חודשים רבים לפני שמישהו ידע איזה חיסון לקורונה יימצא ראשון ומתי, חברות תעופה ניסו לתכנן כיצד ישנעו אותו ברחבי העולם. לאורך הקיץ שוחחו נציגי אמריקן איירליינס, דלתא ויונייטד עם אנשי הממשל, חברות התרופות ומומחים כדי להבין היכן ייוצרו החיסונים, כיצד הם יישלחו וכיצד להכין בצורה הטובה ביותר את המטוסים והצוותים. לאחרונה הטיסו החברות חיסונים קיימים, כתרגול לקראת הפצה נרחבת יותר.

ענף התעופה ימלא תפקיד חיוני בהפצת מיליארדי חיסונים במאות טיסות בחודשים הבאים, תוך שהוא משיב לעבודה מטוסים וטייסים – בתקווה שחיסונים אלו יאפשרו ללקוחות לשוב ולרכוש כרטיסים, כותב ניו-יורק טיימס. אחד האתגרים הגדולים ביותר יהיה העברת החיסונים בטמפרטורות של קיפאון: החיסון של פייזר מצריך 70 מעלות מתחת לאפס, וזה של מודרנה – מינוס 20 מעלות. פייזר תכננה מיכלי הקפאה ייחודיים אותם ניתן למלא בקרח יבש, אבל רשויות התעופה מגבילות את כמות הקרח היבש במטוסים משום שהוא הופך לגז ועלול להרעיל את האוויר ולסכן את אנשי הצוות.

בחודש שעבר ביקשה יונייטד ממינהל התעופה הפדרלי (FAA) להעלות את מגבלת הקרח היבש, כדי שתוכל להטיס את החיסון של פייזר מבריסל לשיקגו. המינהל הסכים ואישר העלאה של פי חמישה, עד לשש טונות של קרח יבש במטוס בואינג 777; החברה אומרת כי בתנאים אלו ניתן להטיס מיליון מנות בכל טיסה. גם אמריקן ודלתא עובדות מול המינהל כדי להעלות את תקרת הקרח היבש. גם בואינג הודיעה, שהיא פועלת מול חברות התעופה והרגולטורים כדי לאפשר להטיס כמה שיותר מנות, תוך שהיא מוסרת מידע על שיעור פליטת הגז מהקרח היבש ונוהלי בטיחות חשובים. לדברי בואינג, היא משתפת פעולה עם יצרנים אחרים לגבי הנוהלים שיימסרו לחברות התעופה.

דלתא מקיימת מאז חודש אוגוסט טיסות מבחן של חיסונים, ערכות בדיקה ומוצרים אחרים בתוך ארה"ב ומבלגיה ודרום אמריקה לארה"ב. החברה הקימה "מגדל פיקוח חיסונים" ייעודי, למעקב אחרי המשלוחים ותיאומם. החברה אומרת כי לצד בעיית הקרח היבש, יהיה עליה להתמודד גם עם הקצב בו יגיעו החיסונים. כמו כל דבר הקשור בקורונה, גם אלו הן שאלות חסרות תקדים המציבות אתגר בפני כל המעורבים.

ההיקף והדחיפות של הפצת חיסוני הקורונה הם חסרי תקדים. חברת UPS התקינה מקררים בעלי טמפרטורה של מינוס 80 מעלות לידי מרכזיה העיקריים בארה"ב ובאירופה. זרוע הבריאות של החברה הגבירה את ייצור הקרח היבש, ומפעליה בארה"ב מסוגלים כעת לייצר חצי טון בשעה. גם פדקס התקינה מקררים כאלה ברחבי הרשת שלה בארה"ב. לשתי החברות יש ציים עצומים של מטוסי מטען שיוכלו להטיס את החיסונים.

מחצית מן המטען האווירי מוטסת בשגרה במטוסי נוסעים. הצניחה החדה בטיסות הנוסעים חיסלה את רוב התפוסה הזאת, אבל הביקוש הנרחב למסיכות, כפפות ומכשירי הנשמה אפשר לחברות לכסות לפחות חלק מאובדן הרווחים. חברות רבות – ובהן אמריקן, יונייטד, וירג'ין אטלנטיק ולופטהנזה – החלו לבצע טיסות רק למרכזי מטען, וכמה מהן אף החלו להציב קופסאות על המושבים הריקים.

באמצע נובמבר ביצעה אמריקן שורה של טיסות מבחן ממיאמי לדרום אמריקה, כדי לבדוק את יכולתה ונהליה בתחומי האריזה והטיפול במטען; היא כבר הטיסה חיסונים אחרים ברחבי העולם. הכנות חיוניות אחרות הן בקבלת הרישוי להטסת טובין במטוסי נוסעים, כדי להבטיח שהטסת החיסונים תהיה מתוזמנת בצורה מושלמת ושהמטוסים הדרושים יהיו זמינים בדיוק במועד.

כאמור, לחברות התעופה יש ניסיון בהטסת חיסונים ובשנים האחרונות הן הרחיבו את פעילותן בתחום התרופות. למשל: בשנת 2015 הקימה אמריקן בנמל התעופה של פילדלפיה מחסן בשטח של 2,500 מ"ר, המיועד כולו לאיחסון קר של תרופות במינוס 20 מעלות. הוא הגדול במחסנים כאלו, שמפעילה אמריקן בשישה נמלי תעופה בארה"ב ובאירופה. גם לדלתא ויונייטד יש מחסנים דומים.

חברות המטען עובדות בדרך כלל עם גורמי ביניים, המסדרים את המשלוחים עבור הלקוחות. זה יהיה שונה בחיסוני הקורונה, צופה הטיימס: הפעם הן אמורות לעבוד חלקית במישרין מול היצרניות, בשל הדחיפות. אמריקן ודלתא עובדות מול חברת הציוד הרפואי מק'קסון, עליה הטיל הממשל להיות המפיץ המרכזי של החיסונים. כל היצרנים, למעט פייזר (שעבדה לכל הדרך בצורה עצמאית), הודיעו שיעבדו עם מק'קסון.