הקורונה חיסלה מסחר עולמי בשווי 23 טריליון דולר מאז אמצע פברואר, ומי יודע מה יהיה עד שהמגיפה תודבר. הממשלות נחלצות לעזרה עם חבילות סיוע ענקיות, אבל יהיו עסקים שלא ישרדו – קובע אקונומיסט. מי נמצא בסיכון? כדאי לבדוק את הנזילות והמודלים העסקיים.

נתחיל מהנזילות. חברות אמריקניות נושאות ב-55% מן החובות הבלתי-פיננסיים (דהיינו, לא לבנקים ולמוסדות פיננסיים אחרים) האמורים להיפרע עד סוף 2024 וב-62% מן החובות המסוכנים (דירוג "זבל"). חברות אמריקניות שלא במגזר הפיננסים אמורות לפרוע השנה 394 מיליארד דולר ועוד 87 מיליארד דולר בדירוג "זבל"; המספרים לשנה הבאה הם 461 ו-195 מיליארד דולר.

הענפים שבסיכון כוללים את הבנייה (30 מיליארד דולר "זבל" עד סוף 2021), תקשורת ובידור (35 מיליארד) ואנרגיה ושירותים חיוניים (56 מיליארד דולר). חברות הנפט ספגו מכה קשה במיוחד וצמאות למזומן. החברות רצות לבנקים כדי להבטיח קווי אשראי. בואינג קיבלה 13.8 מיליארד דולר. קרניבל קרוז של מיקי אריסון ממשיכה לצוף תודות לאשראי של 3 מיליארד דולר.

ההיבט הפגיע השני הוא המודלים העסקיים, הנראים לפתע שבירים אל מול המגיפה. אפל אולי תוכל למכור אייפון בהמשך השנה; ארוחה שלא נאכלה וסרט שלא נצפה הם הפסדים לתמיד. אלו הן חדשות רעות לענפים כמו אמנות, התלויים בכמה אירועי ענק חד-פעמיים, והללו מתבטלים בזה אחר זה. אין פלא, אפוא, שהקורונה גורמת לחשיבה מחדש – במיוחד בענפים שמרניים. ירידי אמנות מתקיימים און-ליין, סרטים עוברים באופן מיידי להקרנה ביתית.

יש עסקים המרוויחים מן המשבר: מרכולים שהלקוחות מתנפלים על מדפיהם, יצרנית הטישו קימבלי-קלארק, יצרני חומרי ניקוי כמו פּוּרֶל וקלורוקס. אבל השגשוג הזה לא יחזיק מעמד; הפאניקה תגווע. לעומת זאת, חברות אחרות יכולות לצאת נשכרות לאורך זמן – במיוחד כאלו התומכות בעבודה מרחוק: מיקרוסופט, סלאק, זום ואחרות. מספר המשתמשים החדשים באפליקציות לעבודה מרחוק זינק מ-1.4 מיליון בשבוע בתחילת ינואר ל-6.7 מיליון בתחילת מארס. ואילו אמזון שוכרת 100,000 עובדים בארה"ב כדי לעמוד בעומס ההזמנות. חברות למסחר פיזי משקיעות במסחר און-ליין: וולמארט, טסקו וסיינסבורי עשויות אף לגבור על חברות האון-ליין הוותיקות.

עוד צופה אקונומיסט, כי קרוב לוודאי שתוצאה מרחיקת לכת נוספת של המגיפה תהיה ריכוז הכוח התאגידי בידי מספר קטן יחסית של חברות ענק. בתחום התעופה ניתן לצפות להיעלמות חברות ולהפחתת התחרות, כמו המצב שכבר שורר בצפון אמריקה. חברות התעופה האמריקניות מחזיקות בשני שלישים מרווחים העולמיים בענף, עם בקושי חמישית מתפוסת המטוסים; ריכוזיות דומה צפויה כעת באירופה ובאסיה.

החברות עם העסקים היציבים ביותר, הכיסים העמוקים ביותר ואופק ההשקעה הרחוק ביותר – הן אלו שייצאו מהמשבר חזקות עוד יותר. למשל: אפל, עם קופת מזומנים של 200 מיליארד דולר ושאפנות אין קץ, עשויה לנסות לרכוש את דיסני, שמנייתה נחתכה בחצי מאז ינואר. וורן באפט, היושב על 128 מיליארד דולר ומזמן שם את עינו על תשתיות חיוניות, עשוי לזהות מציאה או שתיים. קרנות הון פרטיות גייסו אשתקד סכום שיא של 888 מיליארד דולר וגם הן ייכנסו למשחק.

השפל הגדול של 1929 ריסק את השדה הכלכלי, אך גם יצר עסקים חדשים לגמרי – החל מענף המכוניות והבידור וכלה במוצרי יופי. גם המשבר הנוכחי עשוי להוביל לשינויים מפליגים בעולם העסקי ולצמיחתן של חברות חדשות. זוהי קרן אור במצב הנוכחי, הנראה רע מאוד – מסיים אקונומיסט.