כפי שקורה לעיתים קרובות באירועים רב-לאומיים, ארה"ב מחזיקה את המפתח. כאשר שרת האוצר, ג'נט ילן, אמרה שהגיע הזמן למיסוי חברות גלובלי מינימלי, דבריה הובילו למו"מ על עסקה בינלאומית לשינוי מהפכני במיסוי חברות רב-לאומיות.

השיחות מתמקדות בשני נושאים מרכזיים, מסביר אקונומיסט. האחד: ההסטה של רווחים מהמדינות בהן הושגו למדינות בהן שיעור המס נמוך יותר. השני: קביעת מס חברות מינימלי, כנראה 15%. שרי האוצר של G7 צפויים להסכים על כך בסוף השבוע הקרוב, והסכמת G20 צפויה בחודש יולי, כך ש-120 המדינות האחרות המעורבות במו"מ יתבקשו ליישר קו. שר האוצר הגרמני, אולף שולץ, צפה בשבוע שעבר מהפכה במיסוי הבינלאומי בתוך מספר שבועות.

לכל מהפכה יש מרוויחים ומפסידים, מציין אקונומיסט. במקרה הנוכחי, המרוויחים הברורים יהיו המשקים הגדולים, בהם החברות הרב-לאומיות מוכרות בסכומים ניכרים אך משלמות מיסים בסכומים נמוכים תודות לתכנוני מס המסיטים את הרווחים למקלטי מס. הפער גדל עם הצמיחה של חברות כמו אמזון, אפל וגוגל, שנכסיהן במידה רבה אינם מוחשיים. מרוויחות נוספות יהיו מדינות מתפתחות, בהן יש מפעלים ופעילויות אחרות של חברות גלובליות.

המפסידים הברורים יהיו מקלטי המס, אשר בעשורים האחרונים נהנו מהסטת הרווחים אליהם. מחקר מ-2018 מצא, כי 40% מרווחיהן בחו"ל של החברות הרב-לאומיות מועברים בצורה מלאכותית למקלטי מס. פקיד המעורב במו"מ הנוכחי אמר כי ההסכם המתגבש למעשה יחסל אותם. אלא שבפועל, מדובר במגוון של מקלטי מס, ולחלקם יש פחות סיבה לחשוש מאשר לאחרים.

"איש לא רוצה לשמוע אותן"

הדברים נראים עגומים יותר מבחינת מי שמציע אפס מס, כמו ברמודה, איי הבתולה הבריטיים ואיי קיימן. למרות שאין להם כל הכנסה ממס אפס, יש להם הכנסות מאגרות שמשלמות השלוחות של החברות הגדולות ומפעילות נרחבת של רואי חשבון, עורכי דין ונותנים שירותים אחרים; הללו הגיעו ל-60% מהכנסותיה של ממשלת איי הבתולה ב-2018. ההסכם אותו רוצה ממשל ביידן – מס מינימום שיחול על כל המדינות – יפוצץ את המודל העסקי של מדינות אלו. הן זועמות, אבל אינן יכולות לעשות דבר. "איש לא רוצה לשמוע אותן", אומר דיפלומט.

קשה להתייחס בזלזול שכזה למדינות בעלות קשרים טובים יותר. כמה ממדינות האיחוד האירופי, ובהן אירלנד וקפריסין, משכו השקעות באמצעות מיסוי חברות בשיעור של 12.5% בלבד. לוקסמבורג והולנד משכו אותן באמצעות מבני מס המאפשרים להן לשלם פחות מס במדינות אחרות. בצורה זו הצליחה לוקסמבורג להגיע להשקעות זרות של 4 טריליון דולר – עשירית מכלל ההשקעות בעולם. גם הונג-קונג וסינגפור יצאו נשכרות ממהלכים דומים.

חלק מן החורים המרכזיים נסגרו בשנים האחרונות, בעקבות הסכם אליו הגיע OECD בשנת 2015. ביניהם מצוי "הדאבל האירי", מבנה אשר עירב הסטת רווחים לא רק לשלוחות האיריות של החברות הרב-לאומיות, אלא גם לברמודה ואיי קיימן, ואשר חסך לגוגל עשרות מיליארדי דולרים לאורך עשור. אבל למדינות אלו עדיין יש הרבה מה להפסיד. אירלנד עצבנית במיוחד, משום שהיא סומכת על שיעור המס הנמוך כדי למשוך השקעות ולצידן משרות רבות; מס החברות מהווה 20% מהכנסותיה ממיסים.

אירלנד עלולה לאבד 2.5 מיליארד דולר

אירלנד לוחצת על ארה"ב, ממנה מגיעות רוב ההשקעות, להימנע ממס מינימום שיהיה גבוה מהשיעור הנוכחי שלה – 12.5%. אבל אפילו שיעור כזה, מדגיש אקונומיסט, עלול לעלות ביוקר לאירלנד. חברות גדולות רבות משתמשים באירלנד כדי לשמש בפועל מס נמוך בהרבה, חד-ספרתי; המיסוי על הכנסות מפטנטים הוא 6.25% בלבד. ממשלתה מזהירה, כי ההסכם הבינלאומי המתגבש עלול לגרוע מכלכלתה 2.5 מיליארד דולר – 2.4% מהכנסותיו של המגזר הציבורי.

לאירלנד יש כמה תומכים באיחוד האירופי: הונגריה עם מס חברות של 9%, קפריסין ומלטה גם הן לצידה. ואילו שווייץ וסינגפור אותתו שלדעתן 15% הוא שיעור גבוה מדי; מדינות אסיה מעדיפות 10%. לעומת זאת, הולנד ולוקסמבורג החלו לסגור פרצות בעקבות ביקורת ציבורית ותקשורתית. מה שאומר, שאירלנד ותומכיה כמעט בודדים.

אמנם תיאורטית הן יוכלו להטיל וטו, כי כל החלטה של האיחוד האירופי דורשת הסכמה פה אחד, אך הדבר נראה בלתי סביר לנוכח התמיכה של ארה"ב והמדינות העיקריות באירופה בשינוי המוצע; שלא לדבר על כך שמניעת תשלום גבוה יותר בידי חברות הענק היא פוליטיקה גרועה מאוד. יתרה מזאת: ארה"ב ומדינות אחרות יוכלו לכפות מס מינימום על החברות שלהן גם בלי עסקה עולמית. המהפכה מגיעה, אם לא יהיה פיצוץ בלתי צפוי בשיחות. ויחד איתה, תור הזהב של מקלטי המס מתקרב לקיצו.