בזכותו של הנשיא סטיב אדלר

לא היה מזיק לה, למערכת המשפט שלנו ליהנות מקורטוב אישיותי מרובה יותר של תרבות אדלרית. סטיב, אינו "האיש השווה מיליונים", אלא "האיש השווה למיליונים". המעסיקים והמועסקים במדינת ישראל זכו משך לא פחות מ-35 שנים ב"מנץ" איכותי, נעים-הליכות, חם ולבבי, מוכשר ומקצועי, פתוח ובעל גישה עממית, שופט ונשיא, המחובר לשטח ולאנשים החיים בו.

השקט, האכפתיות, הסבלנות והסובלנות אפיינו ומאפיינים הן את הנשיא אדלר והן את הדיונים, המרתוניים לעיתים, אל תוך הלילה, כשבדרך-כלל נוטלים בהם חלק כמה מהדמויות היותר יצריות ויותר קולניות, אשר פועלות בסביבה הציבורית הישראלית. על כס השיפוט או בראש השולחן ישב תמיד יליד ארה"ב, שחקן כדורסל מבוזבז, בוגר קורנל וקולומביה, שהספיק אף קודם למשרה השיפוטית, להתרשם ישירות מהממשל הפדראלי בארה"ב ומעריכת הדין העצמאית בישראל.

התרומה של הנשיא סטיב אדלר למשק הישראלי במדינתנו המתפתחת לא תסולא בפז. יותר מפעם אחת, במהלך דיונים משפטיים קונטרסטיים בתחומים אחרים - מסחריים, תאגידיים, מיסויים, משפחתיים או אחרים – יכול היה להתעורר הרצון, הצורך, הדחף להתקשר דווקא למומחה בדיני העבודה, שבראש בית הדין הארצי, ולבקשו להפעיל מקסמיו, ממזגו העממי, מאישיותו וממקצועיותו מלאת ההדרה האנושית והשיפוטית, כדי לסייע אפילו בנוגע למחלוקת שאינה בתחום שיפוטו המקצועי היומיומי.

אין לטעות באיש. הוא אינו רק נחמד ועדין. כשנדרשה העוצמה השיפוטית או הציבורית היא בוטאה ובמלוא מידתה - "יש אנשים הסוחרים בנשים למטרות זנות ויש חברות כוח אדם המנצלות את העובדים. אלה ואלה אינם נלהבים מקיומו של בית הדין לעבודה" (כנס הקריה האקדמית אונו, שנת 2004). אולם חשוב להדגיש, כי לא נכון לשום גורם במשק לחתור לכך, שמערכת בתי הדין לעבודה תיחשב כמתאפיינת בנטייה מסתמנת לצידו של מי מבין הצדדים - מעסיק או מועסק. אגב, בעבר נשמעו טענות פעם להתקיימותה של נטייה מערכתית כזו, ופעם לזו ההפוכה לה. לעיתים הן נשמעו לגופה של המערכת, ולעיתים לגופו של שופט או לגופו של נשיא. אסור לעודד זאת, אין לטפח זאת. אסור לחתור לכך. אמון הציבור במערכת השיפוטית צריך להישמר ויש לטפח את תקפותה ואת הרלוונטיות האמיתית שלה בתחום דיני העבודה בישראל. מערכת בתי הדין לעבודה היא גורם שיפוטי מאזן, שחשיבותו המעשית בחיי המשק היומיומית עצומה. האחריות מוטלת על המעסיקים ועל העובדים לשמור בצוותא על הרשות השופטת שלהם, של כולנו, שתהא חזקה, מקצועית, אמינה ואמונה על הציבור. נדמה לי, שבעידן הנוכחי, היעד ההתנהלותי המאוזן הזה נשמר יחסית היטב. יש לשמרו ולחזקו בדרך זו גם בעתיד. העובדה שבתקופתו של הנשיא אדלר נשמעו טענות בהקשר זה משני כיווני ציר ההעסקה במשק (אגב לא מעט מטעם משפחת לין, פעם מאוריאל ופעם מארנה), מלמדת אולי יותר מכל על האיזון התפישתי שסך-הכל נשמר לאורך שנות כהונתו של סטיב אדלר כנשיא.

אין חולק כיום על חשיבותה של מערכת בתי הדין לעבודה כמערכת שפיטה ייחודית ועצמאית. לא מעט בזכותו של הנשיא סטיב אדלר. זה כשלעצמו הישג, שהיה שווה להיות עבורו שופט ונשיא 35 שנים.

בהיבט האישי היו ויש לנו, לנשיא אדלר ולי, יחסים קרובים מיוחדים. הוועדה לבחירת שופטים וראשות לשכת עורכי הדין, מן הזוויות שלי, ליוו כמעט את כל שנות כהונתו של סטיב כנשיא בית הדין הארצי לעבודה. נדמה לי שהובלנו בראשית שנות ה-2000 תקופה חשובה של בחירת שופטים רעננים למערכת. שיתוף הפעולה של הנשיא עם יוזמות ותפישות חדשניות של חבר ועדה צעיר יחסית היה אומנם מפתיע מחד, אולם גם חשוב מאוד מאידך, והנה לי ההזדמנות הפומבית הראשונה להודות לו על כך אישית. התוצאות הברוכות של תקופה יחסית רבת תקנים זו ניכרות היום במערכת.

מה עושים לעת פרישה? ראשית - מברכים את נילי ואומרים תודה על כך ש"לא אלמן ישראל" וישנו בית דין ארצי איכותי ובתי דין אזוריים ברמה גבוהה, הן מן ההיבט הניהולי והן מן ההיבט המקצועי - שיפוטי. שנית - אומרים "לא" ועוד פעם "לא" לכל מיני הצעות שזורמות למפתן ביתך, פרט לאלה שתגענה מכיוונה של לשכת עורכי הדין. שלישית - נהנים קצת מהחיים. אולי תופתע מכך, אולם זה מותר אחרי כל-כך הרבה שנים של תרומה ציבורית.

המשק הישראלי עודנו זקוק למעורבותך בו, אדוני הנשיא, ואני משוכנע שתמצא את הדרך הראויה לסייע בידו גם אם כנשיא לשעבר וכאדם פרטי. לא נתגעגע אליך, כי בכוונתנו לדאוג שתישאר קרוב אלינו, שתישאר בינינו.

בשמה של כל קהילת עורכות הדין ועורכי הדין בישראל, וכידוע לך זו כמעט כל האוכלוסיה במדינה, תודה לך על כל מה שעשית עד כה, ברכות ואיחולים לקראת כל מה שתעשה עוד בעתיד. עלה והצלח!