כלומר, היחיד בחברה מעוצב על-ידי דיאלוג עם האחר. הוא אינו חייב להסכים עם האחר, להיפך, לעתים נוצר עימות או נוצרת דחייה. אך בדיאלוג, היחיד פוגש מושגים שונים ומשמעויות שונות מאלו שגדל על פיהן, באמצעות המסורת, התרבות וההיסטוריה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
איתמר לוין
ע"פ 347/88, איוון דמיאניוק נגד מדינת ישראל. השופטים מאיר שמגר, מנחם אלון, אהרן ברק, אליעזר גולדברג, יעקב מלץ. 29 ביולי 1993
|
|
|
|
|
דן מרגלית
אני מציע כי תשעה רופאות ורופאים, בהם גם פסיכולוגים, יתכנסו כצוות אנונימי לבדוק אם בכוחו של נתניהו לשאת בעול הכבד של ראשות הממשלה
|
|
|
|
|
אלי אלון
ביקרתי בימים אלה (אפריל 2024) בשני מוזאונים אלה בהפרש שעה  האמינו לי אותם תכנים ואותם צילומים פחות או יותר דומים בשני המוזאונים. שניהם עוסקים בארגון האצ"ל מאז הקמתו עד פירוקו
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
