סין במשברי קורונה ונדל"ן

כאשר שנגחאי הסירה בחודש יוני סגר בן חודשיים, הרשויות שהתושבים ירוצו לחנויות באנחת רווחה. במקום זאת, הם קיבלו בריחה מבוהלת. ב-13.8.22 התגלה, כי מישהו שהיה במגע עם ילד חולה קורונה ביקר בחנות איקאה בעיר. הכללים חייבו לסגור אותה מיד ולהכניס לבידוד את כל הקונים, אשר מצידם רצו בפניקה ליציאות והדפו את המאבטחים.

סיכון דומה ניצב בפני כל סיני המעז לצאת לחופשה, מציין אקונומיסט. 150,000 תיירים נתקעו באי הנופש היינאן, לאחר ש-13,000 מהם לקו בקורונה. המשק הסיני כולו תקוע בשל מדיניות ה"אפס קורונה", וההשלכות הן ישירות ועקיפות כאחת, הן בצד ההיצע והן בצד הביקוש. לא תמיד הן ניכרות לעין. למשל: היינאן מהווה רק 5% מהכנסות התיירות של סין, שכולן יחד מהוות רק 4% מהתוצר. הסגרים בחלקים אחרים של המדינה היו קלים יחסית בשבועות האחרונים. הייצוא הסיני ממשיך לגדול במהירות.

אבל על כל לקוח שנתקע באיקאה או תייר שנתקע בהיינאן, יש אלפים שכלל לא יקנו ולא יסעו כדי שלא להיקלע למצב דומה. כתוצאה מכך, הצריכה בסין מפגרת אחרי התעשיה והייצוא. המכירות הסיטונאיות בחודש יולי היו גבוהות ב-2.7% בלבד לעומת אשתקד; בהתאמה למדד, הן ירדו. רכישות הרהיטים היו חלשות במיוחד, משום שהן קשורות לרכישת דירות – והללו צנחו בחודש שעבר ב-28% והמחירים יורדים. יתרה מזאת: מי שמשלמים מראש על דירה, לא יכולים להיות בטוחים שיקבלו אותה, שכן ליזמים רבים אין התזרים הדרוש כדי להשלים את הבנייה וברז האשראי נסגר בהוראת הממשלה.

זרם המידע הכלכלי השלילי הניע סוף-סוף את הבנק המרכזי לפעולה. בשבוע שעבר הוא הפחית שני שיעורי ריבית ב-0.1 נקודת האחוז, בניגוד למדיניות המוניטרית העולמית. אבל הפחתות אלו עשויות להיות חסרות משמעות, מעיר אקונומיסט, משום שהביקוש להלוואות חלש מאוד. היצע הכסף גדל מאז אפריל יותר מאשר מלאי האשראי, לראשונה מאז 2015 – מה שמלמד שהסינים מעדיפים לאגור כסף במקום ללוות אותו.

התוצאה עלולה להיות מלכודת נזילות, בה המדיניות המוניטרית אינה יכולה לסייע בהתאוששות הכלכלית. ההשקעות בתשתיות עולות במהירות, אך עדיין יש צורך בהתערבות ממשלתית משמעותית כדי לאושש את שוק הנדל"ן. יש דיבורים על צעדים שונים; נכון לעכשיו, הממשלה המרכזית מותירה את הבעיה בידי ממשלות המחוזות, הדחוקות באמצעים.

על-פי אחת ההערכות, יש צורך ב-4.8-2 טריליון יואן, שהם 4.2%-1.8% מהתוצר אשתקד כדי להשלים את הפרויקטים התקועים. ואילו השבת אמון הציבור תצריך ערבות ממשלתית כוללת להשלמת כל הדירות המשולמות מראש – למעשה צ'ק פתוח חסר מגבלות. יש המשווים ערבות כזאת לביטוח פקדונות בנקאי – אבל יש הבדל משמעותי: ביטוח הפקדונות מפחית את סכנת הריצה לבנק, בעוד ערבות מכר עלולה לגרום לתוצאה הפוכה – היזמים יהיו זהירים פחות, מתוך ידיעה שיהיה מי שיכסה את כשלונותיהם.

המחויבות ל"אפס קורונה" וההחלטה לחסל את עודף היצע הדירות הגיעו שתיהן מלמעלה. הנשיא שי ג'ינפינג הדגיש שוב ושוב יעדים אלה. אך בעודו מתכונן להבטיח לעצמו קדנציה שלישית בקונגרס המפלגה בעוד חודשיים, התחייבויות מוצקות אלו פוגעות קשות במשק. הרקע הכלכלי לקונגרס איננו עולה בקנה אחד עם תקוותיו של שי, וגם הפילוסופיה שלו אינו נראית כמסוגלת לפתור בעיות אלו.