|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
הפגנת תמיכה באוקראינה, לונדון [צילום: דייוויד קליף, AP]
|
|
|
|
סכנה להסלמה מחודשת בתחרות המעצמות
|
|
|
|
סופו של עידן השלום היחסי?
|
|
מאז תום המלחמה הקרה התחוללו בעולם פחות מלחמות מאשר אי-פעם לפני כן ● הפלישה לאוקראינה עלולה לסיים עידן זה, אם כי לדעת ניו-יורק טיימס המפתח נמצא בידי סין
|
|
פלישתה של רוסיה לאוקראינה עלולה לסמל תפנית מטרידה: קיצו של עידן שלום עולמי יחסי. למרות שלא תמיד זה נראה כך, מאז שנות ה-1990 היו בעולם פחות מלחמות מאשר בכל תקופה אחרת בהיסטוריה. מספר המתים במלחמות צנח מאז סיום המלחמה הקרה ב-1991, מלמדים נתוני ניו-יורק טיימס.
אבל העולם השתנה. מאז יצאה מן המלחמה הקרה כמעצמת-העל היחידה, ארה"ב נחלשה, הוכתה במלחמות כושלות בעירק ואפגניסטן, ובמקביל רוסיה וסין התחזקו וכעת ביכולתן לערער על הסדר העולמי. הפלישה לאוקראינה היא הדוגמה הבולטת ביותר לנכונותו של ולדימיר פוטין לאתגר את הסדר העולמי שבהובלת ארה"ב; דוגמה אחרת היא התערבותו במלחמת האזרחים בסוריה. לסין יש אינטרסים משלה: לשלוט בטייוואן ולהגביר את השפעתה במזרח אסיה. הברית הגוברת ביניהן מלמדת שהן מוכנות לשרטט את קווי התחרות הגלובלית. בתגובה, כוחות יבשתיים גדולים כמו האיחוד האירופי בונים מחדש את צבאותיהם.
במשך רוב ההיסטוריה האנושית, המלחמה הייתה הנורמה. במאות ה-18-16 נלחמו המעצמות הגדולות במשך רוב השנים; המאות ה-19 וה-20 הן נלחמו בשתי מלחמות עולם שעלו בחייהם של למעלה מ-100 מיליון בני אדם. אבל לאחר המלחמה הקרה ירד קצב המלחמות ביותר ממחצית, ואלו שהתחוללו היו בהיקף קטן יותר ומספר המתים ירד (גם בשל שיפור בטיפול).
את השלום הזה יצרו מספר גורמים, מסביר הטיימס. לא הייתה תחרות בין מעצמות גדולות, ההרתעה הגרעינית נמשכה, האינטגרציה הכלכלית העולמית גרמה לכך שמדינות רבות היו עלולות להיפגע ממלחמה, האו"ם והאיחוד האירופי יצרו מסגרות ליישוב סכסוכים ולאכיפת כללים אנטי-מלחמתיים. גורם נוסף: להיות מעצמה גדולה שוב לא חייב שאיפה לכיבושים, וארה"ב ראתה בכיבושים משום איום על הסדר העולמי שהקימה והנהיגה. פעולותיה ההתקפיות של ארה"ב עצמה – וייטנאם, פנמה, עירק ועוד – נועדו לשמר את הסדר הזה.
רוסיה וסין מעולם לא אהבו את הרעיון של סדר עולמי בהנהגת ארה"ב. במשך עשרות שנים הן קראו ליצור מערכת בה יהיה להן חלק גדול יותר בענייני העולם. לרוסיה יש שאיפות אימפריאליות במזרח אירופה, והיא רואה את התפשטות נאט"ו לכיוונה כאיום קיומי. סין יצאה נשכרת מבחינה כלכלית מהסדר הליברלי והגלובליזציה, אבל מנהיגיה רוצים לדכא התנגדות פנימית, את הממשלה הדמוקרטית בטייוואן, את המחאות בהונג-קונג את המיעוט המוסלמי האויגורי.
