בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
פייננשל טיימס על עו"ד יצירתיים (1)
|
|
|
"ברור שנהיה בעסקי הנתונים"
|
משרדי עורכי הדין המובילים באירופה מבינים שהם חייבים להיות גם בשורה הראשונה של הטכנולוגיה, כדי להישאר בשורה הראשונה של המשפט. התוצאות של ההבנה הזאת הן מפתיעות
|
אלן-אוברי. מחפשים רעיונות [צילום: האתר הרשמי]
|
|
|
|
|
"היכשל במהירות והמשך הלאה". ביטוי זה, המשויך ליזמות בכלל וליזמות ההיי-טק בפרט, נראה תלוש מן המציאות כאשר התנוסס בראש טפסי מועמדות של משרדי עריכת דין אירופיים לדירוג עורכי הדין היצירתיים שמפרסם פייננשל טיימס. אולם העיתון דבק בו: זהו סימן שהמשרדים אכן מתחילים להתנהג כמו עסקים, הוא מסביר. לעורכי דין קשה לקבל את הרעיון שלכישלון עשוי להיות פן חיובי. מבחינתם, משמעותו של כישלון היא שלא הבינו נכון את החוק ולפיכך התרשלו במילוי תפקידם. אולם מסביר העיתון, משרדי עורכי הדין חייבים להתמודד עם טכנולוגיות חדשות, תהליכים חדשים ומודלים עסקיים חדשים כדי לספק את צרכיהם של הלקוחות. וזה אומר, שהם חייבים להתנסות – וממילא גם לטעות ולפעמים להיכשל. הרעיון של להיכשל במהירות ואז להמשיך הלאה, מגיע ממה שקרוי "חשיבה עיצובית" – תהליך שמטרתו להפוך בתוך זמן קצר רעיונות לאבות-טיפוס, לנסות אותם על לקוחות פוטנציאליים ולתקן אותם לפני השקתם. כאשר הדגש הוא על המשתמש, הרעיון הזה חל גם על הרבה משרדי עורכי דין, שהם כמובן עסקים מוכווני-לקוח בצורה מובהקת. בנוסף לכך, המשרדים מתחילים להכיר בכך שעובדיהם ואפילו לקוחותיהם עשויים לנסות ולראות מולם כיצד רעיונות עובדים במציאות. המשרד הבריטי לינקלייטרס חיבר את כל 5,000 עובדיו ו-130 מלקוחותיו לרשת המאפשרת להם להציע לו רעיונות. המשרד הספרדי קואטרקסאס משתמש ב"קהל" הפנימי שלו כדי לוודא את יישום תוכניתו האסטרטגית. המשרדים מבינים שהם חייבים להכניס מידה של דמוקרטיזציה ביזמות שלהם ולהציב אותה בטווח ידם של עובדיהם. זה אומר שלרעיונות של כולם לכל הפחות יש ערך. זהו שינוי תרבותי משמעותי מבחינת המשרדים, מדגיש פייננשל טיימס, שבאופן מסורתי היו מקומות עבודות בעלי היררכיה נוקשה ודירוג ברור של עובדים בכירים וזוטרים. משרד אלן-אוברי, שתופס את המקום הראשון בדירוג המשרדים היצירתיים, אימץ בדיוק את הגישה הזאת. [מדובר במשרד בינלאומי ענק שמרכזו בלונדון, עם 6,000 עובדים ו-44 משרדים ב-31 מדינות, כולל שלוחה בישראל. מחזורו השנתי הוא 1.25 מיליארד ליש"ט]. המשרד מבצע תוכנית המכונה i2, שמטרתה לעודד את העובדים להשתמש טוב יותר בטכנולוגיה בעבודתם היום-יומית. צוות התוכנית כולל מפתחי תוכנה ומנתחי טכנולוגיה, המסייעים לעובדי המשרד לפתח את רעיונותיהם ולהגיש אותם לוועדה המחליטה אלו מהם יאומצו. המשרד יצירתי גם בדרג הממסדי: הוא משתף פעולה עם ענקית ראיית החשבון דלוייט – מתחרה אפשרית – בפיתוח תוכנה לביצוע בדיקות נאותות בעסקות גדולות. "אין ספק שמשרדי עריכת הדין החכמים יהיו בעסקי הנתונים; השאלה היא האם זה יחייב אותם להיות גם בעסקי התוכנה", אומר ג'ונתן ברייאן, ראש מחלקת היזמות באלן-אוברי. החיפוש אחרי רעיונות חדשים וגם תחומי פעילות חדשים, מוביל את המשרדים לשיתופי פעולה עם חברות הזנק העוסקות בהיי-טק משפטי – אם במישור הטכנולוגי ואם במישור הכספי. אפילו סלאטר-מיי, משרד הידוע בכך שהוא מטפל בחברות הגדולות ביותר בבריטניה, מקים מחלקה לטיפול בחברות טכנולוגיה צעירות. כאשר החל פייננשל טיימס לפרסם את הדירוג שלו בשנת 2006, כל שהיה לו לומר על סלאטר-מיי היה שהמשרד מחלק מכשירי בלקברי לכל השותפים בו. מובן שיש שירותים שרק עורכי דין בשר ודם יכולים לתת, מדגיש העיתון. הצעדים הגדולים קדימה של המשרדים יהיו בדרך שבה יישמו את הטכנולוגיות שכבר ברשותם – החל מניהול פרויקטים טוב יותר ועד לתוכנות עיבוד הנתונים המתקדמות ביותר: המטרה היא לשפר את החוויה הן של הלקוחות והן של העובדים.
