הבדלים מגדריים בשימוש בתרופה כנגד אינסומניה

רקע:

השימוש בתרופות שלא למטרה העיקרית לשמם נוצרו נפוץ ברפואה .

ניסיון קליני במרפאה פרטית , הוכיחה כיעילה בטיפול בתרופה נוגדת דיכאון ESCITALOPRAM להפרעות שינה בנשים בתקופת הפרימנופאוזה.

מטרה:

לבדוק אם גישה זאת גם יעילה בגברים באותה קבוצת גיל הסובלים מהפרעות שינה.

זו הייתה מטרת העבודה.

שיטות:

נבדקו 60 נשים במהלך שנה , בעקבות הפרעות שינה בקבוצת הגיל 45-57. לא נכללו נשים עם הפרעות פסיכיאטריות , נשים שהיו מטופלות בתרופות פסיכיאטריות, תרופות שינה וHRT.

הערכה של הפרעות השינה נעשתה לפי CGI-I CGI-S SCALE.

כמו-כן נבדקו 20 גברים בקבוצת הגיל 40-60 במהלך שנה ,אשר תלונתם העיקרית הייתה הפרעות שינה. אותם קריטריונים נכללו גם לגבי הגברים.

תוצאות:

נשים: 41 נשים ענו על הקריטריונים , וקיבלו טיפול בEscitalporam במינון שבין 5-20 מ"ג (לרוב 5מ"ג ). שלושים ותשע נשים דיווחו על שיפור ניכר באיכות השינה ובכמות השינה בזמן קצר (עד שבוע ימים).

גברים: כל עשרים הגברים שפנו סבלו מהפרעות פסיכיאטריות (דיכאון, חרדה) וחלקם אף נטלו תרופות שינה זמן ממושך.

הטיפול בהפרעות הנפשיות בעשרה מהם היה בEscitalopram , הפרעות השינה השתפרו כחלק מהמצב הנפשי הכללי, אך המינון היה של 10-20 מ"ג, והשיפור היה ולאחר תקופה של ארבעה שבועות.

מסקנות:

Insomnia ללא קשר להפרעה נפשית, היא סימפטום אופייני לנשים בגיל המעבר.

טיפול בתרופה נוגדת דיכאון Escitalopram במינון "לא טיפולי" של 5 מ"ג עזר בתקופה קצרה.

גברים סובלים מInsomnia לרוב כחלק מהפרעה נפשית. טיפול בEscitalopram משפר את הפרעת השינה, במינון טיפולי ובזמן ארוך יותר הנדרש לטיפול בהפרעה הנפשית כולה.