20 שנה לאחר בוש נ' גור, בית המשפט העליון של ארה"ב שוב צפוי להשפיע על הבחירות לנשיאות. נחיה ונראה האם תהיה שוב דרמה של הכרעה על חודו של קולו בבחירות צמודות ביותר, אך תשעת השופטים כבר מעצבים את פני המרוץ בשורה של החלטות קטנות על כללי הצבעה, המתקבלות ללא שימוע ועם מעט הנמקה – מדווח אקונומיסט.

הליכים סביב ההצבעה תמיד צוברים תאוצה לקראת הבחירות, אך השנה הם שוברים שיאים. מאות הליכים תלויים ועומדים, מתוכם לפחות 226 הקשורים לקורונה. רובם עוסקים בנסיונות של הדמוקרטים להרחיב את יכולת ההצבעה ובנסיונות של הרפובליקנים לצמצם אותה; שיעור הצבעה גבוה פועל לרוב לטובת הדמוקרטים. חלק מן התביעות הוגשו בידי ממשל טראמפ, הטוען – ללא הוכחה של ממש – שהרחבת ההצבעה בדואר תוביל לזיופים.

רבות מן המחלוקות הללו צפויות להגיע להכרעתו של בית המשפט העליון, בו הרוב השמרני אינו מראה נטייה להרחיב את שיעור ההצבעה. בחודש אפריל פסק בית המשפט, בקולותיהם של חמשת השמרנים מול ארבעת השמרנים, נגד הקלה על הצבעה בדואר בבחירות המקדימות במדינת ויסקונסין. 12,000 קולות שנשלחו בדואר לא הגיעו עד ערב הבחירות, ובית משפט מקומי פסק שיש להביאם בחשבון אם יגיעו עד שישה ימים לאחר הבחירות. בית המשפט העליון הפך את ההחלטה, בנימוק ששינוי הכללים במועד כה קרוב לבחירות יוצר בלבול.

בחודש יולי פסל הרוב תיקון להצבעה בדואר שנקבע במדינת איידהו בשל הקורונה. מאוחר יותר הוא אפשר לפלורידה לשלול את זכות הבחירה ממיליון עבריינים שסיימו לרצות את עונשם, למרות שתיקון חקיקתי במדינה לפני שנתיים אפשר להם זאת. כאשר בתי משפט בערכאות נמוכות יותר מנסים להקל על ההצבעה, הרפובליקנים מוצאים בעליון רוב ידידותי שימנע זאת – טוען אקונומיסט. החלטה יוצאת דופן ניתנה באמצע אוגוסט, כאשר העליון כיבד את החלטת רוד איילנד להשעות את הדרישה לשני עדים לצורך הצבעה בדואר.

דייל הו, העומד בראש פרויקט זכויות ההצבעה באגודה האמריקנית לזכויות האזרח, חושש מפגיעה במצביעים בכמה ממדינות המפתח, אם בית המשפט העליון פשוט יתייצב לצידם של הממשלים באותן מדינות. לדעתו, המחוקקים הרפובליקנים בוויסקונסין ומישיגן לא יתפשרו, כך שקרוב לוודאי שהמחלוקת על זכויות ההצבעה במדינות אלו תגיע לבית המשפט העליון – בו יש רוב לשופטים אשר מונו בידי נשיאים רפובליקנים.

חלק מהליכי הבחירות בבית המשפט העליון מתנהלים במסלול מזורז, בו השופטים מסתפקים בהנמקה קצרה ולפעמים אפילו זה לא, לאחר קבלת כתבי טענות חלקיים וללא דיון פרונטלי. השופטים מנהלים התדיינות פנימית קצרה ולא מחויבים לחשוף כיצד הצביעו. תיקים רבים מנוהלים בצורה זו מדי שנה, אך כאשר מדובר בהחלטות המעצבות את אופי הבחירות לנשיאות – ההליך בעייתי, לא רק מבחינת הנראות הציבורית, אלא גם בשל העדר הכוונה מנומקת לערכאות הנמוכות יותר.

התביעות ממשיכות להיערם. הרפובליקנים ניסו להותיר את הירוקים במרוץ במדינת מונטנה כדי שיקחו קולות מן הדמוקרטים, אך בית המשפט העליון סירב לדון בתביעתם. הליכים הנוגעים לרשות הדואר – המפתח להצבעה בדואר – עושים כעת את דרכם בערכאות הנמוכות, וצפויים להגיע לפחות בחלקם גם לעליון.

כאשר התיקים בתיבות הדואר של השופטים מתרבים, גוברת גם האפשרות שהבחירות יוכרעו בידי תשעה שופטים שלא נבחרו במישרין בידי הציבור האמריקני. פרופ' ריק פילדס מאוניברסיטת ייל אומר, שהשופטים יזדקקו ל"קונצנזוס משמעותי" בהחלטותיהם על כללי ההצבעה, אם הם רוצים שהתוצאות יתקבלו בצורה רחבה כלגיטימיות. אבל לאור המקרים שהוכרעו עד כה – בחמישה מבין השישה הדעות היו חלוקות, ובחלקם עם חילופי דברים חריפים – ההכרעות שיעצבו את תוצאות 3 בנובמבר עלולות להיות פלגניות כמו הבחירות עצמן.