חברי הסיעה הדמוקרטית בבית הנבחרים מתכוננים לטלטלה עזה במנהיגותם בסוף השנה, העשויה להעצים דור חדש של מחוקקים ולהעצים את המתחים בתוך הסיעה. לאחר 19 שנים כמנהיגת הסיעה, היו"ר ננסי פלוסי בת ה-82 צפויה שלא לעמוד לבחירה נוספת כנציגת קליפורניה בבחירות בנובמבר הקרוב.

בשנותיה כמנהיגת המיעוט וכיו"ר מטעם הרוב, פלוסי ניסתה להביא לקיצה את המלחמה בעירק בה פתח הנשיא ג'ורג' בוש הבן, יישמה את חוק ביטוח הבריאות של ברק אובמה ("אובמהקר"), הובילה פעמיים להעמדתו לדין של דונלד טראמפ וניסתה להעביר את מדיניותו של ג'ו ביידן דרך הרוב הזעום של הדמוקרטים.

לדברי וושינגטון פוסט, האקים ג'פריס מניו-יורק הוא כרגע המועמד המוביל לרשת את פלוסי, אך מאבקי הכוחות רק החלו והם עשויים להציב זה מול זה את הקבוצות האידיאולוגיות השונות מהן מורכבת הסיעה. מי שיחליף את פלוסי יצטרך להתמודד עם הוויכוח המעמיק בשאלה האם הדמוקרטים יהיו המפלגה של הפעילים השמאלנים או קואליציה של מרכז-שמאל היכולה לפנות לחלק גדול יותר באוכלוסייה האמריקנית במאבק נגד המפלגה הרפובליקנית ההולכת והופכת לפופוליסטית.

יד חזקה או ביזור

בעוד פלוסי זוכה לכבוד ולעיתים ליראת כבוד מצד למעלה מ-200 חברי הסיעה, שיחות עם כ-25 מחוקקים ועוזרים מבהירות שרבים מהדמוקרטים מוכנים לנטוש את המשמר הוותיק הכולל את פלוסי, מנהיג הרוב סטני הוייר ומצליף הרוב ג'יימס קלייבורן. אך קיימים חילוקי דעות עמוקים בנוגע לדרך בה על המנהיגות הבאה להוביל את הסיעה, בלא קשר לשאלה האם תצליח לשמור על הרוב הדחוק שלה או תאבד אותו בבחירות האמצע. חלקם רוצים יד חזקה כמו זו של פלוסי, אשר תצליח לאחד את הסיעה למרות חילוקי הדעות. אחרים שואפים לביזור הכוח, כאשר המחוקקים יוכלו לדון במחלוקותיהם במקום לקבל הוראות כיצד לפעול.

בין המרואינים קיימת הסמכה לפיה בחירת מי שיחליף את פלוסי, צריכה להיות היסטורית לא פחות מאשר בחירתה של פלוסי עצמה – האישה הראשונה שהובילה את אחת המפלגות ועמדה בראש הבית. גישה זו מפחיתה את סיכוייהם של גברים לבנים כמו הוייר ואדם שיף, כאשר המפלגה מבקשת להפגין יותר גיוון בצמרתה. לעומת זאת, היא מעניקה יתרון לג'פריס, כמי שיוכל להיות השחור הראשון שיעמוד בראש אחת משתי הסיעות בשני בתי הקונגרס. לחילופי המשמרות עשויה להיות תוצאה נוספת, שחלק מן הדמוקרטים מצפים לה ואחרים חוששים מפניה: החלפת היציבות של עידן פלוסי-הוייר-קלייבורן בחוסר היציבות שאפיין את הסיעה הרפובליקנית במשך למעלה מעשור, עם החלפת המנהיגים מדי שנים בודדות.

