ענף הטכנולוגיה היה ברקיע השביעי לפני שלושה חודשים: שיא אחרי שיא של רווחים, עלייה של 40% בהכנסות בהשוואה לשנה שעברה ושל 90% ברווחיהם של חמש הענקיות – אלפאבית (חברת-האם של גוגל), אמזון, פייסבוק, אפל ומיקרוסופט. שערי מניותיהן עלו לגבהים בל ייאמנו. אבל כעת – כותב דייוויד רֶני, בעל טור בכיר באקונומיסט – הענף מתחיל לחזור לקרקע המציאות. ההכנסות והרווחים ברבעון השלישי עלו בשיעורים מתונים יותר של 26% ו-39% (בהתאמה) בהשוואה ל-2020. זוהי הוכחה נוספת לאופן בו הקורונה שינתה את ההיי-טק, וכעת השאלה היא האם השינוי יהיה קבוע או זמני בלבד.

אחת התחזיות הראשונות עם פרוץ המגיפה הייתה שהיא תגדיל עוד יותר את הענף, משום שחברות אלו ייצאו נשכרות מן הדרישה הגוברת לשירותים דיגיטליים, בעוד חברות קטנות יותר לא יוכלו להסתגל למצב. החלק הראשון של התחזית התממש: בינואר 2020 היה חלקן של חמש הענקיות 17.5% ממדד סטנדרד אנד פור; היום הוא 22%. אולם, גם חברות קטנות יותר הצליחו לגדול. המגיפה הצמיחה את מה שמכונה "חברות המעגל השני" של ההיי-טק: בפברואר 2020 שווי השוק שלהן היה 22% משל חמש הענקיות, וכיום הוא 31%.

יש סיבות רבות להתחזקות הענף. יותר חברות הזנק הנפיקו, וההתנגדות הציבורית לגודלן של הענקיות הובילה לכך שהן ביצעו פחות רכישות ומיזוגים. המגיפה הראתה, כי יש שווקים דיגיטליים שאינם בשליטת חמש הענקיות. חלק מן הסיבות עמוקות יותר. אחת מהן היא ההתרחבות חסרת התקדים של מחשוב הענן. הרווחים של שלוש המובילות בתחום – מיקרוסופט, אמזון וגוגל, המהוות 60% מהשוק – זינקו ב-40% ברבעון השני של השנה בהשוואה לרבעון הרביעי אשתקד. אבל גם חברות קטנות יותר נשאו נשכרות ממגמה זו, וגם חברות היי-טק ותיקות מרחיבות את פעילותן בתחום הענן.

שינוי מרכזי נוסף עליו מצביע רֶני הוא החזרה של ענף החומרה. בולטת המיוחד התחייה של מחשבים אישיים, כאשר העבודה מרחוק צברה תאוצה. 300 מיליון מהם נמכרו אשתקד, עלייה של 19% לעומת 2019. הצמיחה הואטה השנה, אבל בעיקר בשל מחסור בשבבים ורכיבים אחרים המעכב את הייצור. יצרני השווקים מספקים הוכחה טובה עוד יותר לשובה של החומרה לליבת ההיי-טק. המכירות של אינטל עלו ב-5% ברבעון השלישי והרווחים זינקו ב-60% - והנתונים הללו אף אכזבו את המשקיעים. הרווחים של סמסונג אלקטרוניקה זינקו לשיא של שלוש שנים. ואילו TSMC, המובילה בייצור מוליכים-למחצה, דיווחה על עלייה של 16.3% במכירות ושל 13.8% ברווחים. השאלה הגדולה היא האם שלוש החברות יצליחו לשמור על רווחיהן במקביל ליישום תוכניות ההשקעה הענקיות עליהן הודיעו, במטרה לענות על הביקוש הגובר למוצריהן.

החשוב ביותר: הגברת התחרות

השינוי הגדול השלישי הוא בעל ההשלכות הנרחבות ביותר: תחרות רבה יותר. למרות שחמש הענקיות עדיין אינן תוקפות זו את ליבת העסקים של זו, היריבויות התחממו. הדוגמאות העיקריות הן בתחום הענן ושינויי מדיניות הפרטיות של אפל באייפונים אשר פגעו בהכנסות של פייסבוק מפרסום. בנוסף לכך, גוגל הפחיתה ב-15% את העמלות שהיא גובה מהמנויים לחנות היישומים שלה ובכך הפעילה לחץ על אפל לצעוד בעקבותיה. וכאשר כה רבים עובדים מרחוק, התחרות על השליטה במשרדים הווירטואליים רק תלך ותתעצם.

חברות אחרות מגבירות אף הן את התחרות עם חמש הענקיות. מצודת הרשת החברתית של פייסבוק נראית פחות בטוחה מאשר בעבר, עם תחרות מצד סאנפצ'אט האמריקנית וטיק-טוק הסינית. מסמכים פנימיים של פייסבוק מגלים, כי בני נוער אמריקנים מבלים בטיק-טוק 60% יותר מאשר באינסטרגם. גם אמזון ניצבת בפני יותר תחרות – הן בדמות ענקיות סחר פיזיות שסוף-סוף נכנסו לעולם הווירטואלי, כמו וולמארט, והן בדמות חברות אינטרנטיות דוגמת Shopify.

רֶני מסכם: אחרי קרוב לשנתיים של קורונה, ענף ההיי-טק מצוי יותר במחשוב הענן, הוא קשור יותר לענף החומרה ויש לו יותר בעיות. מבין שלוש מגמות אלול, שתי הראשונות כנראה לא ישררו לעד, לפחות לא בצורתן הנוכחית. ההנחה היא שמחשוב הענן לא ימשיך לצמוח בקצב הנוכחי ושהמחסור בשבבים יהפוך בסופו של דבר לעודף. שאלה פתוחה יותר היא האם התחרותיות הגוברת תימשך. האופטימיסטים טוענים, כי הקורונה הכניסה את הענף לעידן דינמי יותר, בו הענקיות מתחרות זו בזו וגם עם חברות קטנות יותר. הפסימיסטים אומרים שהשלב הזה לא יאריך ימים, ושהענקיות יפשילו שרוולים וישובו לרכוש את מתחרותיהן.