אלו הן מטרות בסיסיות של רוסיה וסין, אך כעת יש להן יותר יכולות לפעול על פיהן. פוטין ביצר את מעמדו וכעת הוא יכול לפעול למודרניזציה של הצבא הרוסי (אם כי המתחולל באוקראינה חושף חולשות ניכרות). הכלכלה הסינית מתקרבת לזו האמריקנית, והיא מרחיבה גם את כוחה הצבאי והשפעתה האיזורית. כל אלו עלולים להגביר את התחרות בין המעצמות – אולי באמצעות גל חדש של מלחמות שלוחים ואולי אפילו בעימות ישיר.
כל שינוי משמעותי בסדר העולמי תלוי בעיקר בסין, שהיא היריבה האמיתית היחידה של ארה"ב. היא עשויה להמשיך ולהשיג את יעדיה באמצעים כלכליים או דיפלומטיים ולא באמצעים צבאיים. היא קראה שוב ושוב לכבד את ריבונותן של מדינות אחרות; יש מקום לספקנות לנוכח האינטרסים שלה בטייוואן ותמיכתה בפלישה הרוסית. אבל אם סין כן מתכוונת לכך, המלחמה באוקראינה יכולה להיות פחות סימן מדאיג לעתיד, ויותר פרפור גסיסה אחרון וקטלני של המלחמה הקרה.
|
| תאריך:
|
30/03/22
|
|
|
עודכן:
|
30/03/22
|
|
איתמר לוין
|
|
+זינוק בשיעור התמיכה ברוסיה בנשיא פוטין
|
|
21:20 30/03/22 | יאיר נבות | לרשימה המלאה |
מכון סקרים עצמאי קובע כי שיעור התמיכה בנשיא רוסיה עומד על 83% לעומת 71% בחודש פברואר ▪ איך זה ייתכן? גם ברוסיה, כמו בישראל, מלחמה היא גורם מאחד ▪ הרוסים לא ממהרים לעשות מהפכות, לפחות עדיין לא
|
|
|
|
|
|
שיא תמיכה דומה ל-2014 [צילום: מיכאיל קלימנטייב, AP]
|
|
|
|
|
|
+לבחון את הרוסים על-פי המעשים
|
|
12:58 30/03/22 | יאיר נבות | לרשימה המלאה |
ייתכן שגם פוטין הפנים את המציאות, והורה על הסגת הכוחות מהאיזור. אך יש אי-בהירות לגבי ההמשך - האם מטרת המהלך היא לרכז את המאמץ בחבל דונבאס במזרח אוקראינה ולהבטיח את המסדרון היבשתי בין רוסיה לחצי האי קרים, כולל כיבוש מלא של מריופול, או שמא יש פה הסגת כוחות לטובת התארגנות מחודשת, המתנה לתגבורים והצטיידות לטובת ניסיון נוסף לפעול לכיוון קייב?
|
|
|
|
|
|
חיילים אוקראינים באימון צילום: נרימן אל-מוטי/AP]
|
|
|
|
|
+מכונת הזמן
|
|
12:19 30/03/22 | דוד ארגז | לרשימה המלאה |
לו עמדה בפניהם הברירה, רוב תושבי אוקראינה היו מוותרים ברצון על הצטרפות לנאט"ו, על חצי האי קרים ועל המחוזות הבדלניים רק כדי לקבל את חייהם הקודמים בחזרה
|
|
|
|
|
|
זלנסקי. מהמר כפייתי [צילום: לשכת העיתונות הנשיאותית האוקראינית/AP]
|
|
|
|
|
+קליטת פליטים ואזרחות במדינת היהודים
|
|
12:10 30/03/22 | יוסף אליעז | לרשימה המלאה |
במאות ב-18 וה-19 החלו יהודים לבוא, אפילו ברגל, מכל קצווי תבל ▪ עלו יהודים מתימן, מעירק ומסוריה, עליה א' וב' ממזרח אירופה ומעט ממרכזה ▪ אחרי הקמת המדינה החלו העליות הגדולות של יהודים למדינתם ישראל, יהודים חצו גבולות ומדינות תוך סיכון רב
|
|
|
|
|
|
פעולות נגד המדינה [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
+פולין מנסה להתקרב למערב
|
|
08:53 30/03/22 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
לאחר מספר שנים של מתיחות קשה בשל צעדיה האנטי-דמוקרטיים של ממשלת הימין, הנשיא אנדריי דובה פועל להסרת רבים מסלעי המחלוקת ▪ וושינגטון פוסט מדווח בעקבות ביקורו של ביידן בפולין
|
|
|
|
|
|
דובה וביידן בסוף השבוע שעבר [צילום: אוון ווצ'י, AP]
|
|
|
|
|
|
סופו של עידן השלום היחסי?
