בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
סטירה מצלצלת משמאל לביבי <br>
|
רן אדליסט ממעריב מלגלג על ביבי, שעבר מהצהרות "אין מצב" לספין של עד כמה הפיוס עם טורקיה טוב לנו
|
רן אדליסט [צילום: מן הטלוויזיה]
|
|
|
|
|
ביבי. לחיץ [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
רן אדליסט מ מעריב מקדיש את הטור שלו ללגלוג על ביבי, שהחל את פרשת המאווי מרמרה בהצהרות רהב ספינולוגיות, ולפיהן, אף ספינה לא תשבור את המצור על עזה, דרך הצהרות רהב ספינולוגיות על היעדר נכונות לפשרה, ועד הלום - אז הסכים להתפשר עם הטורקים, בניגוד להצהרותיו הקודמות. להבדיל ממספר פרשנים של ישראל היום שמשבחים את ההסכם ומצהירים עד כמה הוא סביר עבורנו (יש קשר לשליטה של שלדון אדלסון בעיתון?), דווקא אדליסט, כתב שמאלי ומי שהיה בעבר ממקימי " שלום עכשיו", רואה את הפגמים שבהסכם: ""הטורקים נסוגו מהדרישה שלהם להסרת המצור על רצועת עזה!". תרגיעו. זה הניסוח של לשכת רה"מ. באורח אמיתי, ישראל חתמה על העברת "כל ציוד וסיוע דרך נמל אשדוד בפיקוח ביטחוני-ישראלי, ואושרה הקמת תחנת כוח בעזה, מתקן התפלת מים בשיתוף עם גרמניה ובית חולים". המשמעות היא כניסת סחורות ללא הגבלה ותנופת בניה. עדיין יש מגבלות על תנועה חופשית פנימה והחוצה, אבל ישראל לא צד במשחק הזה. זה עניין שבין חמאס, טורקיה ומצריים". אדליסט מנבא שכפי שביבי ירד מן העץ הטורקי, הוא עתיד לרדת, בקרוב, מן העץ הישראלי פלשתיני ולקבל את היוזמה הצרפתית, שכיום הוא מתנגד לה בכל תוקף. אדליסט מאשים את ישראל בתקיעות בזירה הפלשתינית, ואני שואלת: מה עם ספרי הלימוד ברשות הפלשתינית שאינם מכירים בקו הירוק ובמדינת ישראל? שלא לדבר על הסתה לביצוע פיגועים מטעם תשדירי הטלוויזיה של הרשות. מדוע אדליסט מטיל את כל האשמה על צד אחד, הוא הצד הישראלי? בכל הכבוד, כשניגשים לניתוח הסכסוך הישראלי-פלשתיני, ראוי לנקוט ריאליזם, איזון ולא ספינולוגיה חד צדדית. זה אמור להתאים לביבי, לא לרן אדליסט. לא כך?
|
תאריך:
|
01/07/16
|
|
|
עודכן:
|
01/07/16
|
|
ענבל בר-און
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
tאיציק
|
1/07/16 19:41
|
|
2
|
|
באום
|
1/07/16 21:03
|
|
3
|
|
הירונימוס
|
1/07/16 21:22
|
|
4
|
|
קורןנאוה טבריה
|
2/07/16 07:36
|
|
בן כספית פותח את טורו האחרון ב מעריב בשבחים לביבי (בנימין נתניהו), שכמו שעון מקולקל, אשר פעמיים ביום מראה את השעה הנכונה, כך גם ביבי, הצליח, לשם שינוי, לפעול באופן מתון ורציונלי, או לדברי כספית:
|
|
|
בניגוד לצבא של פרשנים ב ישראל היום, אשר סבור שיש למחות את העלבון של "הרגש הלאומי" שנפגע, דווקא ישראל הראל, ימני המחמד של הארץ, עומד בשער, על הבריקדות, עם מיכל מלח אדיר ממדים אשר מתוכו הוא שופך כמויות אדירות של מלח על הפצעים שלנו: ההסכם עם טורקיה היווה לשיטתו "השפלה לאומית", הוא מציין, תוך שהוא מסביר ש"כבוד לאומי" זו לא מילה גסה:
|
|
|
יוסי ורטר, בטורו השבועי בהארץ דן בהליכים מאחורי הקלעים אשר הובילו לאשרור ההסכם עם טורקיה ע"י הקבינט, ברוב של 7 אל מול 3, כאשר המתנגדים היחידים הם אביגדור ליברמן, איילת שקד ונפתלי בנט. ורטר מציין לטובה את בנט ואת ליברמן, שאמנם התנגדו להסכם, אך עשו זאת בקול ענות חלושה ולא בצעקות רמות:
|
|
|
יגאל סרנה פותח את טורו השבועי בידיעות אחרונות באלו המילים:
|
|
|
אלוף (מיל') יעקוב עמידרור מקדיש את טורו השבועי ב"ישראל השבוע", להסכם עם טורקיה, וגם הוא כאן בכדי להרגיע אותנו כי "לא יצאנו פראיירים". 20 מיליון דולרים, לשיטתו, אינם סכום רב, ביחס לתועלת הכלכלית שתצמח לישראל מן הסחר עם טורקיה, גם בתחום הגז.
|
|
|
|