הלאמה. סוביסידיות. חלוקת מזומן. פיקוח על המחירים. מיסוי רווחים. כלכלתה של אירופה חזרה למאה ה-20 – קובע ניו-יורק טיימס. ממשלות חוזרות לפתרונות מיושנים, אשר זמן רב הוקעו כמדיניות גרועה, ושופכות כמויות כספים ניכרות בניסיון להתמודד עם משבר האנרגיה בניסיון למנוע קריסה פוליטית, חברתית וכלכלית. אין להן ברירות רבות, לנוכח הזינוק במחירי האנרגיה והחששות מחורף קשה בהעדר הגז הרוסי.
ממשלות האיחוד האירופי הקציבו עד כה 350 מיליארד דולר לסבסוד הצרכנים, התעשיה וחברות השירותים החיוניים. כעת הן בוחנות אפשרויות למסות את רווחי היתר של חברות האנרגיה, לפקח על מחירי החשמל ולסבסד את חברות השירותים החיוניים. כל אלו באים שנה בלבד לאחר אימוץ חבילת תמריצים בסך טריליון דולר להתמודדות עם השלכות הקורונה, הממומנת בעיקר בנטילת הלוואות. היקף החוב הגדל היה אמור לגרום להתנגדות מצד האיחוד, אך הכל מבינים שאין אפשרות אחרת.
הזכרונות ממחאה האפודים הצהובים בצרפת עודם טריים, והוצאה של מיליארדים וחזרה לכלכלה השמרנית נראות כדרך היחידה לשמר את תמיכתם של אזרחי האיחוד באוקראינה. מנהיגי אירופה מקווים שהמשבר לא יימשך זמן רב, משום שיהיה קשה לעמוד ברמות ההוצאה הללו. ממשלת גרמניה הכריזה (11.9.22) על חבילת סיוע בסך 65 מיליארד דולר – השלישית והגדולה ביותר עד כה, הכוללת סיוע במזומן לשכבות החלשות ביותר והכבדת נטל המס על חברות אנרגיה.
ממשלת בלגיה חילקה 100 דולר לכל משק בית, ללא מבחני הכנסה. ממשלת יוון – בה יתקיימו בחירות בשנה הבאה – הקציבה בשלושת החודשים האחרונים 7 מיליארד דולר, קרוב ל-4% מהתוצר השנתי, לסבסוד חשבונות האנרגיה וגם היא הכבידה את מיסוי ענף האנרגיה. ממשלת צ'כיה נאלצה להודיע על צעדי סיוע, לאחר שבקושי שרדה הצבעת אי-אמון.
לצד חלוקת מזומן וסובסידיות, ממשלות מתכוונות להתערב בשווקים בצורה ישירה יותר. "שוק החשמל אינו מתפקד משום ששחקן אחד, ולדימיר פוטין, מנסה בצורה שיטתית להרוס ולעוות אותו", אמרה נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון-דר-ליין. "אנחנו חייבים להגיב על כך, ולכן אנחנו מטפלים כעת במבנה שוק החשמל". בשבוע שעבר הודיעה הנציבות, כי היא מציעה לקבוע מחיר מירבי לגז הטבעי הרוסי, להטיל מס על רווחי חברות האנרגיה ולהשעות את הכללים האוסרים על המדינות החברות לסבסד חברות שירותים חיוניים. שרי האנרגיה של האיחוד הודיעו בסוף השבוע, כי יאמצו שורה של צעדי התערבות עוד החודש, לפני שמזג האוויר יתקרר והלחץ יהיה כבד עוד יותר.
הכללים הפיסקליים של האיחוד מענישים מדינות שהגרעון שלהן עולה על 3% מהתוצר ושהחוב שלהן עולה על 60% ממנו, אך כללים אלו הושעו כבר בראשית הקורונה וטרם הושבו על-כנם. מנהיגי האיחוד אומנם טענו שהשינוי הוא זמני, אבל הוא ניכר לעין: הגרעון הממוצע הוא למעלה מ-6% והחוב הממוצע מתקרב ל-90%. אפילו בגרמניה, הניצית הראשית מבחינה פיסקלית, דומה שלאיש לא אכפת מכך שהיא מפרה ובגדול את כללי האיחוד. קובעי המדיניות הבכירים של האיחוד אומרים כעת שיש לשנות לתמיד את הכללים, מה שעשוי להיות אחד השינויים החשובים ביותר בכלכלה המערבית הליברלית מזה עשרות שנים, עם השלכות כלכליות וחברתיות ניכרות – מדגיש הפוסט.
פאולו ג'נטילוני, קומיסר הכלכלה של הנציבות, אמר בשבוע שעבר: "המגיפה הותירה מורשת של רמות חובות ציבוריות ופרטיות גבוהות יותר. האסטרטגיות להורדת החובות חייבות להיות מציאותיות במטרה להבטיח יציבות וצמיחה", הוסיף בהזהירו שהאיחוד עלול לשקוע במיתון. לדבריו, על האיחוד להתחיל לשקול שינויים בכלליו הפיסקליים הנוקשים, שינויים אשר ירככו אותם ויתאמו אותם טוב יותר למחזור הכלכלי. "זה הזמן לנוע קדימה ולהותיר מאחור את המחלוקות הישנות".
