המלכה אליזבת צריכה להתפטר; זהו הרגע הנכון – טוענת פולי טוינבי, בעלת טור בכירה בעיתון גארדיאן, בהבעת דעה שאינה נפוצה באמצעי התקשורת החשובים בבריטניה. לא משום שהמשטרה חוקרת האם תארים נקנו תמורת כספים שהועברו לקרן צדקה הקשורה לנסיך צ'רלס ולא בגלל מעורבותו של הנסיך אנדרו בפרשת ג'פרי אפשטיין, אומרת טוינבי. גם לא כדי שתוכל לפרוש בכבוד מן החיים הציבוריים בגיל 95 ואחרי 70 שנות מלוכה, ולהכשיר את הקרקע למלוכתו של צ'רלס.

חגיגות יובל היהלום הן הזדמנות טובה לקוד קידה, ואף לסיים את המלוכה עצמה – ממשיכה טוינבי בקו קיצוני עוד יותר. המלכה שימרה את המלוכה במיומנות רבה דרך שורה ארוכה של שערוריות, החל ממותה של הנסיכה דיאנה, דרך הגירושין של שלושה מארבעת ילדיה וכלה בנטישה של הנסיך הארי ומייגן מרקל. אין הזדמנות טובה יותר להשיב לעם הבריטי את הריבונות על עצמו, כפי שהובטח לו בברקזיט. על אליזבת השנייה להיות אליזבת האחרונה, להוציא לפנסיה את מרכבות הזהב שלה ולהפוך את ששת ארמנותיה למוזאונים. ואגב, אומרת טוינבי, התיירות אינה עילה להמשך המלוכה; ארמון ורסאי מושך הרבה יותר מבקרים.

ירידתה מהבמה של המלכה – בהתפטרות או בפטירה – תהיה נקודת ציון לכל הבריטים: הקשר האחרון למלחמת העולם השנייה, לשאריות האימפריה ולעולם הישן. הכתר והחוקה שוב אינם ויכוח מופשט. הצורך בנשיא נבחר הפך לדחוף כאשר הגעתו של בוריס ג'ונסון לדאונינג סטריט מעמידה את החוק וזכויות האזרח במבחנים כבדים מנשוא, טוענת טוינבי (חברת הלייבור ולשעבר במפלגה הסוציאל-דמוקרטית). יו"ר הפרלמנט חסר אונים מול השקרים שמספר ג'ונסון למליאה. אין כוח שימנע דיקטטורה-בפועל של ראש ממשלה בעל רוב מוצק; חברי מפלגתו משותקים.