|
תאריך:
|
13/10/17
|
|
|
עודכן:
|
13/10/17
|
|
איתמר לוין
|
"ברור שנהיה בעסקי הנתונים"
|
|
למרות השפעתו של חיזבאללה על לבנון, חלק ניכר מהאוכלוסייה השיעית במדינה פונה לעבר העיר נג'ף שבעירק, אחת הערים הקדושות לשיעה, לקבלת הנחיה דתית. למרות שנג'ף מעולם לא הייתה מעורבת פוליטית בלבנון כמו אירן, מוסדות שיעים רבים קראו לה "בית".
|
|
|
שר החוץ הבריטי, בוריס ג'ונסון, הוא בעיה סדרתית למנהיגות המפלגה השמרנית – כותב אקונומיסט. הוא תמיד זומם מאחורי הקלעים במטרה להגיע לראשות הממשלה. הוא היה חסר נאמנות בצורה שערורייתית ברוב הנושאים המכריעים שניצבו בפני ממשלתה של תרזה מיי.
|
|
|
תוכנית המיסים של ממשל טראמפ איננה תוכנית, אלא אוסף של רעיונות שקובצו יחדיו ללא דיוק וללא חישוב. היא לא מאפשרת את הבחינה הזהירה הנחוצה לגבי משמעויותיה התקציביות, השלכותיה הכלכליות והשפעותיה על חלוקת ההכנסות. כך טוען לארי סאמרס, שהיה שר האוצר בשנים 2001-1999 ויועץ כלכלי לנשיא ברק אובמה, במאמר בוושינגטון פוסט. סאמרס, אחד הכלכלנים החשובים בארה"ב, הוא כיום פרופסור באוניברסיטת הרווארד, בה שימש גם כנשיא.
|
|
|
סיפורם של בני הרוהינגיה הוא סיפור טרגי של רדיפה מתמדת, דחיקה לשוליים והגירה המונית. במיאנמר, הידועה יותר בשם בורמה, אוכלוסייה זו מונה כמיליון בני אדם, מהם שוללים זכויות כמו אזרחות וקניית קרקע. בתקופה האחרונה הרוהינגיה שוב מופיעים בכותרות מסיבות לא טובות.
|
|
|
העיצומים שמטילה ממשלת מיאנמר (לשעבר בורמה) על קבוצת הרוהינגיה, קבוצת מיעוט מוסלמית, יוצרים בעיה לממשל טראמפ בזמן שהוא מנסה להרגיע את המזרח התיכון ולפנות לקהילות המוסלמיות – כותב ג'יי סלומון מ-Washington Institute. מחלקת המדינה האמריקנית הקצתה קרוב ל-100 מיליון דולר כדי לעזור לרוהינגיה, כנגד מה שנראה לממשל כניסיון לרצח עם על-ידי ממשלת מיאנמר.
|
|
|
|
|
|
רבקה שפק-ליסק
הרב הכריז למעשה, שכל עולם הערכים של האזרחים הלא חרדים הוא חסר משמעות מה שקובע הוא מה שהרבנים, המקבלים משכורתם מקופת המדינה, קובעים
|
|
|
צבי גיל
בעיתונים משתקפת לאחרונה איזו לאות, עייפות, תשישות, רחוק ממלחמתיות. והכותרות כאילו כבדו עיניהן טרם נמנום מעין שקיעה לתוך אפתיה
|
|
|
דן מרגלית
ההפרעות האלה של אנשי המשטרה יובילו במוקדם או במאוחר למלחמה אלימה בין הציבור הדמוקרטי לבינם איני בעד, אבל יודע שזה יגיע, ורק באשמת בנימין נתניהו ואיתמר בן-גביר
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|