במשך קרוב לחודשיים ביטל משרד המשפטים האמריקני מהלכים מתקופתו של דונלד טראמפ ושינה את עמדתו בהליכים אזרחיים, מהלכים שפקידיו מתארים כחזרה בלתי שנויה במחלוקת לדרך בה נהג להתנהל עד 2017. כעת, עם כניסתו לתפקיד של השר מריק גרלנד, מתחילה העבודה הקשה – מנתח וושינגטון פוסט.

גרלנד יורש משרד שנפגע מנסיונותיו של טראמפ לנצל את כוחו לטובת ידידיו ולפגוע ביריביו. הוא יורש משרד העוסק בתיקים פוליטיים מתוקשרים, שההחלטות בהם יותירו מחצית כלשהי של המדינה בלתי מרוצה. והוא יורש משרד שבארבע השנים האחרונות הופקד על יישום מדיניותו השמרנית של טראמפ. גרלנד יצטרך לשפר את המורל ולהשיב על-כנן את החומות המסורתיות בין משרדו לבין הבית הלבן בתחום הפלילי.

בשימוע בסנאט אמר גרלנד, כי המשימה הראשונה שלו תהיה אירועי 6 בינואר וכתבי האישום בעקבותיהם. כאשר עבד במשרד בשנות ה-90, פיקח גרלנד על שתי חקירות מרכזיות של טרור פנימי: פיצוץ הבניין הפדרלי באוקלהומה סיטי בו נרצחו 168 בני אדם וה"יוניבומבר" ששלח 16 מעטפות נפץ במשך 17 שנים. פרשנים אומרים, כי הוא מתאים במיוחד לפקח על ההליכים בעקבות ההסתערות על הקפיטול ועל ההתמודדות עם הטרור הפנימי בכלל. כמה סנאטורים רפובליקנים שאלו האם המשרד מכבד את זכויות האזרח במתקפתו על הפורעים, וייתכן ששאלות קשות בנושא יופנו אל גרלנד ככל שההליכים יתקדמו.

גרלנד גם יצטרך לפקח על שתי חקירות רגישות מבחינה פוליטית: חקירת התובע המיוחד ג'ון דורהם בנוגע לפתיחת החקירה בפרשה הרוסית ותיק המיסים נגד הנטר ביידן, בנו של הנשיא. בשימוע נמנע גרלנד מלהתייחס לחקירות אלו, באומרו שאינו בקיא בהן, אך אמר שאין לו כל סיבה להניח שיפסיק אותן. כמה מן הרפובליקנים הביעו דאגה מתשובה זו ודומותיה, בעוד הסנאטור טום קוטון אמר שהוא לא נתן תשובות מספקות בנוגע למסתננים, עונש המוות וסוגיות נוספות.

הדמוקרטים ופרשנים משפטיים התלוננו על כל שהרפובליקנים עיכבו את אישור מינויו של גרלנד, והותירו את משרד המשפטים בלא שר במשך קרוב לחודשיים. ג'ף סשנס נכנס לתפקידו ב-8 בפברואר 2017, ואריק הולדר – ב-2 בפברואר 2009. אבל הפוסט מציין, כי המינויים של השניים הוכרזו בשלב מוקדם של המעבר, בעוד ג'ו ביידן הודיע על גרלנד שבועיים בלבד לפני השבעתו. בתקופת הביניים ניהל את המשרד מונטי וילקינסון, פקיד בכיר שהיה עוזרו של הולדר.

הממשל מינה את אנשיו לנהל זמנית את המחלקות שמנהליהן זקוקים לאישור הסנאט, מה שמאפשר לביידן להטביע את חותמו כבר כעת. השימועים לאישור שני סגניו של גרלנד – ליזה מונקו ו–וניטה גופטה – החלו השבוע. קריסטן קלארק היא המיועדת לנהל את מחלקת זכויות האדם, וגם היא ממתינה לאישור הסנאט.

כאמור, הבכירים החדשים עוסקים במרץ במחיקת מורשתו של ממשל טראמפ. פחות משבוע לאחר השבעתו של ביידן ביטל וילקינסון את מדיניות ה"אפס סובלנות" השנויה במחלוקת של סשנס כלפי מסתננים, אשר הובילה להפרדת הורים מילדיהם בגבול מקסיקו. הוא גם ביטל את הנחייתו של סשנס, אשר הורתה לתובעים הפדרליים להגיש כתבי אישום בעבירות החמורות ביותר האפשריות, אם כי הדגיש שמדובר בצעד ביניים עד לכניסתו של גרלנד. השר החדש עשוי להגביל את התובעים בהגשת כתבי אישום בעבירות הכוללות עונשי מינימום חמורים.

הנחיה נוספת שבוטלה הייתה של שר המשפטים הקודם, ויליאם באר, ולפיה ניתן לחקור חשדות לאי-סדרים בבחירות עוד לפני סיום ספירת הקולות. המשרד גם ביקש מבית המשפט העליון להותיר על-כנה את תוכנית אובמהקר- בעוד תחת טראמפ הוא תמך בערעורים על מרכיבים בה. הוא גם חזר בו מתביעה נגד אוניברסיטת ייל, בה נטען שהיא מפלה לרעה מועמדים לבנים ואסיאתים.

גרלנד רמז, שהוא תומך בחידוש השימוש בצווי בתי משפט כדי לכפות רפורמות על משטרות עירוניות, דרך שממשל טראמפ נטש. הוא אם אותת על אפשרות של השעיית עונשי מוות פדרליים אותם חידש ממשל טראמפ. אבל שינויי מדיניות כאלו, מדגיש הפוסט, יהיו שנויים במחלוקת. רפובליקנים רבים רואים את השעיית עונש המוות כהימנעות מאכיפת החוק, ואת השימוש בצווים נגד המשטרה כהתערבות בריבונות הרשויות המקומיות. הממשל גם ממתין לכניסתם של גרלנד ויתר הבכירים כדי לקדם צעדים אחרים שלו, לאחר שיבחנו את חוקיותם ויחוו את דעתם.