|
|
סבב השיחות אמש באיסטנבול בין צוותי המו"מ של רוסיה ואוקראינה הצליח אומנם לייצר זיק של אופטמיות, אבל האוקראינים, כמו גם מדינות המערב, מדגישות שבכל הקשור למהלכיה של רוסיה יש לבחון אותה בראש ובראשונה ע"פ מעשיה, ופחות ע"פ מילותיה. מיד עם תום השיחות אמש הצהיר סגן שר הההגנה הרוסי על כוונתה של מוסקבה לצמצם "באופן דרסטי" את פעילותה הצבאית באזור קייב וצ׳רניהיב בצפון אוקראינה כדי "לבנות אמון הדדי בין הצדדים".
|
|
|
|
|
לו אזרחי אוקראינה היו יודעים מראש לאן יוביל אותם וולודימיר זלנסקי ולו התאפשר להם לחזור אחורה בזמן, ספק אם זלנסקי היה נבחר שוב. עבר רק חודש מתחילת המלחמה וכבר עכשיו ברור שאזרחי אוקראינה שילמו ועוד ישלמו מחיר נורא על בחירתם בו. עבור רוב האוקראינים לא באמת חשוב איזה מחיר צבאי, מדיני וכלכלי ישלם פוטין ותשלם רוסיה על תוקפנותה. מה שחשוב לרוב אזרחי אוקראינה, היא לא מי ינצח במלחמה הזו אלא מי מפסיד וכבר עכשיו אפשר לומר בוודאות שאזרחי אוקראינה הפסידו והפסידו בגדול.
|
|
|
|
|
דומה כי לאט-לאט, בשל לחצים של ערביי ישראל ומפלגות השמאל, אנו שוכחים כי מטרה מרכזית בהקמת המדינה היא ליצור מדינה יהודית אחרי מאות ואלפי שנים בהן גלה העם וחי במאות מדינות ללא ארץ מולדת, או אם תרצו: ללא מכורה, כשהוא נתון לחסד או למשיסה. המדינה קמה אחרי רצח-עם מכוון על-ידי מדינה וצבא מאורגנים שלא היה כמוהו בתולדות האנושות ואשר עמנו לא ידע כמוהו ועלה במספר הנרצחים על הרציחות ההמוניות בעת הכיבוש הרומי ודיכוי המרידות. אם אומות העולם בכלל, והיהודים בפרט, לא הבינו כי אין כל הגנה לעם ללא מולדת ואין מי שישמור ויגן על עם בלעדיה, הנה אחרי רצח שליש העם היהודי בשואה כבר הבינו כולם בעובדה זו, באיחור כה נורא.
|
|
|
|
|
לפני פלישתה של רוסיה לאוקראינה, היחסים בין פולין לבין ארה"ב והאיחוד האירופי היו – במקרה הטוב – מתוחים. האיחוד טען שפולין פוגעת בדמוקרטיה והטיל קנסות על ממשלתה הימנית. לנשיא אנדריי דובה – בעל בריתו של דונלד טראמפ – נדרשו מספר שבועות להכיר בנצחונו של ג'ו ביידן, אשר מצידו מנה את פולין בין המדינות המתרחקות מהדמוקרטיה.
|
|
|
|
|
מתיו פריס, פרשן בכיר בעיתון הבריטי טיימס, נתקל בשתי נשים דוברות רוסית בהליכתו בלונדון. הוא נדהם מתגובתו, שצצה לפני שיכול היה לחשוב עליה: עוינות כלפי שתי נשים חפות מפשע. "הן לא צריכות לדבר בכזה קול רם, לא ברוסית", חשב. הוא התגבר עליה במהירות, אבל צופה שככל שהמלחמה באוקראינה תתמשך – ירבו תגובות כאלה ברחבי העולם, ואולי יתמשכו שנים רבות. האם הרשע הוא רק ולדימיר פוטין, או שמא רוסיה?
|
|
|
|
|
