|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
התאמת ביומסה משופרת לטיפול בשפכי בתי בד
|
הבעיה של שפכים חקלאיים ושפכי אגרו-תעשייתיים הולכת ומתרחבת ● ככל שהאוכלוסיה גדלה, הפעילות החקלאית-תעשייתיית הולכת ומתרחבת בצורה מואצת ● ההשלכות הסביבתיות קשות ביותר
|
הבעיה של שפכים חקלאיים ושפכי אגרו-תעשייתיים הולכת ומתרחבת. ככל שהאוכלוסיה גדלה, הפעילות החקלאית-תעשייתיית הולכת ומתרחבת בצורה מואצת לאספקת חומרי מזון בסיסיים, חלב, בשר, ומוצרים חקלאיים באופן כללי. לפעילות החקלאית ועיבוד המוצרים שלה השפעות סביבתיות קשות ביותר. דוגמא טובה לכך היא בעיית שפכי בתי בד באזור אגן הים התיכון אשר הולכת ומתרחבת בקצב גדול כתוצאה לגידול בייצור של שמן זית באופן מואץ מצד אחד ואי זמינות פתרון הנדסי אופטמלי לטיפול בזרם קשה זה מצד שני. לעומת זאת, בשפכים ופסולות חקלאיות טמון פוטנציאל אדיר, במיוחד כאשר השפכים מטופלים ע"י עיכול אנאירובי לייצור ביוגז (מתאן) כמקור אנרגיה חילופית בעלת פוטנציאל כלכלי.
מחקר זה התמקד בפיתוח מערכת לטיפול בשפכי בתי בד שמורכבת מקומבנציה הנדסית אשר מתבססת על טיפול פיסיקוכימי להרחקת מוצקים מרחפים, קולאידים, עודף שמנים עם מערכת טיפול ביולוגי אנאירובי בביו-ריאקטור מטיפוס ריאוקטור אנאירובי בזרימה הפוכה UASB.
הביומסה בביוראקטור עברה קיבוע במטריצה מיוחדת שכוללת מספר תוספים (על בסיס מנרלים עם כושר חילוף יוני וספיחה). תוצאות המחקר הראו הורדה של יותר מ 90% מערך צריכת החמצן הכימית (צח"כ "COD") ע"י שילוב בין מערכת פיסיקו-כימית וביולוגית אנאירובית ללא צורך בכל מיהול לזרם ההזנה, כאשר העומס האורגני הגיע לערך של כ 25 gCOD/ld.
|
|
תקציר הרצאה שניתנה בכנס השנתי החמישי של האיגוד הישראלי למים, שהתקיים ב-19 למרץ 2009 במלון כפר המכביה ברמת גן.
בסימן איכות מים, אנרגיה ומשאבי הסביבה, מדיניות ניהול, פיתוח ויזום טכנולוגיות מים
|
|
| תאריך:
|
04/03/2009
|
|
|
עודכן:
|
04/03/2009
|
|
עיסאם סבאח, נידאל מסאלחה, סובחי בשיר
|
|
התאמת ביומסה משופרת לטיפול בשפכי בתי בד
|
|
|
טכנולוגית האגנים הירוקים התפתחה לרמות של ידע תהליכי והנדסי לפיו ניתן להתייחס אל המערכת באופן דומה מאוד לטכנולוגיות האינטנסיביות הידועות (בוצה משופעלת RBC, SBR, MBBR, MBR ואחרים). הידע הנצבר מאפשר תכנון תהליכי ברור, צריכת חמצן, עומסי F/M כמו גם חישוב הייתרות והגיבויים במערכות השונות.
|
|
|
|
|
רקע: השמנה ובייחוד השמנה בטנית עמוקה , המבוטאת על ידי היקף מותניים חולני, קשורה לתחלואת לב וכלי דם. תסמונת מטבולית מהווה צבר של גורמי סיכון לתחלואת לב וכלי דם וקיומה קשור להשמנה בטנית עמוקה ועמידות לאינסולין. התסמונת מעלה את הסיכון לתחלואת לב פי 2 ולסוכרת פי 3-5 ולפיכך חשיבותה כסמן לתחלואה עתידית התבססה בשנים האחרונות. שכיחות ההשמנה וקיום התסמונת המטבולית בקרב מגדרים שונים בישראל, אשר לא ידועים כלוקים בתחלואת לב וכלי דם, לא ידועה.
|
|
|
|
|
הקריטריון המשמש אותי הוא אך ורק העלויות ובלי כל אידיאולוגיה. אפשר בקלות להוכיח שישנן שלש קבוצות של שיטות לאספקת אנרגיה העומדות במבחן הזה ורק שלוש: א. ייעול השימוש כ20% חסכון בדלק בהשקעה שתוחזר בפחות מ 5 שנים ב. ניצול פירות השמש על-ידי ניצול רוח ופסולת יחסכו כ 20% של הדלק לחשמל שהם כ6-7% מהדלק בסה"כ ג. שימוש בקרינת השמש לאספקת חום שיכול לחסוך כ30% מהדלק.
|
|
|
|
|
במסגרת ההחלטות של הנהלת חברת מכתשים למניעת פגיעה בסביבה הוחלט על הקמת מערכת לטיפול ביולוגי בשפכיה.
|
|
|
|
|
שיקול הגיוני בניהול משאבי מים בכלל ומי תהום בפרט מוביל לעיתים לתוצאה חסרת היגיון. הצורך בהשקיית המדבר, במרכז אסיה, שגרם לייבוש ימת ארל הינה דוגמה מוכחת לכך. דוגמה נוספת, התביעה של הסוכנות להגנת הסביבה (EPA) בארצות הברית לנקות אקוויפרים ל"מצב קדמוני", אשר לאחר שהתברר ככישלון המלווה בהוצאה של כ- 5,000 מיליון דולר, הוחלפה בעיקרון הפעולה של "הפחתה טבעית". כנראה שהחלטות אלו לא שוקללו על בסיס תחזית כמותית של סך התהליכים. כאשר מי תהום הם המשאב הזמין הגדול ביותר להספקת מים שפירים בכדור הארץ, קשה להבין מדוע ניהולם מתבצע לעיתים שלא על סמך החלטות מכומתות המשלבות בין סך חלופות הפעולה כנגד הדרישות. דוגמאות נוספות לשיקולים ניהוליים ללא ביסוס מדעי כמותי שיכולים להביא לתוצאות לא הגיוניות: (א) הרעיון של התבססות על מים מותפלים במקום במי תהום באיכות פגומה ; (ב) העשרת אקוויפרים באזורים עירוניים ע"י החדרה לא מבוקרת של מי גשמים באתרים בהם האזור הלא רווי יכול להיות מזוהם; (ג) השימוש בשכבות הקרקע והאקוויפר כריאקטור לטיהור קולחין מוחדרים; (ד) האמונה שהאזור הלא רווי מגן על מי התהום מזיהום בפני הקרקע; (ה) אי ההבחנה שאיכות המים בבאר אינה בהכרח מייצגת את האקוויפר מסביבה.
|
|
|
|
|
