|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מינויו של ליברמן לשר הביטחון מעורר אנטגוניזם, ולא רק בשמאל, אלא גם אצל בני בגין ● גידי וויץ, עם יד על הדופק של הרגש הרוחבי מבחינה פוליטית, שואל בקול רם, מן המקפצה את כל מה שאנו שואלים בשקט, מן הבריכה
|
|
גידי וייץ [צילום: מן הטלוויזיה]
|
|
|
|
|
|
ליברמן. והתעלומות הבלתי פתורות [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
מינויו של אביגדור ליברמן לשר ביטחון היכה את הציבור (ולא רק מהצד השמאלי של המפה הפוליטית) בתדהמה. אנשים זוכרים במעומעם את החקירות, אך מרוב שהחקירות נתמשכו זמן כה רב, אנשים אינם זוכרים כבר על מה ולמה. גידי וייץ, בשורה של שאלות לשר המיועד (שעוד לא הוסרו ממנו הניילונים), אביגדור ליברמן, שואל מן המקפצה את כל מה שאנו היינו רוצים לשאול, אבל רק מהבריכה. די לחכימא ברמיזה: בשאלות 1 עד 9 ששואל וויץ יש את המשהו הפסיבי האגרסיבי שבשאלה רטורית, אשר התשובה כבר מובנת מאליה ביחס אליה: כמו האם הפולניה ששואלת את הילדים אחרי ארוחת השישי, אם הם רוצים שהיא תשטוף את הכלים אבל תחטוף התקף לב תוך כדי (במקום להציע להם לשטוף את הכלים), כך גם וויץ: וויץ אינו אומר ברחל בתך הקטנה כי לאביגדור ליברמן היו חברות קש: אך מנוסח השאלות (כגון - איך מקורבי ליברמן - אשר איישו עמדות מפתח בחברות השונות, הרוויחו כל כך הרבה מלופט גשעפט), אנו מבינים כי וויץ אומר לליברמן - אחי (עם אצבע מתחת לעין) החברות שלך הן קש קש קש (על מ שקל יוסף מ"היהודים באים" - עולב עולב עולב). שאלות 10 - 11 העוסקות בקשרים עם הר שלאף, רומזות לשוחד, וגם שאלה מס' 14 ממשיכה בכיוון הזה, כאשר היא רומזת למינוי לא כשר ולא מקצועי (וכשמחברים את שאלה מס' 14 לשאלות על כספים שהוזרמו משלאף, מבינים שהא בהא תלייה, וכי הכספים של שלאף גרמו, ככל הנראה, למינוי הלא תקין). כולם היו בניו: שאלות 15-21 עוסקות במקורבים שמינה ליברמן לתפקידי מפתח, ואשר התגלו כבנים סוררים ומורים ביותר אשר היו מעורבים בעסקים מפוקפקים או מעלו בתפקידם, אולי כדי לרמוז שהמינויים הלא כשרים והלא מקצועיים מטעם ליברמן, קשורים איכשהו ל"שוחד ביזנס" מן השאלות הקודמות. שאלות 21-24 רומזות כבר לניסיונות של ליברמן להערים על שלטון החוק. כולנו מכירים את הגבר הרזה עם הזיפים מן התחנה המרכזית ששואל אותנו אם "אחי, יש לך שקל". אז מסתבר שליברמן 'שנורר' שיחות מאנשים אחרים כאילו הוא משנורר סיגריות ("אחי, יש לך שיחה לתת לי?"), ומנוסח שאלות 21-24, עולה כי מטרתו הייתה כי כמה וכמה שיחות לא תופענה בפירוט השיחות שלו, ולא תיפולנה אל מלכודת ההאזנות. השומר בן דודי אנוכי? שאלה 25 דווקא נוגעת למינויים בקרב בני הדודים. וויץ שואל את ליברמן מדוע התעקש הוא לראות דווקא במוחמד רשיד, "מקורבו של שלאף ומי שהואשם בשוד העם הפלשתיני" כמועמד "אופטימלי" לעמוד בראש הרשות. לעניין זה אין לכותבת שורות אלו אלא להמליץ על ספרו המרתק של רונן ברגמן, "והרשות נתונה" - כי מסתבר שהישראלים והפלשתינים לא קשורים אחד עם השני אך ורק בקשרי אב קדמון משותף ("אברהם אבינו"), אלא