התמרונים בסיעה הדמוקרטית נובעים מהבטחתה של פלוסי ב-2018, לפיה תהיה זו הקדנציה האחרונה שלה כיו"ר. בנובמבר 2020 נשאלה פלוסי האם תעמוד בדברה, והשיבה: "אני לא רוצה להחליש את מעמדי, אבל אמרתי את מה שאמרתי". מאז התחמקה פלוסי משאלות לגבי עתידה, אך בקפיטול סבורים שהדבר נובע פחות מן האפשרות שחזרה בה ויותר מרצונה שלא להפוך את עצמה לברווז צולע כאשר היא מנסה לקדם את האג'נדה של ביידן.

קלייבורן, חבר הנהגת הסיעה מאז 2003, אומר שמשרת היו"ר אינה נמצאת על הכוונת שלו, אך לא הצהיר במפורש שלא יתמודד אם וכאשר פלוסי תפרוש. עוד העיר, כי יש להיות זהירים מאוד לפני שמקדמים את בני הדור הצעיר, וכי יש צורך באיזון נכון בין הכוח של הצעירים לבין הניסיון של הוותיקים. הוייר שואף זמן רב לרשת את פלוסי, ולדברי מקורביו אינו מתרגש מן הקריאות להנהגה צעירה יותר ומגוונת יותר. אולם, כמה מבעלי בריתו הקרובים מודים, כי סיכוייו להצליח הם קלושים, לנוכח הנטייה הברורה לבחור מנהיגים חדשים.

שחור, אישה והיספני?

הדגש על גיוון כמרכיב מרכזי במנהיגות משפר את סיכוייו של ג'פריס, הזוכה לתמיכת הצירים השחורים, ההיספנים והאסיאתים. ג'פריס חבר בשדולה הפרוגרסיבית, אך גם מיודד עם הקהילה העסקית ועם השמרנים המייצגים איזורי בחירה צמודים. בשנה שעברה הקים קבוצה שמטרתה לסייע לצירים המכהנים להתמודד בבחירות המקדימות במפלגה. הדבר עורר את כעסם של כמה מהחברים הליברלים בסיעה, הרואים התמודדויות אלו כמרכיב חיוני בהובלת המפלגה שמאלה.

מקורות בקפיטול אמרו לפוסט, כי ג'פריס יצטרך לשפר את יחסיו עם קבוצת הצירים הרדיקליים המכונה The Squad. עם זאת, חברים בקבוצה אינם מתעניינים במיוחד בשאלה מי יירש את פלוסי, שכן לדעתם הם-עצמם הולכים והופכים למרכז הכוח בסיעה, לנוכח הפופולריות שלהם בקרב מצביעים ליברליים, והם סבורים שיוכלו לקדם את האג'נדה שלהם בלא קשר לזהות הנהגת הסיעה.

צירים מחלקי המרחב האידיאולוגי התרשמו ממגעיהם עם ג'פריס, שהוא "מאזין נהדר" המיטיב לפעול מאחורי הקלעים. דמוקרטים גם רואים אותו כבעל יכולות תקשורת מבריקות, במיוחד כאשר מדובר בהתקפות על הרפובליקנים, מה שעשוי להיות תוספת חשובה אם הדמוקרטים יהפכו למיעוט בשנה הבאה.

הצירים קתרין קלארק ממסצ'וסטס ופיט אגואר מקליפורניה נחשבים, לצידו של ג'פריס, לקבוצת ההנהגה הבאה, לנוכח הגיוון שהם מציעים (שחור, אישה, היספני) ותפקידיהם הזוטרים כיום בהנהגת הסיעה. השלושה רואים את מנהיגותם כברית, לנוכח קשריו של ג'פריס למתונים וקשריה של קלארק לליברלים. בסיעה אומרים, כי קלארק עשויה להיות מספר שתיים לצידו של ג'פריס, בעוד אגואר שואף למשרה מספר שלוש.

כל הצירים עימם שוחח הפוסט הסכימו, כי יהיה קשה לנעליה של פלוסי – אך חלקם אומרים שזו גם הזדמנות לבזר את הכוח, שכן "פלוסי עושה עבודה של 12 איש", אומר אחד מהם. יהיה זה הגיוני לחלק את הנטל, במיוחד לנוכח העובדה שלפלוסי יש 20 שנות ניסיון – מה שמטבע הדברים לא יהיה למי שיירש אותה.