גם בכמה קשרי שחיתות, קומבינות, מינויים ויד רוחצת יד, סביב הכספים אשר זורמים מ-ואל הרשות הפלשתינית, ועוברים בכמה ידיים ישראליות. "ידו בכל (במיוחד בכל מה שחוקר אותו) ויד כל בו" - שאלות 26 עד 28 הן שאלות רטוריות הרומזות ברחל בתך הקטנה על נסיונו של ליברמן לבחוש בגורמי אכיפת החוק, מקודקוד הפירדמידה, בעודו נחקר למרגלותיה. שאלה 29 נשמעת כמו בדיחה צינית ומרירה מן העיירה היהודית, על השלייזמל שמנהל את העיירה בשיא השלומיאליות: "האם כבוד שר הביטחון המיועד מוכן לענות לציבור על כל השאלות האלה, רגע לפני שהוא מתיישב על הכורסא בקומה ה 14 בקריה ודורש מאנשי הצבא תחקירי אמת?" |
| תאריך:
|
20/05/16
|
|
|
עודכן:
|
20/05/16
|
|
ענבל בר-און
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
יהודה דרורי
|
20/05/16 10:54
|
|
המלחמה בין בני הזוג נתניהו לבין עיתונאי וכתב ידיעות אחרונות, הסלימה. זה התחיל ביציאה, שהייתה או לא הייתה, של ביבי, ממכונית, באישון לילה, לקול דרישתה התובענית, שהייתה או לא הייתה, של שרה נתניהו, ובעקבותיהם נחיל מאבטחים, מכותר בארבע מכוניות שרד, של שיירת האבטחה של נתניהו. זה עבר דרך הגהוג בפייסבוק של סרנה, על-כך שרודפים שמאלנים ואשכנזים ואת "שוברים שתיקה".
|
|
|
|
|
כניסתו של ליברמן אל תוככי משרד הביטחון שבקריה היא סוג של שוק והלם עבור כל עיתונאי שמאלני מצוי, אותם עיתונאים אשר שבוע לפני כן תקפו את הרצוג על ה"סמרטוטיות" שלו. סימה קדמון, בטור מצוין ומדויק להפליא בידיעות אחרונות, מנסה להתחקות אחר התרחישים שהובילו ל'תאונה' הזו.
|
|
|
|
|
נחמיה שטרסלר, השמאלן המתון, הריאלי והשפוי, שהוא בכלל ימין כלכלי ושמאל פוליטי, לא סבור, כמו אלוף בן, שפרשת החייל היורה אלאור אזריה, שנתפסה בעדשת המצלמה של "בצלם", היוותה משק כנפי הפרפר אשר הוביל לסופת הטורונדו הליברמנית. שטרסלר סבור שיצר ההשרדות הפוליטי של נתניהו, בכל מחיר, הוביל אותו אל נקבת גמל השלמה התורנית שלו, ליברמן, אשר לאחר שתזווג אותו פוליטית (בלשון סגי נהור), גם תטרוף אותו ואת כל הקלפים, אם יתחשמק לה (ליברמן וחבר מרעיו, חברי סיעתו, הם בלתי צפויים, ועלולים לשבור את הכלים בכל רגע, לפי שטרסלר).
|
|
|
|
|
אני חייבת לפתוח את סקירת הטור של בן דרור ימיני, שהוא הפובליציסט המועדף עלי, כזה שמשלב שמאל ציוני שפוי עם הסברה ומאבק באנטישמיות הבינ"ל וב BDS, ברגע קטן של נחת. בשבוע האחרון העלתי ללא הרף, אולי ארבע פעמים, סטאטוסים לעמוד הפייסבוק שלי, המצדיקים את המהלך של ניסיון כניסת יצחק הרצוג לממשלה, בשם הפרגמטיזם, ובשם הבחירה בין הרע לרע במיעוטו. כמובן שחטפתי מכל הכיוונים, 500 ומשהו חברי הפייסבוק שלי כינו את בוז'י "סמרטוט", וגלגלו עיניים לשמיים על-כך שהוא הולך להצטרף לממשלה כדי למתן ולעצור, ולו במעט, סחף ימני לאומני שכמותו טרם נראה כאן.
|
|
|
|
|
אביגדור ליברמן, לשיטת עמוס הראל, הינו פירומן לא קטן, אשר עלול להצית את המזרח התיכון, ואשר, לשיטתו של הראל, אין אבסורד אבסורדאי יותר מאשר להציבו בעמדה הרגישה של קודקוד הפירמידה של משרד הביטחון.
|
|
|
|
|
